שופטים מקלים? ענישת מיידי האבנים רחוקה מהמקסימום – אך מחמירה

השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, יזם השבוע הצעה ולפיה שופטים אשר לא יחמירו בענישה נגד מיידי אבנים לא יקודמו – אך האם יש ממש בטענתו? התופעה, שגוברת בשנים האחרונות במיוחד באזור ירושלים, מובילה את הפרקליטות ואת המשטרה להגיש מאות כתבי אישום נגד צעירי ממזרח העיר הנוטלים חלק בהפרות סדר המוניות, לעיתים קרובות כשהם רעולי פנים. בחינה של העונשים הנגזרים על מיידי אבנים מעלה כי בתי המשפט מתייחסים בחומרה לתופעה וגוזרים עונשי מאסר בפועל על הנאשמים, אולם נראה כי במקרים רבים העונשים רחוקים מעונשי המקסימום שניתן להטיל. גזר הדין מורכב ממשתנים רבים – עברו הפלילי של הנאשם, השתלשלות האירועים כפי שמתוארת בכתב האישום ואף הלאום שלו, כאשר יהודים מקבלים עונשים קלים הרבה יותר בגין יידוי אבנים.

כך, לדוגמה, בחודש בנובמבר 2014 הורשע חליל עיסא ביידוי אבנים אל עבר כלי רכב ישראליים בכביש ירושלים-מעלה אדומים בעונש מחמיר יחסית – אולם נגזר עליו עונש רחוק מהמקסימום שמאפשר החוק. עיסא הואשם בסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה – עבירה חמורה שהעונש עליה עלול להגיע עד ל-20 שנות מאסר. למרות שאף כלי רכב לא נפגע באירוע, בית המשפט המחוזי בירושלים גזר על עיסא 16 חודשי מאסר בפועל, ענישה מחמירה יחסית. המקרה הגיע עד לשופטי בית המשפט העליון, שתקפו במילים חריפות את תופעת יידוי האבנים, וכתבו כי "מדובר בתופעה עבריינית מסוכנת אשר ככלל מחייבת הטלת עונשי מאסר ממשיים".

עוד בנושא:
בעקבות גל הטרור: הממשלה תקדם עונשי מינימום למיידי אבנים
נתניהו מציע: מעצר מנהלי לחשודים ביידוי אבנים ובקבוקי תבערה
יידוי אבנים, בקבוקי תבערה: חג אלים בעיר העתיקה

עם זאת, בחודש אוגוסט 2014 נאשם יהודי באותה העבירה בדיוק, לאחר שדרדר מכולת אשפה בוערת אל עבר אוטובוס בעת הפגנה של חרדים נגד גיוס לצה"ל. החרדי אמנם הורשע בעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה – אך נגזרו עליו שבעה חודשי מאסר בפועל בלבד.

מדיניות הנגד של בית המשפט העליון בנוגע ליידוי אבנים מוכחת בכתבי אישום נוספים שהוגשו בשנים האחרונות. באחד המקרים, נגזרו 20 חודשי מאסר בפועל על שני צעירים שיידו אבנים בסמוך לעיר העתיקה בחודש אוגוסט 2013. עם זאת, בגזר דין שניתן בבית משפט המחוזי בחיפה, נטו השופטים דווקא להקל עם נאשמים בעבירה זו. מוחמד מיעארי, צעיר בן 23 מהכפר שעב שבצפון, נאשם כי יידה אבנים אל עבר ניידות משטרה במסגרת הפגנה אלימה במחאה על מבצע "צוק איתן", ובית המשפט גזר עליו שישה חודשי מאסר בפועל.

כאשר מדובר בידויי אבנים כחלק מהתפרעות המונית, בתי המשפט נוטים להקל על המורשעים עוד יותר. פאלח סוויטו, צעיר בן 20 תושב מזרח ירושלים, הורשע בהשתתפות בהתפרעות המונית בעיר העתיקה במהלכה יודו אבנים, בקבוקי זכוכית, נפצים וגולות אל עבר שוטרים סמוך להר הבית במאי 2014. הוא הורשע בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, שניתן לקבל עליה עד חמש שנות מאסר, ובהתפרעות, עבירה שעונשה הוא מאסר של עד שנתיים. לאחר דיונים ארוכים הוא הורשע, אולם השופט איתן קורנהאוזר מבית משפט השלום בירושלים קבע כי מתחם הענישה לעבירות הללו נע בין כמה חודשי עבודות שרות לבין כמה חודשי מאסר בפועל. לבסוף, גזר על סוויטו ארבעה חודשי מאסר בפועל בלבד.

גם במקרה של אחמד אבו טיר, צעיר בן 18 שהשתתף בהפרות סדר בכפר אום טובא שבמזרח ירושלים ביולי 2014, ניתן לראות כי בית המשפט דווקא החמיר עם גזר הדין שלו. אבו טיר הואשם כי יידה אבנים לעבר כוחות המשטרה כאשר היה רעול פנים, והורשע בעבירות של ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות. מדובר בצעיר נטול על עבר פלילי, אשר טען במשפטו כי השליך אבן אחת בלבד. ואולם, השופטת ג'ויס סקפטה שפירא מבית משפט השלום בירושלים החליטה להחמיר עמו, בין היתר על רקע אירועים רבים של יידויי אבנים באותה התקופה, ושלחה אותו לחמישה חודשי מאסר בפועל.

אך גם בבחינת יידוי אבנים בעת התפרעות המונית ניתן לראות הבדל בין היחס ליהודים ולערבים. כך, לדוגמה, במקרה של חיים נחמן גודלבסקי, צעיר חרדי בן 24 שנטל חלק בהפגנה בלתי חוקית בגשר המיתרים בפברואר 2014, ובמהלכה יודו אבנים וחפצים אל עבר שוטרים. גודלבסקי הורשע בהסדר טיעון בעבירות של ניסיון לתקיפת שוטר והתפרעות, בדומה לאבו טיר. אלא שבמקרה שלו נלקחו בחשבון עברו הנקי והחרטה שהביע, ונגזר עליו עונש של חודש עבודות שירות וחודשיים מאסר על תנאי – עונש קל מאוד בהתחשב בעבירות בהן הורשע, כאשר בית המשפט אף שקל שלא להרשיעו כלל.