המשחק הכפול של חמאס עוד עלול להסתיים בשחרור אסירים פלסטינים

ניתן להמר כי אם הבחירות בשטחים היו נערכות היום, חמאס היה זוכה לניצחון מרשים. כבר כמה חודשים, עוד לפני ההסלמה הנוכחית, מעידים הסקרים על ירידה משמעותיות בפופולריות של פתח ושל העומד בראשה, יו"ר הרשות אבו מאזן. אם חמאס יצליח להימנע מלהיגרר למערכה צבאית נוספת בעזה, המגמה הזו רק תלך ותגבר.

חמאס אמנם אינו הגורם שיזם את פרץ האלימות הזו, אולם גל האלימות משרת אותו בכמה מישורים. אירועי הטרור וריבוי הנפגעים בקרב הישראלים והפלסטינים רק מחזקים את התמיכה בקיצונים משני המחנות, ובעיקר בזה הפלסטיני. הציבור בשטחים מאס באסטרטגיה המדינית של הרשות, שבעיקרה המשא ומתן עם ישראל. הציבור הפלסטיני רוצה מעשים.

לקריאה נוספת:
פיגוע תופת ליד מעלה אדומים: מחבלת פוצצה מטען ברכבה, שוטר נפגע קל
חמאס מלבה את האש בגדה, אך מעדיף לשמור את עזה מחוץ לעימות
האם הצעד הבא של "הזאבים הבודדים" הוא פיגועי התאבדות?

מספיקה הצצה חטופה ברשתות החברתיות כדי להבין לאן נושבות הרוחות: קריאות מפורשות לפגיעה באבו מאזן, שלא נכתבו בעבר, מופיעות כעת בגלוי בעמודי הפייסבוק של פלסטינים ופלסטיניות, שאינם נמנים בהכרח עם הזרם האיסלאמיסטי. בניגוד לרשות, שעדיין שומרת על התיאום הביטחוני עם ישראל ואף מנסה להרחיק את המפגינים מאזורי החיכוך עם צה"ל, חמאס ממשיך ומעודד את ההמונים בגדה להצטרף לאינתיפאדה השלישית בשלט רחוק מעזה. ובניגוד אלינו הפרשנים, הארגון אינו מתלבט לגבי הגדרת האירועים – חמאס כבר הכריז על האינתיפאדה.

עד כה, ניתן להגדיר את ההתנהלות של חמאס ברצועה כמרשימה למדי. הוא הצליח למצוא דרך שבה יתאפשר לו להצטייר כמי שמצטרף למחאה של תושבי הגדה, וזאת מבלי שיסכן באמת את האינטרסים שלו. חמאס מסכים למחאתם של הצעירים הפלסטינים על גדר הגבול, על אף שברור לו כי הדבר יגבה קורבנות בנפש. בסוף השבוע נהרגו תשעה פלסטינים בדרך זו, אז מה זה בהשוואה לכ-2,500 הרוגים שהיו במהלך המלחמה האחרונה?

במקביל, מפעילים ראשי הארגון לחץ כבד על הפלגים השונים, שלא לירות רקטות או לעשות פיגועים מהרצועה. כך הוא מצליח להימנע מהסתכנות בסבב לחימה נוסף עם ישראל, חרף שיגורי הרקטות הספורים ותקיפות צה"ל בתגובה. האם יצליח לשמר את מדיניות זו – שחרור קיטור עממי על הגדר מבלי להיגרר למלחמה – לאורך זמן? קשה לומר.

הקבוצות הסלפיות ירו ביום שישי רקטה אחת, ואמש זה כבר הפך למטח לעבר אשקלון. המאמץ הזה יגבר בימים הקרובים. הלילה נהרגו בעזה אישה בהריון ובתה לאחר שביתן התמוטט כתוצאה מהפצצה של חיל האוויר סמוך למתקן של הזרוע הצבאית, ונותר רק לראות כיצד הדבר ישפיע על הארגונים ברצועה. הג'יהאד האיסלאמי פועל בתיאום עם חמאס, אך ייתכן שבשלב כלשהו, אולי בעקבות לחץ איראני או בניסיון לגנוב לחמאס את ההצגה, יתפתו אנשיו להתחיל לירות רקטות לעבר ישראל. התפתחות זו לא רק שתסיט את תשומת הלב מהגדה, אלא תכניס את חמאס למצוקה צבאית לא פשוטה.

בינתיים, שוב חוזר הניגון על פיוס פנים-פלסטיני והגעה להסכם בין חמאס והרשות. משלחת אש"ף צפויה לצאת השבוע לעזה כדי לדון בכך: אם המגעים בין הצדדים יבשילו לכדי הסכם אחדות, צפוי אבו מאזן להראות גמישות גדולה יותר מבעבר.

המחאה העממית בגדה, אם לומר זאת בשקט ובזהירות, שככה מעט ביומיים האחרונים. אתמול נרשמו הפגנות קטנות יותר וסוערות פחות בהשוואה ליום שישי. רמאללה, שכם והמחוזות הצפוניים באזור רחוקים מלייצר תמונות של אינתיפאדה, בין היתר כתוצאה מפעולות של הרשות הפלסטינית. המוקד העיקרי היה אתמול באזור הדרומי, בחברון, מעוז ותיק של חמאס.

ההפגנות העממיות המשמעותיות עברו לתוך הקו הירוק, לערביי ישראל. שם מסתמן לו מנצח ברור מאירועי הימים האחרונים: בן ברית מוכר וידוע של חמאס ותנועת האחים המוסלמים - הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בראשות השייח ראאד סלאח. האיש שניסה במשך שנים להשתמש בהר הבית כדי להבעיר את הרחוב הערבי והפלסטיני, הצליח סוף סוף לעשות זאת. "מגן אל-אקצא", כפי שמכונה השייח סלאח, ממשיך גם עתה להזהיר מפני כוונות היהודים לפגוע במסגד, ונשבע שיהיה מוכן לעשות הכול כדי "להגן" עליו. אנשיו נמצאים בכל פינה בערים ובכפרים ומנסים לייצר תסיסה נגד מדינת ישראל – בהצלחה רבה עד כה.

סוף השבוע הסוער מאחורינו אולם עדיין לא ברור לאן מנשבות הרוחות. בימים הקרובים יימשכו הפיגועים "הספונטניים" של אותם מחבלים יחידים, אך אם לא יהיו הפתעות ההפגנות העממיות יחוו דעיכה מסוימת בגדה. הצד הישראלי נראה מעוניין ביוזמה בינלאומית, שתביא לסיום הסבב הנוכחי, וייתכן שזו תופיע במהלך ביקורם של שליחי הקוורטט ברמאללה ובירושלים בהמשך השבוע.

הימים האחרונים מעמידים את אבו מאזן ואנשיו במצב לא פשוט, שכן האירועים יכולים לצאת בקלות מכלל שליטה. בינתיים, נוח לו לצפות בנתניהו מזיע ואולי אפילו מתגמש ונכון לצעדים של ממש שיחזקו מחדש את מעמדו בשטחים. שחרור האסירים הביטחוניים הוותיקים המוחזקים בכלא הישראלי, אותה "פעימה רביעית" שישראל חזרה בה מנכונותה לעשות זאת בשנה שעברה, יהיה כנראה הדרישה הראשונה של אבו מאזן לנתניהו.