וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בגלל ביורוקרטיה: חולה ALS המשותק בגופו יישאר ללא מטפל

זוהר כרמי משותק בכל גופו וזקוק לטיפול צמוד מסביב לשעון. דון, המטפל שלו, נאלץ לעזוב את עבודתו בגלל שהוויזה שברשותו משויכת למקום גיאוגרפי אחר, הסמוך לביתו של כרמי. רשות האוכלוסין מסרבת להוציא לו ויזה מיוחדת. "לא אתן שיפגעו בזוהר", אומרת אשתו

זוהר ורותם כרמי. באדיבות המשפחה
זוהר ורותם כרמי/באדיבות המשפחה

זוהר כרמי, בן 41, אשר משותק בכל גופו בשל מחלת ה-ALS (ניוון שרירים) וזקוק להשגחה וטיפול מסביב לשעון, נאלץ להיפרד מהעובד הזר שטיפל בו משום שאישור העבודה שלו משויך למקום גיאוגרפי אחר, הסמוך למושב של כרמי - אך לא חל גם בו. ועדה הומניטארית מטעם רשות האוכלוסין וההגירה סירבה לאשר באופן חריג את העסקתו של העובד.

זוהר כרמי, אב לשלושה ילדים בני 3, 6 ו-9, סגן אלוף בקבע ומפקד בסיס חיל האוויר היה עם קריירה צבאית מבטיחה, כאשר התבשר לפני חמש שנים כי בגופו פרצה מחלת ה-ALS, מחלת ניוון שרירים הפוגעת בתאי מערכת העצבים המרכזית וההיקפית. המחלה נחשבת לחשוכת מרפא ומרגע האבחנה – היא מאופיינת בתוחלת חיים של שנים בודדות.

עוד בוואלה! NEWS:
גיבוי מבית: ראש אגף החקירות צפוי להעיד לטובת ניסו שחם
תחזיקו אותו: פרישת אבו מאזן מראשות אש"ף - צעד סמלי בלבד
"שקרן, אין לך בושה": צפו במתנגדת למתווה הגז תוקפת את שטייניץ

משפחתו של כרמי מספרת כי המחלה הראתה את אותותיה לאחר שנתיים מרגע הגילוי ולמרות ההתפשטות המהירה – זוהר לא הפסיק להילחם בשגרה. הוא קיבל על עצמו תפקיד פיקודי ביחידת הבקרה האזורית, שכללה פיקוד על כ-600 חיילים, אך פרש כארבעה חודשים לפני סיום התפקיד כשהרגיש כי גופו בוגד בו ובתפקודו.

באותה העת, סיים כרמי את שירותו בדרום והמשפחה בחרה להעתיק את מושבה לצפון הארץ. עם המעבר החלה הדרדרות דרסטית במצבו; הוא עבר לכיסא גלגלים, החלו קשיים באכילה ובדיבור, והדרדרות נשימתית הובילה לשני מקרים של דום לב ודלקת ריאות קשה שהותירו אותו מונשם ומשותק בכל גופו.

זוהר כרמי ומשפחתו. באדיבות המשפחה
משפחת כרמי/באדיבות המשפחה

בשל חיבורו למכשירי ההנשמה ושיתוקו המלא, נזקק כרמי לשני עובדים סיעודיים צמודים. רותם, אשתו שהיא גם עובדת סוציאלית, סיפרה כי במהלך שלוש השנים האחרונות עבדו בבית המשפחה שמונה עובדים זרים עם ויזות חוקיות, כאשר על שלושה מהם מימנה המשפחה מכיסה את הוצאות האיתור וההבאה שלהם לישראל בשל מצוקת כוח האדם הסיעודי בארץ. לטענת רותם, העובדים ברחו בזה אחר זה בשל הטיפול המורכב במחלתו של זוהר. רק לפני שמונה חודשים הם הצליחו למצוא עובד זר, ארצ'י, שהשתלב היטב במשפחה והראה נכונות לעבודה מאומצת. לפני ארבעה חודשים הועסק עובד זר נוסף, דון, אשר למד את עבודת הסיעוד המורכבת שנדרשת לטיפול בכרמי וגם השתלב היטב במציאות המורכבת של המשפחה.

ארצ'י ודון גרים יחד ביחידת דיור הסמוכה לביתם של משפחת כרמי, ורותם תיארה אותם כחלק מהמשפחה המאוחדת. אלא שלפני כשבועיים קיבלה המשפחה הודעה מהוועדה ההומניטארית של רשות האוכלוסין וההגירה כי בקשתם להתיר לדון להמשיך לעבוד אצלם תחת "ויזה מיוחדת", נדחתה.

"כל עזיבה כזאת שוברת אותנו"

הוויזה המיוחדת ניתנת לעובדים סיעודיים לאחר שסיימו חמש שנות עבודה חוקיות, אך עבודתם נדרשת לחולים סיעודיים מורכבים – כמו המקרה של משפחת כרמי. במצב המורכב והחריג הזה, הוויזה מותאמת לצרכיו ואורך חייו של זוהר.

אלא שהוועדה ההומניטארית השיבה למשפחה כי הוויזה נדחית וזאת בשל סיבה טכנית בלבד – אזור מגורים. "העובד בגינו הוגשה הבקשה משובץ לאזור גאוגרפי אשר אינו מאפשר לו להיות מועסק אצל מגיש הבקשה, בהתאם להוראות תקנות הכניסה לישראל קביעת אזורים גאוגרפים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד, התשע"ד- 2014", כך נכתב בהודעה שנשלחה למשפחת כרמי.

"במקום שהחוק יגן על החולים ויפזר את העובדים בכל חלקי הארץ, הוא מגביל ולמעשה מגן רק על העובדים ולא על החולים", אמרה רותם והוסיפה: "מאוד קשה למצוא עובדים זרים שיבואו לעבוד במושב, וגם אם היו לנו כאלו הם לא נשארו לאורך זמן. כל עזיבה כזאת שוברת אותנו, במיוחד את הילדים, הם לא מבינים למה הולכים. דון עבד בקיבוץ דליה שזה 20 דקות מכאן ובגלל שאנחנו כבר נחשבים לאזור אחר אז פסלו את בקשתנו".

אילוסטרציה. הרשות הלאומית, ShutterStock
"איך זה שאנחנו לא זכאים לקבל עזרה מהמדינה?"/ShutterStock, הרשות הלאומית

רותם טענה שבקשתם נפסלה "מבלי שמישהו בכלל הסתכל על המקרה שלנו", והוסיפה: "למצוא עובד זר שיתאים לתפקיד זה לא פשוט – הוא צריך להתאים לזוהר, למשפחה, להסתדר עם העובד השני". רותם הסבירה כי היא מבקשת שיתייחסו למצוקה שלהם כפי שהיא: "שירתנו את המדינה, אני עובדת סוציאלית ובעלי היה איש קבע. אנו משלמים ביטוח לאומי ומיסים לאורך כל חיינו הבוגרים – איך זה שאנחנו לא זכאים לקבל עזרה מהמדינה?".

יצוין כי משפחת כרמי משלמת על העובדים הזרים כ-6,000 שקלים בחודש לכל עובד, ולא המדינה. רותם הסבירה שהם לא מסתדרים בקלות עם ההוצאה הגבוהה, אך שהיא תמלא את צוואתו של זוהר עד ליומו האחרון. "הוא בחר להיות איתנו כשהוא מונשם, הוא רצה לראות את הילדים גדלים ולקחת חלק מהמשפחה, בעלי בחר בחיים". רותם מוסיפה בכאב כי "זוהר יכול למות מחר וגם בעוד שלוש שנים, הסוף של הסיפור שלנו ידוע מראש וכבר לא נזכה לנס, אז המעט שנותר הוא לסיים את זה בכבוד".

"חוששת שהמשבר יגיע כשזוהר לא יהיה יותר"

רותם תיארה את התמודדותה עם המחלה של זוהר, שנחתה עליהם באמצע החיים וללא כל הכנה מוקדמת: "זאת הייתה הזיה. אני עדיין לא מאמינה שאלו החיים שלנו ואני חוששת שהמשבר יגיע כשזוהר לא יהיה יותר". עוד הוסיפה רותם שהיא בוכה ונשברת, אך "מתפקדת ומגדלת את הילדים – שזה הדבר החשוב ביותר ועל זה אני נלחמת. אני גם לא אתן שיפגעו בזוהר, אעדיף שיפגעו בי ולא בו".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה לדברים: "בקשתו של מר זוהר כרמי הובאה לשולחננו ועם כל הצער שבדבר ורצוננו לסייע במקרה כה נוגע ללב, הרי שידינו כבולות לאור העובדה שהחוק מגדיר באופן מפורש מהם מקרים חריגים ואינו משאיר מקום לשיקול דעת. בקשתו של מר כרמי אינה עומדת בדרישות החוק ועל כן נדחתה. בפני המשפחה עומדת האפשרות להגיש ערר לבית הדין".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully