הרגשות לוהטים כיום בארצנו הקטנטונת, תחושות כאב ופחד, תסכול וזעם, שנאה ושאיפת נקמה, כל אלה מתערבבים בלבבות. בעת הזאת תפקידם של הרבנים הוא לחזק אמונה ותפילה, לזרוע תקווה ולפעול לאחדות האומה. רבנים ומנהיגי ציבור אמורים למתן התבטאויות, להזכיר לכולם את צווי המוסר להם אנו מחויבים, ולהזהיר מפני מצב בו איש הישר בעיניו יעשה.
אולם למרבה הצער יש מי שמעדיפים דווקא להלהיט את הרוחות עוד יותר, ללבות יצרים ולקרוא לאזרחים לשימוש בלתי מרוסן בכוח. בשבוע שעבר שמענו קריאות מסוג זה כאשר אחד הרבנים קרא לעשות שפטים במחבל שנוטרל, ואחר טען שיש להעמיד לדין את אנשי כוחות הביטחון שמשאירים בחיים את המחבלים שנתפסים. אמש ראינו דוגמה חיה למה שהתנהגות ברוטלית שכזו יכולה לגרום, כאשר אדם מן השורה מאריתראה נהרג בלינץ' אכזרי שבוצע על-ידי מי שאמצו את קו המחשבה הזה.
אפשר להתווכח עד אין קץ בשאלה מה מלמדים אותנו המקורות על "הבא להורגך השכם להורגו", על הריגת מחבל שנוטרל, על מעשי נקם וגאולת דם באוכלוסייה ממנה יצאו מחבלים, ובשלל סוגיות דומות. אולם כיום לא מדובר בדיון תיאורטי אלא בבעיה מעשית, והתבטאויות של רבנים עלולים לשמש תחמושת לקיצוניים חמומי מוח שאי אפשר לצפות את מעשיהם ואת תוצאותיהם. התרת הרסן עלולה ליצור אנרכיה מסוכנת ולדרדר לסחף של אלימות שאחריתו מי יישורנו.
מה כבר יכול לקרות, אני שומע את הקנאים שואלים? בעיות קשות עלולות לקרות, ידידיי הקנאים: מי שירשה לעצמו לפגוע בערבים, יפגע מן הסתם גם בערבים אזרחי ישראל ובכך ילבה את אש השנאה בקרב ציבור שחי עד כה בשלום ובהשלמה אתנו. גם קריאותיהם של רבנים שונים שלא להעסיק ערבים תורמת להסלמת המצב ולא להרגעתו, ומלבה את הפניקה הכללית. מי שינסה לפגוע בערבים עלול לפגוע גם ביהודים, כפי שכבר אירע בהתקפת הסכינאי מקרית אתא על עובד יהודי בסניף "איקאה". מי שיעשה דין לעצמו ויצא להרוג מפגעים ערבים, מדוע שלא יהרוג גם מסיתים ערבים?! מדוע שלא יהרוג חברי כנסת ערבים שלדעתו מלבים אלימות?! היכן בדיוק תיעצר האלימות של מי שמתירים את הרסן?
המתלהמים למיניהם נוטים לזלזל בחוקי המדינה, ולהעדיף את המקורות היותר נוקשים וקנאים שבתנ"ך. תפקידם של רבנים ומנהיגי ציבור להזכיר לכולם שאנו לא פוסקים על-פי התנ"ך, וכי חכמי ההלכה שבכל הדורות היו זהירים מאוד בהסקת מסקנות מן המקרא אל המקרה. תפקידם להדגיש שגם כשמדובר ברוצחים שפלים, יש רשויות מוסמכות שנועדו לגזור דין ולבצעו. אחת המצוות היסודיות משבע מצוות בני נוח היא להקים בתי דין, כי הדין הוא מהדברים עליהם העולם עומד (אבות א).
רבנים ומנהיגי ציבור צריכים להזכיר לכולם את דברי ר?ב??י ח?נ?ינ?א ס?ג?ן ה?כ??ה?נ?ים: "ה?ו?י מ?ת?פ??ל??ל ב??ש??לו?מ?ה? ש??ל מ?ל?כו?ת, ש??א?ל?מ?ל?א מו?ר?א?ה?, א?יש? א?ת ר?ע?הו? ח?י??ים ב??ל?עו?" (אבות ג). רבי חנינא לא חי בימי שלמה המלך, אלא בתקופת השלטון הרומי שהיה שנוא נפשם של היהודים. העול של אותו שלטון היה כבד ביותר, מושלי הפרובינציות הכבושות ניצלו את מעמדם, התעמרו באזרחים הפשוטים והתערבו בענייני הדת של עם ישראל. בהמשך הם, כידוע, החריבו את בית המקדש, טבחו ביהודים שלחמו בהם וגזרו גזירות קשות. אותו חכם ביקש ללמד שעדיף לציית לחוקיו של שלטון גרוע על אנרכיה והיעדר שלטון.
החרדה הגדולה ביותר כיום לא צריכה להיות מפני המחבל הערבי הבא, אלא מפני המחבל היהודי שעלול לבוא בעקבותיו. כבר פגשנו בהיסטוריה הקרובה את התוצאות של מעשה קנאות מיותר אחד. מלחמת העולם הראשונה נמשכה ארבע וחצי שנים וגבתה למעלה מ-16.5 מיליון הרוגים, 40% מהם אזרחים. הגורם הישיר שהביא לפרוץ המלחמה היה ההתנקשות שביצע סטודנט סרבי אחד מבוסניה שרצח את פרנץ פרדיננד, יורש העצר האוסטרי. אמנם נכון שהיה כבר מתח לפני כן, אבל היה זה מעשה אלימות אחד שהבעיר את כל אירופה. כיום אנו מצויים על מאגר אדיר של חומר בעירה, ומעשה נמהר של קנאי אחד עלול להצית תבערה עצומת ממדים.
לכן, רבנים ומנהיגי ציבור, תרגיעו! אל תגררו אחרי רחשי הלב של ההמון הסואן והזועם. אל תקראו לאלימות אלא למתינות, אל תסיתו אזרחים ושוטרים לעבור על חוקי המדינה, אלא תקראו לשמירת החוק והסדר הציבורי, אל תוסיפו את קולכם להגברת הפחד והשנאה, אלא תשמיעו צפירות הרגעה, ביטחון ותקוו. ואל תלמדו ממשה הצעיר שהרג את המצרי, אלא ממשה המנהיג והנביא, הבוגר והבשל, שלפני כל עימות חיפש את הדרך לשלום.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.