סיפורה של ימית קרנט, שנכנעה למחלת הסרטן בחודש אפריל, הותיר מעט מאוד עיניים יבשות: קרנט זכורה בתור האם שהביע משאלה להקדים את בר המצווה של בנה, לאחר שנודע לה כי הסרטן שלה סופני וכי לא תאריך ימים. אלא שמאחורי סיפורה של ימית עומד סיפורו של גדי שבתאי, הפעיל החברתי שהוציא אל הפועל את חגיגת בר המצווה המוקדמת של בנה, אשר ימית ובן זוגה העניקו לו לקראת סוף ימיה מתנה משלו: כרטיס טיסה זוגי לארצות הברית, על מנת לבקר את בנו שלקה בפתאומיות במחלת מעיים קשה, המסכנת את חייו.
בלילה סוער וגשום של אמצע חודש פברואר, ביקשה ימית קרנט מהפעיל החברתי גדי שבתאי לעלות ולשוחח עמה באמבולנס המשאלות. זה היה שבוע אחד בלבד אחרי שרופאי המחלקה האונקולוגית בבית החולים רמב"ם שבחיפה בישרו לה כי הטיפולים הכימותרפיים אינם מועילים לה יותר וכי נותרו לה בין חודש לשלושה חודשים לחיות. שבתאי, שהגיע אליה זמן קצר אחרי שקיבלה את הבשורה הופתע מהבקשה הלא שגרתית: "בעוד שנה וקצת יהיה לאוריאל (בנה - ע"ח) בר מצווה ואני לא אהיה שם אתו. יש לי רצון לשמח אותו, שנוכל לעשות משהו ביחד, משהו מיוחד שהוא יוכל לזכור".
אירוע בר המצווה המוקדם של אוריאל התקיים שבוע אחד בלבד אחרי המשאלה שהביעה, בבית העם של כפר ברוך שבעמק יזרעאל בו התגוררה עם בעלה וילדיה. רגע לפני חזרתה לבית החולים באמבולנס המשאלות שגויס לצורך האירוע, אמרה לשבתאי בשיחה בארבע עיניים: "גדי, הגשמת לי את המשאלה, עכשיו אני יכולה למות מאושרת".
עוד בכותרות:
ערב החג: המשטרה נערכת בכוחות גדולים לעומסי התנועה
ערב ראש השנה תשע"ו: מהו השם הנפוץ ביותר בישראל?
חודשיים לאחר מכן הלכה לעולמה ימית והותירה אחריה בעל וחמישה ילדים קטנים. לפני כן הספיקה להגשים עוד משאלה אחת אחרונה: להחזיר לשבתאי תודה. "שבועיים אחרי בר המצווה, עופר (בעלה - ע"ח) ביקש שאבוא אליהם. כשהגעתי הוא יצא מהחדר של ימית ואמר לי שהיא מבקשת שאכנס אליה. כשנכנסתי היא אמרה לי: "גדי, הגשמת לי כבר שתי משאלות בחיים, אבל יש לי עוד משאלה אחת אחרונה"" משחזר שבתאי בגרון חנוק מהתרגשות על הרגעים בהן ביקשה לסייע לו לבקר את בנו הבכור דור הלוקה במחלת מעיים קשה, המסכנת את חייו. "אנחנו רוצים שתטוס לבקר את הבן שלך בארצות הברית. החלטנו לממן לך זוג כרטיסי טיסה ורכב לשבועיים". אלא שמאז מצבו של דור החמיר והמרוץ להצלת חייו הואץ.
ההצלחה בלימודים, תעודת ההצטיינות מאובמה - והסימפטומים הראשוניים
דור, בן 21, מתגורר יחד עם אמו אורית ואחותו בת אל בארצות הברית, מאחר ששבתאי ואמם התגרשו לפני 13 שנים. מאז, התחתן שבתאי בשנית ואף הביא שני ילדים נוספים לעולם.
לפני 35 שנה, הרבה לפני שנולדו, החל שבתאי בפעילותו החברתית. חלוקת עוגות וחבילות לחיילים, גיוס ציוד הומניטרי לילדים נזקקים במוסדות, סיוע לניצולי שואה, מתן עזרה לנכים וחולים קשים מול הבירוקרטיה שבמוסדות המדינה, היו רק חלק מהפעילות החברתית שבה נטל חלק באותם ימים.
מאז שעבר דור יחד עם משפחתו לארצות הברית, הוא כבר הספיק לקטוף תארי הצטיינות רבים: בשנת 2008 זכה לתעודת הצטיינות בלימודים מהנשיא דאז ג'ורג' בוש הבן, ובמכתב הוקרה מהגברת הראשונה, לורה בוש. בשנת 2012, לאחר שכבר השתלב בלימודים אקדמיים, קיבל תעודת הצטיינות שנייה הפעם מהנשיא ברק אובמה. במכתב שקיבל אז מאשת הנשיא, מישל, נכתב: " תלמידים כמוך יהיו עמודי התווך של ההיסטוריה הבלתי-כתובה של המדינה שלנו". את המכתב חתמה מישל אובמה במילים: "אני מודה לך על היותך דוגמא ומופת לכל הצעירים האמריקנים. אני מעודדת אותך תמיד לשאוף להישגים גבוהים יותר ומאחלת לך את הטוב ביותר שניתן לאחל לשנים הבאות".
ימים ספורים לאחר שקיבל את המכתב המרגש מהגברת הראשונה, הופיעו הסממנים הראשונים של מחלת המעיים של דור. "הניגוד בין המשפט האחרון במכתב ההוקרה המרגש לבין פרוץ המחלה, היה אכזרי ומטורף", אמר שבתאי. "בתחילת 2012 קיבלתי מדור את הטלפון הראשון שבו הוא בישר לי על התסמינים הראשונים. בהתחלה חשבנו שמדובר בטחורים, תופעה שאפשר לחיות איתה. אבל גם בטלפונים הבאים דור סיפר לי שהסממנים הללו ממשיכים להופיע". רק באוגוסט 2013, ימים ספורים לאחר ששבתאי מימש את המשאלה הראשונה של ימית קרנט, הוא קיבל את הבשורה המרה - מדובר במחלת המעיים הקשה קוליטיס כיבית.
"מעולם לא קיבלתי שכר, אבל אני אחד האנשים העשירים בארץ"
המשאלה הראשונה של ימית הייתה מימוש מסיבת בת המצווה של בתה, דניאל, וזה גם היה המפגש הראשון של שבתאי עם המשפחה. ביתם של ימית ועופר שהיה בכפר ברוך נשרף כליל ימים ספורים לפני החגיגות, ואחיה של ימית נכווה ונפגע באורח קשה כאשר חילץ את בנותיו ואמו מן הבית הבוער. בשורות האיוב שנפלו על המשפחה בזו אחר זו, לא הותירו זמן רב או אמצעים להקדיש לחגיגות של דניאל. מכריו של שבתאי, שעסק משכבר הימים בסיוע לנזקקים ובאיסוף תרומות, קראו לו לדגל והוא נענה. בין המתנדבים לביצוע המשימה, היה גם דניאל פחימה שנפגע באורח אנוש בפיגוע בבורגס ובו איבד גם שניים מחבריו הטובים. "חברתו, שהפכה לימים לאשתו, התקשרה אליי וביקשה שדניאל ואחיו יהיו התקליטנים באירוע", נזכר שבתאי. "היא הסבירה שדניאל הרגיש שהוא קיבל חיבוק כל כך גדול מעם ישראל, שהוא רוצה עכשיו, כשהוא התחזק לחבק בחזרה".
בעודו מתמודד עם הניסיון להבין ממה סובל בנו, חבריו ומכריו תהו כיצד מצליח להתמודד עם הסיוע לכל מי שזקוק לעזרה. יומיים לפני בת המצווה, לדבריו, הגיעה התשובה לשאלתם. "פגשתי לראשונה את דניאל, בתה של ימית, בקניון אלונים שבעמק יזרעאל. היא הייתה עם שמלה צחורה, נעליים לבנות ופיזזה עם השמלה. איך שהיא קלטה אותי היא רצה אליי, הניחה את הראש על הכתף שלי ואמרה לי: 'אני יכולה להגיד לך משהו? עשית אותי ילדה מאושרת'", משחזר שבתאי בהתרגשות. "אני כבר 35 עוסק בפעילות חברתית התנדבותית נטו, כשהשכר שלי הוא החיוך והחיבוק שבצד העשייה. מעולם לא קיבלתי שכר ממוני, ודניאל לימדה אותי שאני אחד האנשים הכי עשירים בארץ".
ימים ספורים אחרי מסיבת בת המצווה בישרה לו אורית, גרושתו, בשיחה מארצות הברית, כי בגופו של דור התגלתה מחלת הקוליטיס כיבית. "זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את השם של המחלה הארורה הזאת", סיפר. "היא סיפרה לי שהוא נמצא כל עשר דקות בשירותים, נשכב על הרצפה וצורח מכאבים כמו חיה בג'ונגל מול כל המשפחה בחוסר אונים מוחלט. ואז התחיל הרומן עם בית החולים בפניקס שבאריזונה. התחילו לו טיפולים בסטרואידים, וכשכל הטיפולים הקונבנציונליים כשלו, התחילו עם טיפולים ביולוגים, כמו לחולי סרטן. מצבו של המעי הגס התדרדר מאוד עד שנוצר בכולו נמק. הרופאים אמרו שאין ברירה וחייבים לנתח אותו ולהוציא לו את כל המעי הגס".
כרטיסי טיסה ממטה המאבק לגלעד שליט ומילדי "עמוד ענן"
חודשיים לאחר מכן, באוקטובר 2013, קיבל שבתאי כרטיס טיסה לארצות הברית לתיבת הדואר האלקטרוני שלו. פעילים חברתיים שחלקו איתו את הדרך במטה המאבק לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, שמעו על מחלתו הקשה של דור והחליטו לאסוף תרומות כדי לסייע לו לבקר את בנו בבית החולים. "זה היה מאוד מרגש", סיפר. "בכלל לא הכרתי קודם חלק מהאנשים שארגנו את זה. פשוט התקשרו אליי ואמרו לי שמחכה לי כרטיס במייל".
חודש לפני ניתוח נוסף שנאלץ דור לעבור, בפברואר 2014, הפתיע את שבתאי כרטיס טיסה נוסף במייל - הפעם כמחווה מאנשים שהוקירו לו תודה מפעילות שביצע למענם שנתיים קודם לכן. "במבצע 'עמוד ענן', החלטתי להחזיר טובה לילדים בעוטף עזה. כשאנחנו היינו תחת מטחי קטיושות במלחמת לבנון השנייה, ברחנו מפה ותושבי הדרום פתחו את ליבם ואת ביתם בפנינו", משחזר שבתאי. "במבצע 'עמוד ענן' הרגשתי שצריך להחזיר חיבוק לתושבי הדרום. בשיתוף עם תושבי המועצה האזורית מטה אשר יזמנו מבצע לחלוקת חבילות לילדי עוטף עזה. ירדתי מראש הנקרה לגני הילדים שבתחומי המועצה וביקשתי מהאימהות להכין חבילות ומכתב עם מילים מחבקות מתושבי הצפון. משם זה התרחב למוסדות נוספים. אחרי חמישה ימי התארגנות, יצאנו ביום שישי בארבע לפנות בוקר. באותו יום ירד גשם זלעפות. מצאנו את עצמנו עוברים מיישוב ליישוב בעוטף עזה בגשם ומחלקים 1,500 חבילות שי. חזרתי הביתה בשמונה בערב. הייתי עייף, רצוץ, מותש, אבל כל כך מאושר. התחושה הזאת שאתה עושה משהו למען מישהו אחר ואתה רואה את הצד השני מחייך ואתה שומע מילים כל כך חמות, זה משהו שאין לו מחיר בכלל".
בפברואר 2014 קיבל שבתאי שיחת טלפון מסניף של איסתא במכללת ספיר שבשדרות. סוכנת הנסיעות בצדו השני של הקו בישרה לו כי בתא הדואר האלקטרוני שלו ממתין כרטיס טיסה לארצות הברית. "זאת הייתה הפעם השנייה שעושים לי את זה. היא אמרה לי שהילדים של עוטף עזה שמעו על המקרה של הבן שלי, והחליטו להוקיר תודה על חלוקת החבילות ב'עמוד ענן'".
"דור נמצא בסוג של מעצר בית. מעצר רפואי"
כל ביקור של שבתאי בארצות הברית החזיר אותו לארץ מוטרד יותר מההידרדרות במצב הבריאותי ובעיקר הנפשי של בנו. כך היה גם במרץ 2015, כאשר שב לארץ מהביקור שימית קרנט מימנה את רובו. דור עבר שלושה ניתוחים שהיו אמורים להבטיח שיפור במצבו, אולם במקום זאת חלה הידרדרות. אהבתו ללימודים עזרה לו לצלוח את השנתיים הראשונות בקולג' שבאזור מגוריו בהצטיינות, אולם בשנה השלישית הוא נאלץ להפסיק את לימודיו. "הוא מרותק לבית, מקבל מורפיום באופן קבוע, כדורי הרגעה ותרופות לעיכוב פעולות מערכת העיכול ולא רק ששום דבר לא עוזר, הוא גם נכנס כתוצאה מזה לדיכאון מאוד מאוד עמוק", אומר שבתאי. "כרגע הוא נמצא בסוג של מעצר בית. מעצר רפואי. הוא לא יכול לצאת מהבית כי הוא מרותק לשירותים ולמקלחת 24 שעות ביממה".
שבועיים אחרי שחזר שבתאי לארץ, נכנעה ימית קרנט למחלת הסרטן והיא רק בת 42 במותה. היא הותירה לשבתאי רשימה עם הוראות מדויקות כיצד ואיך לנהל את ההלוויה שלה.
מאז שפרצה מחלתו של דור, עלות הטיפולים והתרופות חצתה את רף השני מיליון דולרים. למרות הקושי לגייס משאבים נוספים לטיפול במצבו הפיזי, שבתאי מוטרד יותר כרגע דווקא ממצבו הנפשי של בנו. "אני חושב שהדרך לסייע לו היום היא לקנות לו קרוואן שיש בתוכו שירותים ומקלחת. לו אסור לנהוג, אבל חברה שלו שסועדת אותו כבר שלוש שנים במסירות מדהימה, תוכל לעשות את זה בסופי שבוע", מסביר שבתאי. "זו תהיה הדרך היחידה להוציא אותו מהבית לטבע. מי לא היה מתחרפן אחרי שלוש שנים של ריתוק כמעט טוטלי לבית? הקרוואן יוכל לשפר את המצב: במקום שדור יהיה צמוד לשירותים, אז השירותים יהיו צמודים אליו".
משנת 1997 משמש שבתאי הבעלים של חברה המתמחה במתן פתרונות לבעיות סינון אבנית ממים. דווקא בשנים האחרונות, כשבגופו של דור התגלתה המחלה הקשה והצריכה משאבים כספיים רבים, החל העסק לקרטע. כתוצאה מכך, פתח שבתאי בשנה האחרונה עסק נוסף כדי לגייס את המשאבים הרבים הנדרשים לטיפול בבנו. "למדתי עיצוב גרפי בויצ"ו חיפה ואני עוסק באמנות כבר שנים רבות. כשהייתי בארצות הברית הפנמתי שאני חייב מקור הכנסה נוסף כדי להחזיק את שתי המשפחות שלי", אומר שבתאי. "לפני שנה פתחתי עסק חדש לעיצוב תכשיטים. שלוש קולקציות כבר יצאו לשוק והרביעית צפויה לצאת בקרוב. כל ההכנסות מהמכירות מיועדות לטיפול בבן שלי".
בימים האחרונים העלה את המפעל החדש בחייו לאתר מימון ההמונים "מימונה", בתקווה כי יצליח לגייס את ההון הדרוש לטיפול ולסיוע בבנו. כך, לראשונה אחרי 35 שנים בהן תרם, טרח וסייע לנזקקים, עובר גדי לצד הנזקק היום לעזרה.