קשה להאמין שיש כלי תקשורת אחד בישראל שהיה מסכים לפרסם טור דעה המאשים את צועדי מצעד הגאווה ברציחתה של שירה בנקי ז"ל. בנקל ניתן היה לנמק זאת בכך שהעיר ירושלים רגישה מאוד, המצב בה כל כך נפיץ, ולקיים ברחובותיה מצעד גאווה זהו צעד פרובוקטיבי ממדרגה ראשונה, אשר על כן מארגני מצעד הגאווה אינם יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם ולומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה".
מדוע כאשר מדובר במאבק לזכויות אדם של צועדי מצעד הגאווה כולנו תמימי דעים כי האשם הוא הרוצח בעצמו (ויש שיפליגו ויאמרו שגם בית הגידול שבו הוא צמח), ואילו כאשר מדובר על המאבק לזכויות אדם של יהודים לעלייה להר הבית, מותר להסית כנגד העולים?
האמת צריכה להיאמר, היא ברורה כשמש בצהריים, וצריך להגיד אותה מבלי להסתתר מאחורי טענות פוליטקלי קורקט למיניהם התעמולה הערבית האינטרסנטית מצליחה פעם אחר פעם, בהתנהגותה כמנהג החזיר המציג את טלפיו ואומר "כשר אני", לשכנע גורמים ברחוב, בשקר שאין בו בדל של אמת.
המאבק לזכויות אדם בהר הבית הוא מאבק לגיטימי וצודק מאין כמותו. לא יעלה על הדעת בשום מקום בעולם שיעצרו אדם רק בשל היותו ספק מתנדנד ספק ממלמל בשפתיו. האפליה כלפי כל מי שאינו מוסלמי בהר הבית זועק לשמים.
המאבק הזה מתנהל כראוי למאבק ציבורי במדינה דמוקרטית באמצעות הכלים החוקיים העומדים לרשותו של האזרח מערכות המשפט, התקשורת, רשתות חברתיות, הזירה הפוליטית, דעת הקהל, מחאה ציבורית וכד'. אין דבר לגיטימי יותר במדינה חופשית מלפעול לשינוי סטטוס קוו כאשר הדבר נעשה באופן חוקי.
מאבק זה אינו מאבקם של יהודים בלבד אלא גם מיליוני נוצרים תיירים הבאים ארצה מרחבי העולם מידי שנה, וכתבי הקודש בידיהם, אינם מצליחים להבין איך ייתכן שבמקום הקדוש ביותר בעולם, על פי ספר הספרים, שולטים נציגיהם הקיצוניים ביותר של דת אחת, המשתמשים בכלים האלימים ביותר ובטרור של ממש, כדי להשליט אימה ופחד על הציבור.
אף רוב המוסלמים בעולם החופשי לא מצליחים להבין את זה. המאבק שלנו נתמך על ידי רבבות מוסלמים מארצות הברית ואירופה ומדינות כמו תורכיה המביעים תמיכה מלאה במאבק הצודק הזה.
אך הנה מסתבר שרבים ברחוב הישראלי מקבלים את הטענה הגזענית שחוק טבע הוא הקיים אצל הערבים שהם אינם מסוגלים לשלוט בעצמם ובאלימות שלהם. אין להם כל ברירה וכאשר הם רואים יהודי מסתובב באופן חופשי, הרחק מכל מסגד, אי שם בשטח הר הבית שגודלו פי 25 מרחבת הכותל, הם מוכרחים להגיב בטרור ובאלימות. צריך לקרוא לדברים בשמם מדובר בהסתה לא ראויה כלפי אנשים שומרי חוק הנאבקים מאבק לגיטימי.
ולעצם הטענות מן הראוי להתייחס לעובדות בהר הבית כהווייתם.
מי שטוען שבהר הבית נוהג סטטוס קוו (קדוש?) מאז שנת 1967 פשוט אינו מכיר את המציאות. כשמדובר בהר הבית אין מושג שקרי יותר מאשר "הסטטוס קוו". ההר לא זכה ליום אחד של שימור מצב. והנה רק כמה דוגמאות קצרות:
במהלך השנים פגעו המוסלמים במקום פגיעה פושעת בשרידי ארכיאולוגיה ואף בנו ללא כל היתר שני מסגדים חדשים.
הר הבית היה פתוח ללא מוסלמים לביקורים בשבתות דבר שהתבטל מאז שנת 2003. כנ"ל לגבי ביקור תיירים בתוך המסגדים, כמקובל במסגדים בכל רחבי העולם הפתוחים לביקורי תיירים.
יהודים יכלו עד לפני שנתיים לבקר בהר הבית בקבוצות של 100 אנשים כמו התיירים האחרים, והנה בשנה האחרונה הטילה המשטרה מגבלה חמורה על היהודים שהם יעלו בקבוצות של עד 15 אנשים וכל קבוצה תתייבש בשמש לשעה עד אשר קודמתה תסיים את ביקורה.
לאחר מלחמת ששת הימים מנעה המשטרה מיהודים להתפלל במניין בהר הבית אך לא היתה כל מניעה של כניסה להר הבית עם טליתות, תפילין או ארבע מינים. עם הזמן הפך העניין לאובססיה של ממש מאיסור הכנסת תשמישי קדושה עד פלישה לכל ארנק וארנק לבדוק שחלילה אין שם תפילת הדרך, הפשטת נשים מעגיל בצורת מנורה ועצירת יהודי מחשש מלמול.
מזה כחמש שנים, בחצי עצימת עין של משטרת ישראל, התחזקה שליטתה של התנועה האיסלאמית בהר הבית באמצעות פעולות ה"מוראביטאת" וה"מוריבטון" הנוהגים באלימות כלפי כל מי שלא מוצא חן בעיניהם בהר הבית בין אם יהודי, תייר נוצרי או סתם נציג ירדני או הרשות הפלסטינית שלא מוצא חן בעיניהם. זה החל בצעקות , עבר להפחדות, ניסיונות לבצע לינץ', והמשיך בזריקת כסאות נעליים ואבנים עד שזה הגיע לירי זיקוקים.
עשיתי כל אשר לאל ידי למנוע את שפך הדם הזה
יכולתי להביא עוד עשרות דוגמאות לפגיעה ב"לא מוסלמים" בסטטוס קוו הזוחל מידי יום ביומו. אז למה בכל זאת מתכוונים הערבים בזעקות השבר שלהם בימים אלו על כך שישראל "העזה" לשנות את הסטטוס קוו?
ובכן הם צודקים. לקראת ראש השנה משטרת ישראל בהנהגת השר החדש גלעד ארדן החליטה לשבור את הסטטוס קוו שנהג מזה שלוש שנים. סטטוס קוו שבמסגרתו לקראת מועדי ישראל הופכים את המסגדים שלהם מבתי תפילה למחסני תחמושת ובעקבות כך המשטרה חוסמת את כניסת היהודים להר הבית. והנה השנה החליטה המשטרה לנהוג כמצופה ממשטרה ולעצור את הטרוריסטים ולמנוע את האלימות. ובצעד מתבקש אף פעלה בצעדי מניעה ומנעה מראש הגעת אוטובוסים ממומנים על ידי התנועה האיסלאמית ובהם אנשים שכל מטרתם הגנה על המקומות הקדושים מפני האויב היהודי באמצעים אלימים. שומו שמיים איך המשטרה מעיזה להפר את הסטטוס קוו. זו ולא אחרת הסיבה לפריצת גל האלימות הנוכחית.
ואחרי כל זאת אולי בכל זאת אנחנו אשמים?
התשובה החד משמעית שלא זו בלבד שאין עלינו כל אשמה אלא אנחנו היינו היחידים שניסינו לזעוק מעל כל במה אפשרית שיש להפסיק את האלימות ההולכת ומסלימה בהר הבית.
חבריי ואני התחננו בפני המשטרה שתפעל כאשר עוד היה מדובר בקריאות. כתבנו מכתבים לכל מי שרק ניתן היה, פנינו לתקשורת ולוועדות הכנסת, ללשכות השרים ולמפקדי כוחות הביטחון ובהם אמרנו שאם המצב לא יטופל בזמן כאשר מדובר בתופעות על אש קטנה, זה יתלקח ויגיע לאלימות קשה. הכל נפל על אוזניים ערלות.
המשטרה זלזלה בנו מעל כל במה. הציגו אותנו כפרובוקטורים, מפירי סדר והזויים. אמרו לנו שכשם שלנו מפריעה האלימות, לערבים מפריעה נוכחותנו בהר. דומה הדבר לאישה המגישה תלונה כנגד בעלה המכה אותה והשוטר אומר לה: "את צריכה להבין, כמו שלך מפריעה האלימות שלו, לו מפריע הפרצוף שלך".
והנה, כאשר כל אשר התרענו מפניו אחד לאחד מתרחש לנגד עינינו קמים עלינו אנשים חסרי אחריות ובחוצפה מאשימים אותנו ואף מסיתים נגדנו שידינו שפכו את הדם הזה. אני דוחה את הטענות אלו בשאט נפש וקובע בצורה הכי ברורה - אנחנו נקיים. לא רק שאנחנו נקיים אלא אני עומד מול ריבונו של עולם במצפון זך כשלג סהדי במרומים, עשיתי כל אשר לאל ידי למנוע את שפך הדם הזה.
האשמה היחידה שאני מוכן לקחת על עצמי היא שלא פעלתי מספיק להביא יותר ויותר יהודים להר הבית על מנת להרגיל את כלל הציבור שיהודים הם חלק מהנוף הטבעי במקום.
ולמרות כל זאת אנחנו ממשיכים וקוראים לראש הממשלה להקים ועדה שתבחן את הסוגיה על כל השלכותיה כשם שקמה בזמנו ועדת שמגר וקבעה מתווה למניעת החיכוך במערת המכפלה, מתווה שעובד כבר למעלה מעשרים שנה בהצלחה סבירה ולמעלה מכך.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.