פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדוע הפכו תביעות עובדי הכור בדימונה ל"מסווגות"?

      אחרי 6 שנים שבהן נידונו בגלוי תביעות העובדים לפיצויים על כך שחלו בסרטן, לטענתם בשל כשלי בטיחות, החליט בית המשפט לסגור את הדיונים בשל "צרכי ביטחון". "מנסים לטייח מחדלים"

      הקריה למחקר גרעיני (הכור) בדימונה – 2004 (GettyImages)
      השוטפת דחתה שלוש פעמים בעבר את בקשת המדינה. הכור הגרעיני בדימונה (צילום: Gettyimages)

      מה המדינה מנסה להסתיר? זה יותר משש שנים מתנהלות בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה תביעות של עובדי הכור בדימונה - הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) - ובני משפחותיהם לקבל פיצויים בשל תנאי בטיחות לקויים שגרמו, לטענתם, להם ולקרוביהם לחלות בסרטן. עד כה התקיימו הדיונים בדלתיים פתוחות, אולם לאחרונה, ללא כל הודעה מוקדמת,
      ערעור שהגישו התובעים על אחת ההחלטות בתיק הפך לסודי.

      הדיונים בתביעות שהתקיימו בבית המשפט היו פתוחים תמיד לסיקור ולפרסום. לאורך השנים ניסתה המדינה שלוש פעמים להפוך אותם לחסויים, אולם פעם אחר פעם דחתה שופטת המחוזי אסתר דודקביץ' את הבקשה. אף שהייתה יכולה לעשות זאת, בחרה המדינה שלא לערער על כך לבית המשפט העליון.

      אף על פי כן, בשבוע שעבר הופתע עורך הדין אילן קנר, המייצג את התובעים, לגלות שבערעור שהגיש לבית המשפט העליון על החלטה שניתנה - התיק הפך לסודי, ללא ידיעתו. לא זאת בלבד, אלא שכשביקש לברר את פשר העניין, נענה כי התיק סווג כסודי עם הגשתו. זאת, למרות החלטות שיפוטיות שקבעו כי התיק המקורי יישאר פתוח ואף נאמר למדינה כי היא רשאית לציין איזה חלק בדיוק היא מעוניינת לאסור בפרסום – והיא לא עשתה זאת. "ממתי בית המשפט מסווג תיק כסודי על דעת עצמו, ללא ידיעת מגיש התביעה?", תמה עו"ד קנר.

      עוד ידיעות בנושא צבא וביטחון
      ירדן: הסרנו ציוד ריגול ישראלי שנמצא בשטחינו
      מלקחי "צוק איתן": טירונים יתרגלו לחימה במנהרות
      חשד: פועל הבניין שנפל מגובה בפתח תקווה - נרצח

      לפניית וואלה! חדשות בנושא השיבה דוברות הנהלת בתי המשפט כי "התיק נפתח בסיווג סודי על מנת למנוע אפשרות של חשיפת מסמכים שנטען לגביהם כי הם מסווגים". המדינה והממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) השיבו כי התביעות האמורות אכן התנהלו בבית המשפט המחוזי בדלתיים פתוחות, אף שהוגשו במסגרתן חומרים חסויים, וזאת בשל תקלה. "נייר העמדה שהוגש לוועדת ריבלין (הבוחנת את האפשרות להגיע להסדר פיצוי עבור עובדי הקמ"ג - ג"ג) התבסס על אותם חומרים חסויים, וגורמי הביטחון שבחנו אותו קבעו כי הוא מכיל מידע מסווג ורגיש ביותר. בעקבות זאת, ביצע המלמ"ב פעולות שונות למנוע את המשך חשיפת המידע המסווג ובין היתר פנה באמצעות הפרקליטות לבית המשפט בבקשה לדון בתביעות בדלתיים סגורות ולאסור פרסום", נמסר בתגובת המדינה.

      למרות טענת המדינה כי מדובר בתקלה, היא מתעלמת מהעובדה שבית המשפט עצמו קבע שהחומרים בתיק אינם חסויים. רק לאחר נייר עמדה שכתב עו"ד קנר לוועדת ריבלין, שהוגש באוגוסט 2013, השתנתה עמדת המדינה. לדברי עו"ד קנר, איש לא חשב שמדובר במשהו סודי משום שנייר העמדה התבסס על אותם נושאים ומסמכים שנידונו בבית המשפט בדלתיים פתוחות. למרות זאת, בתוך זמן קצר קבע המלמ"ב כי מדובר ב"חומר מסווג מהמעלה הראשונה", אך איש אינו יודע מדוע החומר מסווג.

      בבקשה שהגיש עו"ד קנר לבית המשפט העליון לשמור על פומביות הדיון ולהסיר את סיווגו כסודי כתב: "איש לא גילה את אזנו של החתום מטה לאיזה מידע סודי מכוון המלמ"ב, ולו על מנת שיימנע מהפצתו מבלי דעת. אין צורך לומר כי קשה מאוד לאדם לדרוש בסוד דבר מה שהוא אינו ידע שהוא סודי". לפי הדברים שכתב בבקשה, הוא עצמו אף הציע למחוק כל דבר בעייתי מפרוטוקול הדיונים או מנייר העמדה.

      "לא שמירה על ביטחון המדינה עמדה מאחורי הבקשה"

      המדינה עצמה מודה במסמך אחר שהגישה על מנת לנהל גם את הדיון בבית המשפט המחוזי בדלתיים סגורות כי "נייר העמדה כולל בתוכו מסמכים שמרביתם הוצגו לבית המשפט. המסמכים שהוגשו עברו כולם אישור קב"ט בזמן אמת, אולם בחינה בדיעבד של המכלול מעלה חשד כי נוצר בקשרים ביניהם קשרים ומכלולים של מידע שיש בהם כדי להוות מידע מסווג מהדרגה הראשונה". כלומר, אף שנקבע כי החומרים עצמם אינם מסווגים, החיבור ביניהם, כך לפי המדינה, "מעלה חשש שחומר ביטחוני רגיש 'אינו מאובטח ברמה הנאותה'".

      בתגובתו על הצעד החד-צדדי לסווג את התיק כסודי כתב עו"ד קנר לבית המשפט העליון: "לפי הערכתו של הח"מ, לא שמירה על ביטחון המדינה עמדה מאחורי הבקשה כי אם הרצון להסתיר מידיעת הציבור את המעשים אשר נחשפו בבית המשפט ופורטו בנייר העמדה". הוא עוד כתב כי "טענות של סודיות ביטחונית שימשו את המדינה כבר משלביו המוקדמים של המשפט כאדרת להסתרת עובדות אשר בינן לביטחון המדינה אין כלום. המדינה השתמשה אז בטענת הסודיות כדי למנוע מהתובעים מידע חיוני ואחר כך על מנת לטייח מחדלים שהתגלו בהגנה על בטיחות העובדים לאורך השנים".

      קנר נקב בכמה דוגמאות של מחדלים שטויחו לטענתו. אחת מהן היא שהקמ"ג ביצע בדיקות קרינה לעובדים, אולם הן הוכנסו לתיקיהם האישיים ומעולם לא חישבו את הקרינה המצטברת. דוגמאות נוספות הן תקלה בבדיקת האורניום בשתן, כשכל מי שנבדק נמצא נקי כי סף הגילוי עבר מ-1 מ"ג לליטר ל-23.5 מ"ג לליטר ובדיקות שנעלמו וצצו לפתע שבועיים לפני תחילת שמיעת הראיות בהליך הבוררות מול השופט זיילר, שבו נקבע לבסוף כי אין קשר סיבתי בין העבודה בקמ"ג למחלה. במסגרת בקשה למשפט חוזר התובעים טוענים כי זיילר הוטעה בנתונים. כמו כן, התייחס קנר למסמך שניסח עובד קמ"ג לפני שנים רבות בנוגע לבעיות בנוהלי האבטחה וזכה ליחס מזלזל, לעובדה שבמעבדה מסוימת חלו בסרטן 20 מתוך 109 העובדים ובאחרת חלו שמונה מתוך 13 ולדוגמאות נוספות – כולן בנושאים שנידונו כבר בהרחבה בבית המשפט, פורסמו בתקשורת ומופיעים גם בנייר העמדה.

      קנר טוען כי נושאים אלה אינם פוגעים בביטחון המדינה, אך מעמידים אותה באור לא מחמיא. "הטלת איפול על דיון משפטי פוגעת בעקרון פומביות הדיון. כאשר עיקרון זה ניצב מול הצורך לשמור על סודות ביטחוניים, נדרשת החלטה שיפוטית הבוחנת את הדברים לגופם ומאזנת בין האינטרסים בהתאם להלכה הפסוקה. אין לאפשר הטלת איפול על הליך משפטי באופן אדמיניסטרטיבי על בסיס הודעה סתמית של המלמ"ב", כתב בבקשתו. "בית המשפט מתבקש להורות למשיבה לנמק את בקשתה, להצביע באופן קונקרטי על המידע הסודי שאליו היא מתכוונת ועל בסיס זה תיתנן ההחלטה. אותה הוראה אדמיניסטרטיבית שהנחתה את הרשם הנכבד, ולא ברור לח"מ היכן נרשמה ועל ידי מי ניתנה, ראויה להתבטל", הוסיף.

      לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com