בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה ביום חמישי האחרון שני צעירים תושבי מזרח ירושלים, שהואשמו ביידוי בקבוקי תבערה על מכת"זית (מכונת התזה) במהלך הפרות סדר בשכונת עיסאוויה שבמזרח ירושלים, לאחר שהעד המרכזי חזר בו מעדותו שנמסרה בפני חוקרי השב"כ.
העד טען כי הופעלו עליו לחצים על ידי החוקרים להסגיר את חבריו, אולם בפועל הוא כלל לא שהה במקום האירוע, ואף היה באותה העת בבית החולים. בית המשפט אמנם לא קיבל את גרסתו, אך קבע כי לא ניתן לקבל את עדותו כלל ועל כן זיכה את שני הנאשמים. עם קבלת הודעת הזיכוי שוחררו השניים, לאחר שהיו נתונים במשך קרוב לשמונה חודשים במעצר.
עוד בוואלה! NEWS:
הערכות: ליצמן יקבל מהרבנים אישור חריג להיות שר הבריאות
נער שהורחק בצו מנהלי מיהודה ושומרון: "שוקלים שביתת רעב"
האישה שנורתה בטעות בעמק בית שאן: "הרגשתי שהראש שלי עף"
תחילת האירוע ביוני 2014, אז במהלך הפרות סדר אלימות מאוד בעיסאוויה, יידו עשרות רעולי פנים אבנים על כוחות מג"ב. שני צעירים מהכפר, מחמוד מחמוד ומנסור מחמוד, הואשמו כי יידו בקבוק תבערה אל עבר מכת"זית של המשטרה, וכתוצאה מכך נשרף חלק מכלי הרכב. כמו כן הם הואשמו שניסו לתקוף את השוטרים. השניים כפרו במיוחס להם. העד המרכזי היה מוחמד עביד, תושב הכפר שמסר את שמותיהם של השניים בעת חקירתו בשב"כ.
בהודאותיו בפני חוקרי השב"כ, המכונים "וייצמן" ו"נורית", מסר עביד את שמותיהם וסיפר כי הם יידו בקבוקי תבערה וירו זיקוקים על המכת"זית. אלא שבמהלך עדותו בבית המשפט חזר בו העד מדבריו. "הייתי בשב"כ והכריחו אותי לדבר על אנשים", סיפר עביד, "אמרו לי שמות של אנשים והכריחו אותי לדבר. אמרתי שאני לא יודע כלום על האנשים האלה... אמרו לי שאם אני לא יודע אז יגידו שאני מלשין, יוציאו עליי שמועה שאני מלשין".
העד נשאל האם גם היכו אותו, והשיב: "הם הפחידו אותי ואיימו עליי. הם הכריחו אותי לדבר. חילקתי כבר הזמנות לחתונה שלי, והם אמרו לי 'אם אתה רוצה לצאת לקיים את החתונה שלך, אתה צריך לדבר'. אז אמרתי דברים שלא קרו. כל ההודאות לא נכונות ולא אמיתיות. ביום של האירועים הייתי בכלל מאושפז, וראיתי אותם בטלוויזיה". בהמשך אף טען כי החוקרת "נורית" התפשטה בפניו כחלק מהפעלת הלחץ, שכן לדבריו הוא עצמו אדם דתי, וכי חוקר השב"כ "וייצמן" אמר לו שהוא "יתייבש" בחדר החקירות ולא יתחתן. חוקרי השב"כ שהעידו במשפט דחו מכל וכל את הטענות של העד. השופט בן ציון גרינברגר אף הגדיר את טענתו של עביד לגבי התפשטותה של הסוכנת "נורית" כ"הזויה".
הסיבה לזיכוי טמונה, בין היתר, בפערים בין גרסתו לבין גרסת השוטר שהיה במכת"זית, וכן העובדה כי בשתי העדויות שמסר בפני חוקרי השב"כ והמשטרה הפליל העד 20 בני אדם, כשאת שמותיהם מסר באותו הסדר בדיוק. השופט גרינברגר נימק: "העד מסר גם בחקירתו בשב"כ וגם בהודאתו במשטרה רשימה ארוכה של כעשרים שמות של מבצעי פעולות אלימות, יחד עם פרטי האירועים שבהם היו מעורבים, כאשר בשתי ההודאות הוא חזר בדיוק על אותה רשימה ולפי אותו סדר. לטענת סנגוריהם של הנאשמים, יכולתו של עד לזכור רשימה ארוכה ומפורטת כזו, ועוד לחזור עליה בדיוק פעם שניה בחקירה נפרדת, מוטלת בספק רב, ויש בכך כדי לעורר סימן שאלה באשר למקורם של השמות והפרטים הללו".
לבסוף קבע השופט כי קיים ספק אם מתוך כמאה רעולי פנים שהשתתפו בהפגנה האלימה, שני הנאשמים היו אכן אלה שיידו את בקבוק התבערה. הוא ביקר את חקירת המשטרה ושב"כ מול העד היחיד, שכאמור חזר בו מדבריו. "ייתכן ולו היו מבוצעות פעולות חקירה נוספות כלפי העד המפליל הייתה הודעתו שלמה יותר, עם פחות חורים וספקות".
"נחקרים רבים מוסרים 'רשימות מכולת'"
עו"ד ריאד סואעד שייצג את אחד הנאשמים מטעם הסנגוריה הציבורית, בירך על ההחלטה החריגה של בית המשפט ששלחה את מרשו לחופשי אחרי חודשים ארוכים במעצר: "סברנו מתכחילה שאין די ראיות להגשת כתב האישום כי ראינו את הבעייתיות בעד המפליל", אומר עו"ד סואעד. "לצערנו אנחנו רואים בתיקים רבים שבחורים צעירים אשר נחקרים בשב"כ, מוסרים לחוקרים 'רשימות מכולת' ואנשים מורשעים על סמך העדויות הללו. הפעם לשמחתי הרבה השופט ראה שמשהו לא מסתדר". לדבריו, חלק מהבעיה נעוצה בכך שהחוק מאפשר שלא לתעד חקירות המבוצעות על ידי השב"כ. "אי תיעוד החקירות מוביל אותנו למקרים רבים שבהם לשופטים אין את הכלים כדי לבחון את אמיתות ההודעה. היעדר התיעוד מוביל שופטים רבים לקבל את ההודעות מהחקירות כתורה מסיני".