פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הלוואי שתישרפי": נבחרי הציבור המאוימים בישראל

      תקיפות בכנסים פוליטיים, איומים לתא הקולי, הודעות נאצה ברשתות החברתיות, כרזות עם סממנים נאציים - 20 השנים שחלפו מאז רצח יצחק רבין לא השתיקו את השיח האלים שאותו חווים פוליטיקאים. וואלה! NEWS בדקה מיהם המנהיגים המאוימים בישראל והתמונה שנתגלתה מדאיגה

      "הלוואי שתישרפי": נבחרי הציבור המאוימים בישראל
      צילום: מאצ'י הוף, עריכה: ניר חן

      (צפו בריאיון עם השר לשעבר אלי ישי)

      רצח יצחק רבין לא אירע יש מאין. שורשיו בעבעו בשיח אלים ומסית, ש-20 שנה אחריו, עדיין נראה כי הלקח ממנו טרם נלמד. וואלה! NEWS החליטה לבדוק מיהם הפוליטיקאים בישראל של שנת 2015 שאופפת סביבם אווירה מאיימת. או במילים אחרות: מיהם הפוליטיקאים המאוימים בארץ?

      לצורך בדיקה זו פנינו לדוברי כל המפלגות, לחברי כנסת בעבר ובהווה, וכן לגורמים בכנסת החשופים לנתוני אבטחת חברי הכנסת. התמונה שנגלתה לנגד עינינו מדאיגה. 20 שנה אחרי הרצח הפוליטי הראשון בישראל, פוליטיקאים - הן מימין והן משמאל - ממשיכים להיות מאוימים בגלל דעותיהם ולעתים אף מותקפים. עבור כמה מהם מדובר בהודעות נאצה בפייסבוק. אחרים מספרים על אווירה אלימה של ממש, הכוללת קללות וניסיונות עימות במפגשים עם הציבור. חלק מפרטי האיומים לא יכול לראות אור משיקולי ביטחון ובשל רגישות הדברים.

      ב-15 בדצמבר 2014 החליט אלי ישי לעזוב את ש"ס ולהקים את מפלגת "יחד". לאחר כמה שנים שבהן שררה איבה בינו ובין היו"ר אריה דרעי הגיע ישי למסקנה כי הוא לא מסוגל להמשיך לשבת במפלגה ששימשה לו בית, והקים בית פוליטי חדש. ערב הקמת המפלגה, במלון "רמאדה" בירושלים, הפך למאורע מביך כאשר פעילי ש"ס שעמדו מחוץ לאולם ניסו להתפרץ פנימה וגידפו אותו מבעד לדלת. בסופו של דבר הוזעקו שוטרים למקום. בעקבות התקרית הזו, ובעקבות שורה של איומים שהתקבלו בתא הקולי של ישי וברשתות החברתיות, הוחלט במשמר הכנסת להציב סביבו אבטחה.

      אלי ישי במסיבת עיתונאים מכריז על הקמת מפלגה חדשה (נועם מושקוביץ)
      (צילום: נועם מושקוביץ)

      "זו הרגשה זיפתית, האישה והילדים בחרדות", שחזר ישי בשיחה עם וואלה! NEWS. "לא פחדתי, אבל זה לא נעים שאתה מקבל איומים מתוך הבית. זה דבר הזוי. הם התכוונו לעשות דברים נוראיים". ישי מעיד כי התחושה הייתה "לא סימפטית" בלשון המעטה. "היו שני מסלולים של איומים, מצד ערבים בפייסבוק, וגם מאנשי ש"ס, זה היה קיצוני, הייתה שם אלימות". כשנשאל אם האיומים שיבשו את שגרת יומו, השיב ישי: "מרוב העומס של העבודה, הקמפיין והעבודה הציבורית, אתה פחות חושב על זה. היו איומים בטלפונים ובאמצעות שליחים, הודעות טקסט כאלה ואחרות. היו איומים מאוד קשים. הכול עבר לכנסת. לא טיפלתי בזה אישית, ולא פחדתי. הכנסת מיוזמתה התערבה במצב הזה. גם היום יש איומים, אבל זה פחת. איתי באופן אישי לא דיברו, אבל במענה הקולי בבית התקבלו איומים בסגנון 'נחסל אותו'".

      גם שר החינוך נפתלי בנט הפך בשנה האחרונה לדמות מאוימת. ב-19 בפברואר השנה, בעיצומה של מערכת הבחירות, הוחלט להציב סביבו אבטחה. זאת לאחר שורה של איומים שהתקבלו נגדו ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי בדמות צלבי קרס שצוירו על כרזות שנשאו את תמונתו בירושלים. "ככל שהתקדמו הבחירות, היו כל מיני אירועים לא נעימים", סיפר מקורב לשר. "אנשים התקרבו אליו, ניסו להגיע אליו, היו הודעות בפייסבוק כמו 'צריך להעיף אותו מפה'. באיזשהו שלב ביקשנו אבטחה כי זה כבר נהיה לא נעים. הוא היה סופג קללות, וכשהיינו מגיעים לפאנלים פוליטיים לקראת הבחירות, אנשים ניסו להגיע אליו מאחורי הבמה. לא פעם פוצצו פעילי שמאל כנסים שהשתתפנו בהם".

      המקורב התייחס, בין היתר, לכנסים של יו"ר הבית היהודי, שפוצצו בעקבות מחאות של פעילי קהילת הלהט"ב על עמדת המפלגה בנושא זכויות הקהילה. כמו גם, כנס שפוצץ על ידי פעילי דיור ציבורי שביקשו למחות נגדו ונגד אורי אריאל, שהיה בזמנו שר השיכון. לדברי המקורב, "זה לא בהכרח הופנה נגד נפתלי, אבל הייתה בכנסים האלה אווירה אלימה. הוא עצמו לא חשש, אבל הצמידו לו מאבטח שהיה איתו עד סוף הבחירות".

      איומים כנגד השר נפתלי בנט (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות 0404)
      צלבי קרס על כרזות. שר החינוך בנט (צילום באדיבות 04040)

      איך האיומים האלה באו לידי ביטוי?
      "זה התבטא בעיקר בצעקות כלפיו ושניים או שלושה אירועים שבהם אנשים ניסו להתקרב אליו בצורה מאיימת", סיפר המקורב. "באחד הפאנלים של הבחירות מישהו ניסה לעלות לבמה בצעקות אבל נבלם על ידי המאבטחים. באירוע אחר הוא ירד מהבמה ומישהו ניסה להגיע אליו. הייתה אווירה לא טובה סביבו. ברגע שהייתה אבטחה זה היה מסודר יותר, הוא המשיך את הלוח הזמנים שלו כרגיל, אבל הרגשנו שקורה משהו לא טוב", העיד על אותם הימים. "היום, הוא לא מאוים לדעתי. היו כמה הודעות בפייסבוק, אבל זה לא היה משהו סדרתי או עקבי. בהזדמנות אחת ציירו צלבי קרס על המודעות שלו". גם אשתו של בנט, גילת, העלתה בזמנו פוסט בפייסבוק בנושא, וכתבה: "אני מפחדת. כבר חודשים אני מתחננת שיתגברו את האבטחה על נפתלי, והוא אומר לי 'תעזבי'. אף אחד לא מקשיב לי. אני גם יודעת שלא מספרים לי הכול, אבל המעט שראיתי הספיק לי".

      אם בסביבתו של בנט מתארים תמונה מטרידה שבאה לידי ביטוי בעיקר סביב אירועים פומביים, הרי שבבית נשיא המדינה אומרים כי בכל הנוגע לאיומים שהתקבלו נגד ראובן ריבלין, מדובר בעיקר בנאצות ברשתות החברתיות. בבית הנשיא טוענים כי לא נתקלו באירועים חריגים במפגשים עם הציבור.

      הנשיא רובי ריבלין (AP)
      "כשטענו שהוא לא מחויב לארץ ישראל, זה בהחלט כאב לו". הנשיא ריבלין (צילום: אי-פי)

      "הגל הראשון של הנאצות היה לאחר פוסט שהנשיא העלה על החתונה של מחמוד ומורל", אמרו גורמים בבית הנשיא. לדבריהם, "זו הפעם הראשונה שבה הפוקוס של ארגון להב"ה הופנה כלפינו". אז לטענת הגורמים, החל גל של תגובות נאצה ברשתות החברתיות ומכתבי איום, שבעקבותיהם החלו הדיבורים על הגברת רמות האבטחה. בסביבתו של הנשיא סיפרו כי הפעם השנייה שבה קיבל הנשיא איומים הייתה בקיץ האחרון, לאחר שני פוסטים שהעלה ריבלין לעמוד הפייסבוק שלו, האחד לאחר רצח שירה בנקי במצעד הגאווה, והשני יממה לאחר מכן, בעקבות הצתת בית המשפחה הפלסטינית בכפר דומא, שגבה את חייו של הילד עלי דוואבשה, ומאוחר יותר את חייהם של שני הוריו.

      הפוסט שעורר אולי הכי הרבה זעם היה השני. "אני חש כאב על כך שבני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש", כתב אז הנשיא. בעקבות שני הפוסטים האלה, שחזרו מקורביו, החל גל נוסף של גידופים. לדבריהם, נאצות אלה פגעו בו יותר מאשר הדברים שהוטחו בו לאחר חתונתם של מחמוד ומורל. "כשכינו אותו 'נאצי' זה פחות נגע בו. הוא לא איש אינטרנט ולא יושב וקורא תגובות. אבל כשטענו שהוא לא מחויב לארץ ישראל, זה בהחלט כאב לו".

      עם זאת, בבית הנשיא מתארים כי האיומים נגד ריבלין תחומים לרשתות החברתיות, ואילו באירועים ציבוריים שבהם הוא משתתף מעולם לא נתקלו אנשיו באווירה אלימה ולא חשו מאוימים. יתרה מכך, ככל הידוע לאותם גורמים בבית הנשיא, בהערכות המצב שמקיים השב"כ בנוגע לאבטחתו לא חלו שינויים מאז שנכנס לתפקידו.

      "אלפי נאצות ואיומים, הפך לחלק מהשגרה"

      האבטחה סביב השר לביטחון פנים לשעבר יצחק אהרונוביץ' תוגברה לאחר שורה של איומים שהתקבלו נגדו עד שהוחלף בתפקידו. תמונתו הופצה במדי חייל נאצי לצד הכיתוב: "אהרונוביץ' הקאפו/יודנראט לעניין ביטחון פנים במחנה הריכוז הישראלי שידוע גם בשם מדינת ישראל. תחת משטר זה אנחנו חיים, סובלים ומתים". ב-5 בינואר דווח בחדשות 2 כי אהרונוביץ' אף הונחה לנסוע רק ברכב משוריין.

      זהבה גלאון קמפיין בחירות 2015 (ראובן קסטרו)
      (צילום: ראובן קסטרו)

      לפי הדוח החודשי של קרן ברל כצנלסון, המנטרת את השיח ברשתות החברתיות, עמוד הפייסבוק של יושבת ראש מרצ זהבה גלאון נחשב לעמוד ש"זוכה" לכמות ההסתה והשנאה הרבה ביותר בקרב נבחרי הציבור. גלאון אובטחה לפני כשנתיים לאחר שבלשכתה התקבלו הודעות מאיימות. עם זאת, גורמים שונים במרצ מדגישים כי האיומים לא פסקו מאז, ושכל חברי הכנסת של המפלגה חשופים באופן שוטף לקללות ואיומים ברשתות החברתיות, אולם הם לא מתלוננים על כך בפני קצין הכנסת או משטרת ישראל. "מדובר באלפי נאצות ומאות איומים", אמרו במפלגה. "זה פשוט נהפך לחלק מהשגרה".

      ציפי לבני, חברת הכנסת (המחנה הציוני) ושרת המשפטים לשעבר אובטחה אף היא בשנתיים האחרונות בכמה הזדמנויות. בסביבתה מספרים כי האיומים הגיעו בעיקר בתקופה שבה הייתה ממונה על המשא ומתן עם הפלסטינים. "היא הייתה מקבלת אז מאות הודעות טקסט ובהן 'איחולי' 'הלוואי שתישרפי'", סיפרו גורמים בלשכתה. עם תום המשא ומתן נפסקו האיומים, אולם לדבריהם, אלה חודשו עם ההכרזה על הבחירות, ומהסיבה הזו היא אובטחה על ידי הכנסת במהלך הקמפיין, אף שכבר לא הייתה שרה.

      ח"כ ציפי לבני, עצרת מחאה בעקבות פיגוע הדקירה במצעד הגאווה בירושלים, גן מאיר תל אביב, אוגוסט 2015 (מגד גוזני)
      קיבלה "איחולי" "הלוואי שתישרפי". לבני (צילום: מגד גוזני)

      חברי כנסת נוספים שזוכים לאבטחה לעתים צמודה הם אחמד טיבי, חנין זועבי וג'מאל זחאלקה, שלושת חברי הרשימה המשותפת. בזמן שהשניים האחרונים מאובטחים בעיקר באירועים המוניים שבהם הם משתתפים, ח"כ טיבי זכה בכמה הזדמנויות לאבטחה צמודה. מקורביו מספרים על מכתבי איום שמתקבלים באופן תדיר בלשכתו, ועל שלל איומים נגדו ברשתות החברתיות. רק לפני שבועיים נעצר אדם לאחר שכתב בפייסבוק: "אחמד טיבי, אתה המחבל הראשי בעת הזו! אתה נבלה ארורה שהשטן לא ברא. אני מתפלל שתהיה לי הזכות להגיע לשלטון בעזרת השם ביום מן הימים, ואז אני בעצמי אחתוך אותך בסכין לאט-לאט".

      זועבי אף הותקפה פיזית בבחירות האחרונות. במהלך פאנל בחירות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, התקרב אליה פעיל ימין ושפך עליה משקה. הפעיל ארטמי קזרוב, בן 28 מרמת גן, הורשע בתקיפה ובהתנהגות בזויה. "פעמים רבות אומרים שנחצו קווים אדומים, היום אכן נחצה קו אדום", אמרה אז זועבי בתגובה על האירוע.

      נוסף על אלו, בישראל ישנם מספר סמלי שלטון אשר מאובטחים דרך קבע, הן מתוקף מעמדם והן בשל רמת האיומים שיש כנגדם. בין האנשים שמאובטחים דרך קבע: ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה יצחק הרצוג, הנשיא רובי ריבלין ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. נוסף על כך, החליט קצין הכנסת יוסף גריף לאבטח דרך קבע גם את יושבי הראש של וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בסביבת נתניהו מסרו לשאלת וואלה! NEWS כי הטיפול כולו בנושא האיומים כנגד ראש הממשלה נמצא באחריות השב"כ ולכן הם מנועים מלהרחיב בנושא.

      חנין זועבי הותקפה בכנס ברמת גן (ראובן קסטרו)
      זועבי מותקפת (צילום: ראובן קסטרו)