פרשת המחבל הפלסטיני אחמד מנאסרה בן ה-13, שביצע את פיגוע הדקירה בפסגת זאב, ממשיכה להסעיר את המערכת המשפטית. בפרקליטות חוששים עתה שסנגוריו יבקשו שדינו ייגזר בהקדם על מנת להימנע ממאסר, שכן החוק קובע כי לא ניתן לגזור עונש מאסר על נאשם אם ביום גזר הדין גילו צעיר מ-14.
פרקליטו של מנאסרה, שיום הולדתו יחול בחודש ינואר הקרוב, ינסה לגרום לכך שמשפטו יתנהל באופן מזורז על מנת להימנע מעונש מאסר בפועל. האפשרות המועדפת במצב שכזה היא להודות כבר ביום הגשת כתב האישום בעבירות שייחוסו לו, ולבקש כי עונשו ייגזר בהקדם.
עוד בנושא:
המחבל בן ה-13 הודה: "באתי עם בן דוד שלי לדקור יהודים"
חרף התנגדות הדסה: שר הבריאות הורה לצלם תמונת המחבל בן ה-13
המחבל שאבו מאזן טען כי "הוצא להורג" תועד בהכרה בבית החולים
מנאסרה עדיין מאושפז בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים ומעצרו מוארך בבית משפט השלום לנוער בירושלים ללא נוכחותו, זאת בשל מצבו הרפואי. על פי החוק, ניתן להשאירו במעצר עד 20 יום לצרכי החקירה ומעבר לכך רק באישור היועץ המשפטי לממשלה. משמעות הדבר היא כי על המדינה להגיש עד 1 בנובמבר כתב אישום נגד מנאסרה, ככל הנראה באשמת שתי עבירות של ניסיון לרצח.
האפשרות הסבירה והמועדפת כאמור על עורכי הדין של מנאסרה, היא להודות בכתב האישום כבר ביום הגשתו ולבקש להרשיעו בעבירות. במצב שכזה, יכול בית המשפט להיענות לבקשה, אולם הוא מחויב לשלוח את הקטין לתסקיר של שירות המבחן על מנת לבחון את דרך הענישה המתאימה. תסקיר שכזה יכול לארוך שבועות ספורים. במצב שכזה, עשוי בית המשפט לגזור את עונשו של מנאסרה לפני שיגיע לגיל 14, כלומר לפני ינואר 2016.
על פי החוק, אם הוחלט להרשיע קטין מתחת לגיל 14 בביצוע העבירה, העונש החמור ביותר שניתן לגזור עליו הוא החזקתו במעון נעול, הליך שנועד לצורך שיקום הנאשם ולא לשם הענשתו. אם אכן יתרחש, בעת שיגיע מנאסרה לגיל 20 הוא ישוחרר אוטומטית מהמעון.
בשלב זה טרם הוחלט בפרקליטות מחוז ירושלים כיצד לפעול בעניין, שם ינסו להגיע למצב שבו מנאסרה יישלח לריצוי עונש מאסר בפועל. "המדינה יכולה לנסות להאריך את ההליכים אבל אם כל הראיות והעדים בידיה, היא לא תוכל למשוך את ההליך המשפטי סתם רק כדי שיגיע לגיל 14", אמר לוואלה! NEWS השופט בדימוס אהרון מלמד, נשיא בתי המשפט לנוער לשעבר.
לדבריו, "לדחות את המשפט עד שיגיע לגיל שבו ניתן לשלוח אותו למאסר זה עניין קשה מאוד ואני לא מאמין ששופט ייתן יד לדבר שכזה, מה גם שיש ביקורת על הפרקליטות במצב כזה. גם אם המשפט יימשך לאחר גיל 14, השופט יצטרך להתלבט בין ענישה לבין שיקום". לטענתו, ההבדל בין מאסר בבית סוהר לבין אחזקה במעון נעול הוא רב. "מאסר הוא עם סוהרים שאינם אנשי מקצוע לעומת השהייה במעון, שהיא עם אנשי מקצוע שמטרתם טיפול ושיקום, כדוגמת מדריכים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים. מעון נעול זה לא הענשה, אלא שיקום".
למרות הדברים, השופט בדימוס מלמד טוען כי מניסיונו, מאסר קטינים המעורבים במעשי טרור מסייע להרתעה. הוא אף תומך בעמדת שרת המשפטים איילת שקד המקדמת חוק שלפיו קטינים יישפטו כבגירים בכל הקשור לעבירות ביטחוניות. "יש לזה הצדקה", הוא אומר, "בעניינים ביטחוניים שהם עניין של חיים ומוות, הניסיון שלי הראה שברגע שיש מאסר ממושך, המבוגרים לא שולחים את הילדים לבצע את העבירות הללו וכך גם שולחיהם. היד לא תהיה רכה כשהם שולחים את הילדים בידיעה שהם צפויים למאסר של ממש. דווקא בסקטור הערבי, ואני אומר זאת לשבח, לאבות יש מעמד והם יכולים למנוע את המצב אם הם יודעים שהילד יישלח לארבע שנים לכלא".