פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחקר: כרבע מהמבוטחים המבוגרים אינם משתמשים באתרי הקופות

      22% מהמבוטחים מעל גיל 45 - קהל היעד העיקרי של אתרי האינטרנט של קופות החולים - אינם משתמשים בהם. מחקר חדש שנערך בקרב ציבור המבוטחים מגלה כי ההשקעה הגדולה של הקופות בשירותים המקוונים אינה מחזירה את עצמה

      קופת חולים מאוחדת (מגד גוזני)
      חוששים מטכנולוגיה. קופת חולים מאוחדת (צילום ארכיון: מגד גוזני)

      מחקר ישראלי שמדד את היקף השימוש באתרי האינטרנט של קופות החולים מגלה כי חלק לא מבוטל מקהל היעד העיקרי שלהם כלל לא משתמשים בשירותים המקוונים שהם מציעים. לפי המחקר שנערך על ידי פרופ' שוש שהרבני ופרופ' יונתן מזרחי מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל, 22% מהנשאלים לא משתמשים כלל בשירותים אלה ושיעור גבוה יותר - 35% - אמנם נכנס לאתרים כדי לבדוק תוצאות בדיקות מעבדה אך לא משתמש בשירותי הייעוץ הרפואי שמעניקות הקופות ולמעשה נועדו להקל על עומס התורים בקופות.

      ארבעת קופות החולים בארץ מתגאות בשירותים המקוונים שהן מציעות לציבור מבוטחיהם, מהזמנת תור והנפקת מרשמים ומילוי טופסי 17 באמצעות האתר ועד להתייעצות עם מומחים און ליין. הייעוץ הרפואי הוא אחד מגולת הכותרת של השירותים המקוונים של הקופות ולפי המחקר רק 17% מהנשאלים משתמשים באפשרות זו.

      מטרת העל של אתרים אלו היא לקצר תורים, להקל בעומסים בקופות החולים ולהדביק פערים טכנולוגיים עם מקבילותיהן בעולם המערבי. משאבים רבים ופרסום נרחב הושקעו בשנים האחרונות לצורך ייסוד השירות הדיגיטלי ללקוחות אולם נראה כי ההשקעה אינה מחזירה עצמה.

      המחקר, שנערך כאמור על ידי פרופ' שהרבני, ראש החוג לכלכלה וניהול ופרופ' מזרחי, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל בשיתוף המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות, סקר אוכלוסייה בוגרת מעל גיל 45, הכוללת גם קשישים.

      על פי ממצאי המחקר, שבוצע באמצעות סקר טלפוני ל-703 מרואיינים, 35% מקרב המבוטחים שגולשים באינטרנט בדרך קבע משתמשים בשירותי האתר לקביעת תורים ולצרכים אדמינסיטרטיביים.

      המגזר שבו נרשמה דווקא פעילות ערה יותר בשירותים אלו בקבוצת הגיל המדוברת הוא המגזר הערבי. כ-30% מהמשתייכים למגזר זה נעזר בהתייעצות מקוונת עם רופאים, לעומת 15.5% מהמשתייכים למגזר היהודי - כמעט פי שניים.

      עוד בוואלה! NEWS:
      "התמוטט ברחבת ההספדים": בן 50 מת בהלוויית קרוב משפחתו
      תיעוד: שני מטוסים מתנגשים ומתרסקים במהלך מפגן אווירי בשוויץ
      חשד: ניסתה לרצוח במספריים את בתה המאושפזת בשל אנורקסיה

      מחקר שימוש בשירותי בריאות מקוונים באינטרנט כללית קופות חולים (צילום מסך)
      "המפסידה העיקרית". אתר הכללית (צילום מסך)

      דבר נוסף שאותו סקר המחקר הוא התנאים הסוציו-דמוגרפים של ציבור המשתמשים באתרי האינטרנט של קופות החולים. הנתונים העלו כי מבוטחים בעלי השכלה תיכונית בלבד כמעט ואינם משתמשים באתרי האינטרנט של הקופות - רק 13.6% לעומת 63.1% בעלי השכלה על תיכונית. המצב דומה גם בקרב מבוטחים שמשתכרים מתחת לממוצע במשק - רק 36.7% מקרב מבוטחים השייכים למעמד אקונומי נמוך משתמשים באתרי הקופות בעוד מבוטחים שמשתכרים מעל לממוצע במשק משתמשים בשירותים באחוזים גבוהים יותר - 70.6%.

      "המפסידה" - כללית, "המרוויחה" - מכבי

      הקופה שהכי "מפסידה" מהשקעתה בשירותי האינטרנט היא קופת החולים הגדולה ביותר בארץ - קופת חולים כללית. רק 48.4% מכלל מבוטחיה נכנסים לאתר שלה. קופת חולים כללית ידועה גם כקופה שבה מבוטחת כמות הקשישים הגדולה ביותר בישראל ועל כן מסתמן כי אחד היסודות המרכזיים של השירותים - הנגשת השירות לאוכלוסייה המתקשה להגיע פיזית לקופות - אינו משלים את יעדו.

      בקופת חולים מכבי, לעומת זאת, המצב טוב יותר. 75% מהמבוטחים משתמשים באתר הקופה, אך רובם משתמש בשירותים האדמיניסטרטיביים (50.9%) שמציע האתר ולא בייעוץ מקצועי עם הצוותים הרפואיים (19.8%). 63.2% מהמבוטחים בקופת חולים מאוחדת גולשים באתר. במקום האחרון ברשימה נמצאת קופת חולים לאומית, שרק 41.5% ממבוטחיה גולשים באתר הקופה.

      עם זאת, לצד הנתונים המאכזבים, נקודת האור מתחבאת בשירותי הפורומים לצורכי מידע רפואי השמישים בקרב כלל המבוטחים - 45.6% משתמשים בהם, בעיקר נשים (50.6% נשים לעומת 38.7% גברים).

      הסיבות שמנו הנשאלים בסקר כשנשאלו מדוע הם לא משתמשים כלל בשירותי הבריאות המקוונים כללו: חוסר נוחות באתרים, חוסר צורך בהם, חוסר מודעות לשירותים וחשש מטכנולוגיה.

      "ייכנס חזק לישראל תוך עשר שנים"

      הנשאלים אף העלו הצעות לייעול שיעזרו להעלאת השימוש בשירותים המקוונים כמו הרחבת השירות להזמנת תורים לפיזיותרפיה, לרנטגן, לרופאי הקופה בקליניקות פרטיות, כמו גם אפשרות לקבלת מרשמים וטופסי התחייבות במייל וכן אפשרות לערוך צ'ט עם רופאים.

      "בדקנו אוכלוסיות מגיל 45 ומעלה, ומטבע הדברים האוכלוסייה המבוגרת יותר מתקשה טכנולוגית, אבל העובדה שחלק גדול אומרים שאין צורך בכלל בשירותי בריאות מקוונים פשוט היממה אותנו" אמרה פרופ' שהרבני. אחד היעדים העיקריים של השירותים המקוונים הוא הנגשת שירותים מרחוק עבור אוכלוסייה שמתקשה להגיע פיזית לקופות החולים, כלומר קשישים ובעלי נכויות, ולכן לדברי פרופ' שהרבני, נבחרה האוכלוסייה המדוברת למחקר.

      "גם שירותי רפואה מרחוק עדיין לא ממריאים בארץ, וגם מוכנות המבוטחים לקבל שירותים מרחוק", הוסיפה. "יש היענות לדבר הזה, אבל עדיין יש חששות, במיוחד בנושאים של סודיות רפואית. גם בעניין תפיסת השירות, אנשים עדיין מאמינים שהקשר פנים מול פנים עם הרופא עדיף מקבלת עזרה מרחוק". עם זאת, פרופ' שהרבני אופטימית. "אני מאמינה שזה ייכנס חזק לישראל תוך עשר שנים".

      לפניות לכתבת: revital.blumenfeld@walla.com