יחד עם ההתרגשות והשמחה שאפפה את כשני מיליון התלמידים שפתחו היום (שלישי) את שנת הלימודים, נרשמו שני מקרים בשני מקומות שונים בארץ שהעיבו על האווירה החגיגית. בשכונות בדרום תל אביב נפתחה שנת הלימודים בצל החלטת בג"ץ לשחרר כ-1,200 מבקשי מקלט ממתקן חולות. התושבים הפגינו הבוקר במחאה על הקצאת התקציבים לטובת מבקשי המקלט על חשבון התלמידים, וכן בטענה כי מבקשי המקלט השתלטו על מוסדות החינוך שיועדו לילדיהם. במקרה אחר, בגן חב"ד בכפר יונה סירבו הורים ל-17 ילדים לשלוח את בניהם ובנותיהם בשל העובדה כי בגן ישנם ילדים יוצאי אתיופיה.
לקריאה נוספת:
הצלצול הראשון: 2.2 מיליון תלמידים פותחים את שנת הלימודים
מלאווח לא, סלטים כן: מה יוכלו לאכול ילדינו בבתי ספר?
שנת הלימודים נפתחה בצל עבודות הרכבת הקלה
בשכונות קריית שלום, התקווה, שפירא ונווה שאנן שבדרום תל אביב, תלו הורים לתלמידים שלטים במחאה על "השתלטותם" של המסתננים על מוסדות החינוך בעיר. "פעם היה צריך להיות מוקם כאן גן, אבל הכסף נזרק על המסתננים", נכתב. התושבים מוחים גם על הקצאת תקציבים גדולים מצד העירייה והמדינה לטובת מוסדות החינוך של ילדי מבקשי המקלט, בעוד שלטענתם הם משלמים מסים ולא נהנים מאותם תקציבים עבור ילדיהם.
"יצאנו כמה צוותים הבוקר בשעה 5:00 ביום הראשון של הלימודים, חילקנו את השכונות בינינו, תלינו את השלטים עם הכתובות על גני העירייה, על מחסני ילדים, על בתי הספר 'רוגוזין-ביאליק' ו'הירדן', שבהם כמעט 100% מהתלמידים הם בני זרים - בכל מקום שבו המדינה שמה כסף על מוסדות החינוך של המסתננים במקום שהכסף הזה יושקע בחינוך של ילדינו", סיפרה שפי פז, ממטה מאבק המסתננים של תושבי שכונות הדרום. לטענתה, "אנחנו משלמים מסים ולא נהנים מהשירותים שמגיעים לנו".
הילה נקווה, תושבת שכונת קריית שלום ואימא של גפן בת החמש, סיפרה כי היא ותושבי השכונה נזנחו על ידי הרשויות. "לא משקיעים בגנים שלנו. הגנים במבנים רעועים מאוד וישנים, שמהווים סכנה לחיי אדם עם מפגעים תברואתיים, רטיבות בקירות, עובש, פטריות, שירותים לא תקינים, חצר מלאה בחול ישן עם צואה ומשחקים שבורים. כל זה, בזמן שבמקום להשקיע במבנים של אזרחי מדינת ישראל, משקיעים בגנים של המסתננים", אמרה.
לדבריה, "היום זה היום הראשון ללימודים ולא הייתה לי הרגשה טובה, ההרגשה הייתה מעורערת. אני מרגישה שאין על מי לסמוך, לא דואגים לתושבים ולילדים. אחרי ריצות לעירייה סדרו לנו את הגן רק באופן קוסמטי מבחוץ, בשביל להשתיק אותנו. אמרו שיביאו מישהו שיבדוק אם המבנה מסוכן ואמרו שזה יקרה עוד כמה חודשים, אבל מה יהיה עד אז? השלטים מבטאים בדיוק את מה שאנחנו מרגישים - מוזנחים ומופלים".
גם בבית ספר רוגוזין-ביאליק נתלו אותם שלטים. בעבר, שימש בית הספר את ילדי שכונות דרום תל אביב, אך כיום רובו המוחלט מאוכלס בילדי זרים רבים שהגיעו לאזור. לדברי התושבים, עם הגעת המסתננים הוא פשוט "נכבש על ידם". גם בית הספר היסודי הירדן שבשכונת התקווה שימש בעבר את ילדי השכונה, אך על פי ההורים, כיום הם נאלצים לשלוח את ילדיהם בהסעות לבית הספר גיבורי ישראל שבשכונת יד אליהו, עקב נוכחות גבוהה של ילדי זרים.
בליינש, אימא של מרים שלומדת בכיתה א' בבית הספר, חיכתה לבתה שתצא מהבית ספר בתום היום הראשון ללימודים. "היא לא ישנה כל הלילה בכלל, היא מיהרה לבוא לבית ספר, זו הפעם הראשונה שלה. היא מרגישה שמחה והתרגשות, לא יכלה לאכול בבוקר", סיפרה. "אנחנו כבר שמונה שנים בארץ ובית ספר בסדר גמור. שמעתי שהתלמידים שמסיימים פה הלכו לאוניברסיטת תל אביב. כל התלמידים פה הם ילדים של זרים ובגלל זה רשמתי אותה לפה. אני גם רוצה שהבת שלי תלך לאוניברסיטה. אומרים שאין פה גזענות".
על השלטים שנתלו היא אמרה: "מצד אחד הם צודקים, זו הארץ שלהם והם הולכים לצבא, מצד שני, גם אנחנו פה וגם הילדים שלנו צריכים ללכת לבית ספר. המדינה צריכה לפתור את הבעיות האלו, קשה לי לדבר על זה".
ג'וזפין, עובדת זרה מהפיליפינים ואימא של צ'סטר, שהחל היום את לימודיו בכיתה א' בבית הספר סיפרה שהוא "התרגש להגיע היום לבית ספר בפעם הראשונה". לדבריה, "אני מקווה שהוא ילמד ויצליח. זה קצת מפחיד ומרגש, פעם ראשונה בכיתה א'. המצב מאוד קשה, האריתראים הם כמונו. גם אנחנו צריכים לשלוח את הילדים שלנו ללימודים ואנחנו רק עובדים זרים. מצד שני, הם לא הגיעו בצורה חוקית כמונו. אנחנו הגענו עם כל המסמכים, אז אפשר להבין".
"היום היה היום הראשון ללימודים והאחיין שלי התחיל כיתה א'. הוא שמח לקראת הלימודים ואני מקווה שהוא יצליח. אני רוצה שהוא יהיה רופא", אמר דני, דוד של מרוואט. על השלטים שנתלו אמר: "הילדים שלנו לא מקבלים את הכסף, אנחנו משלמים כסף על הלימודים. זה עולה לנו 700 שקל. זה לא נכון כל הדיבורים האלה".
גם סיימון, אבא של בנדט, מחוף השנהב סיפר את אותם הדברים: "הבת שלי עלתה היום לכיתה א'. היא מאוד מאושרת. אנחנו מאוד מרוצים מהמורים, והתלמידים מאוד חברותיים". בעניין השלטים טען: "הבת היחידה שלי נולדה בישראל. מה ההבדל בין הילדה שלי לילדה שלהם? אני לא יודע אם זה בית ספר של ישראלים או לא, זה פעם ראשונה שלי. התלמידים הישראלים יכולים לבוא ללמוד עם הילדים שלנו. למה זה בית ספר רק של זרים? למה זה לא יכול להיות בית ספר מעורב?".
בתוך כך, בגן חב"ד בכפר יונה סירבו הורים ל-17 ילדים לשלוח את ילדיהם לגן בשל העובדה כי בגן ישנם ילדים יוצאי אתיופיה. "אני מגנה את התנהלותם של כמה הורים בגן הילדים בכפר יונה, שהביעו התנגדות לשילובם של יוצאי אתיופיה בגן ילדיהם", אמר יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד). "זאת התנהגות פסולה בחברה מתקדמת. אני מגבה את משרד החינוך שלא נתן יד להתנהגות הגזענית הזאת".
הרב נחמיה שמרלינג, שליח חב"ד בכפר יונה המעורה בפרטי הפרשה, דחה את הטענות שלפיהן ההורים השביתו את הלימודים בשל גזענות: "מעולם לא סירבנו לקבל אתיופים, יש לנו ילדים ממוצא אתיופי שלמדו אצלנו בשנים קודמות וזו הוצאת דיבה".
לדבריו, השבתת הלימודים בגן הילדים, המיועד לבני ארבע וחמש, היא בעקבות ויכוח עם משרד החינוך על סמל גן. "הגן שאנחנו מנהלים מצליח מאוד, בעוד שהגן הממלכתי-דתי פחות", הבהיר. "רצינו לקבל סמל ודרשו מאיתנו להעביר ילדים מהרישום שלנו לגן אחר שלא הצליח ברישום. כשסירבנו, סירבו לתת לנו סמל גן. אין ולא היה כאן שום אפליה גזענית. מעולם לא דחינו ילד ממוצא אתיופי שביקש להתקבל וחבל שיש גורמים שמנסים להסית את הסיפור למקום שאינו מציאותי".