הבחירות בטורקיה מאיימות לעכב את הפיוס עם ישראל

ההליכה לבחירות בזק בטורקיה, שנובעות בין היתר מהתחזקות הכורדים בבחירות הקודמות, ציננה את הדיווחים על התחממות ביחסים. ייתכן שגם תמיכת ישראל בכורדים לא תסייע לתהליך בין אנקרה לירושלים

בחירות הבזק בטורקיה ישפיעו על היחסים עם ישראל (צילום: רויטרס)

הסימנים לכך שישראל וטורקיה מתקרבות להסכם פיוס ביניהן, שישים קץ למשבר ביחסים שהחל עם פרשת ה"מאווי מרמרה" בשנת 2010, גברו בשבועיים האחרונים: יועץ בכיר לראש ממשלת טורקיה אמר בפומבי כי יש התקדמות במגעים בנושא, ואילו הממונה על השגרירות הישראלית בטורקיה אמרה בריאיון לעיתון טורקי כי אם אכן יושלם הסכם הפיוס, הדבר עשוי להוביל לשיתוף פעולה בין ישראל לטורקיה בזירה הסורית.

אלא שדווקא על רקע הכותרות האופטימיות הללו, בלשכת ראש הממשלה בירושלים מיהרו לצנן את ההתלהבות. ביום שני השבוע הוציאה הלשכה הודעה רשמית שבה נכתב כי אף שמתקיימים מגעים בין המדינות, ההסכם ביניהן עדיין רחוק. במסגרת המגעים, טורקיה דורשת שישראל תסיר לחלוטין את המצור על רצועת עזה ותסכים לאפשרות לסחר ימי. הסכמה ישראלית לדרישה הזו כרוכה בהתחייבות שחמאס לא ינצל את הסרת המצור לפעילות צבאית, ומשום שבישראל מכחישים בתוקף כי מתקיימים מגעים עם חמאס על הפסקת אש, קשה לראות תזוזה בטווח הזמן המידי.

לקריאה נוספת:
ארדואן הודיע: "נכשלה הרכבת הקואליציה, בחירות בזק בנובמבר"
בכיר טורקי: התקדמות במגעים לגיבוש "הסכם כולל" בין ישראל לחמאס
דיווחים סותרים על הגעת משלחת חמאס לקהיר שתדון ברגיעה עם ישראל

עוד בוואלה! NEWS

לא תאמינו עד כמה אתם פראיירים: דירשו את הכסף שלכם בחזרה

לכתבה המלאה
הכריז על בחירות חדשות ב-1 בנובמבר. ארדואן (צילום: רויטרס)

מעבר לפערים בנושא רצועת עזה, התפתחויות פוליטיות פנימיות בתוך טורקיה עשויות לדחות כל התקדמות במגעים, לפחות עד לסוף השנה הנוכחית. נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, אמר אתמול כי ייערכו בחירות כלליות חדשות במדינה ב-1 בנובמבר, וזאת אף שמערכת הבחירות הקודמת בטורקיה התקיימה לפני כחודשיים וחצי בלבד, בתחילת חודש יוני. בישראל מעריכים כי הבחירות יקשו על חתימת הסכם בין המדינות, אף שגורם במשרד החוץ בירושלים הודה כי "ייתכן שנופתע". לדבריו, "היו כבר כמה סיבובים בשנה וחצי האחרונות של התקדמות במגעים, ומיד אחר כך קיפאון בגלל בעיות פוליטיות פנימיות בטורקיה. רוב הסיכויים שזה מה שיקרה גם הפעם, אבל זה לא ודאי".

הבחירות החדשות נולדו מתוך המפלה הפוליטית שספגה מפלגתו של ארדואן במערכת הבחירות הקודמת. ארדואן קיווה כי מפלגת "הצדק והפיתוח", שעמד בראשה עד למינויו לנשיא, תשיג מספיק מושבים בפרלמנט כדי לערוך שינויים בחוקה הטורקית ולהעניק סמכויות נוספות לתפקיד הנשיא. בפועל, המפלגה ירדה בכוחה, עד כדי הגעה למצב שבו היא תלויה במפלגות אחרות לצורך הקמת קואליציה. את עיקר הנזק למפלגת "הצדק והפיתוח" גרמה המפלגה הכורדית העצמאית, שזכתה ביותר מ-10% מקולות המצביעים.

הכורדים לא ישכחו לארדואן את התנהלותו בכובאני (צילום: רויטרס)

ארדואן נהנה בעבר מתמיכה רחבה בקרב הכורדים המהווים כ-15% מאוכלוסיית טורקיה, משום שהכורדים סבלו מדיכוי תרבותי קשה תחת שלטונו של הצבא הטורקי, וארדואן נתפס כמי שישים קץ לשלטון הצבאי במדינה. אולם בשנים האחרונות חל שינוי ביחס אליו בקרב הכורדים, ונקודת המפנה המרכזית אירעה בקיץ שעבר, כשהכורדים בסוריה ועיראק ניהלו מלחמה קשה נגד ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש), וממשלתו של ארדואן נתפסה כמי שמסייעת לדאעש במסגרת המלחמה הזו.

הסיוע של טורקיה לדאעש כלל עצימת עין מוחלטת של השלטונות הטורקיים מכניסתם של לוחמים איסלאמיסטים לסוריה ועיראק דרך טורקיה כדי להצטרף לדאעש, כמו גם מהברחות נשק גדולות דרך הגבול הטורקי. בנוסף לכך אפשרה טורקיה ללוחמי דאעש לקבל טיפולים רפואיים בשטחה ולהעביר אספקה דרך גבולותיה. לעומת זאת, כאשר לוחמים כורדים מעיראק ביקשו אישור לעבור דרך טורקיה לעיר הסורית-כורדית כובאני, שהייתה נתונה תחת מצור של "המדינה האיסלאמית" משלושה כיוונים, סירבה הממשלה הטורקית לבקשה, ובכך הגדילה את הסיכויים של דאעש להשתלט על העיר ולטבוח במרבית מתושביה.

תמך בעצמאות הכורדים. נתניהו (צילום: מערכת וואלה! NEWS, מאיר וקנין)

בסופו של דבר, הכורדים בכובאני הצליחו להסיג את כוחות דאעש מהעיר, בין השאר בזכות סיוע אווירי נרחב של ארצות הברית, שעליו הורה הנשיא אובמה. אלא שהכורדים הטורקים לא שכחו לארדואן את התנהלותו המבישה, ואת הנקמה הם הוציאו לפועל כעבור שנה בקלפי. החלום של ארדואן להפוך מ"סתם נשיא" לסולטאן מודרני, נגוז כאשר התפרסמו התוצאות.

אלא שארדואן סירב לוותר. במקום להשלים עם תוצאות הבחירות, הוא החליט ליזום מלחמה חדשה בין טורקיה לבין הכורדים, וזאת אף שבשנתיים האחרונות התנהל תהליך שלום מוצלח בין טורקיה לבין המחתרת הכורדית, תהליך שרבים העריכו כי יבשיל לכדי הסכם לאחר הבחירות האחרונות. במקום לחתור להסכם, טורקיה יצאה לקמפיין הפצצות אגרסיבי נגד הכורדים, ואלה בתגובה חידשו את פיגועי הטרור שלהם בתחומי המדינה. בתוך הקלחת הזו, הכריז ארדואן כאמור על בחירות בזק חדשות, כאשר תקוותו היא שבבחירות בנובמבר לא תעבור המפלגה הכורדית את אחוז החסימה הגבוה (10% מקולות המצביעים), והדרך לשינוי החוקה וביצור מעמדו כנשיא תיסלל בפניו.

האם ישראל תמשיך לתמוך בעצמאות הכורדים?

האירועים הללו מעמידים בסימן שאלה, כאמור, את היכולת להתקדם לעבר סיומה של המתיחות הישראלית-טורקית. גבריאל מיטשל, חוקר לענייני טורקיה, כתב השבוע כי אמירתו המפורסמת של שר החוץ האמריקני, הנרי קיסינג'ר, על כך ש"בישראל אין מדיניות חוץ - רק מדיניות פנים", נכונה גם לגבי טורקיה. ההחלטה האם לקדם את המגעים עם ישראל או להקפיא אותם, תוכרע בראש ובראשונה בהתאם לשיקולים הפוליטיים של ארדואן לקראת הבחירות.

חשוב לזכור גם כי בקיץ שעבר, ראש הממשלה נתניהו והנשיא דאז, שמעון פרס, אמרו שניהם במהלך שבוע אחד כי ישראל תומכת בהקמתה של מדינה כורדית עצמאית, וקראו לקהילה הבינלאומית לפעול בנושא. הדברים הללו נאמרו בתקופה בה יחסי ישראל-טורקיה היו בשפל עמוק, על רקע תמיכתה של טורקיה בחמאס. מעניין יהיה לבחון אם כעת, כשארדואן נמצא במלחמה מול הכורדים ובמשא ומתן מול ישראל, ימשיך נתניהו לתמוך במדינה הכורדית שלהקמתה קרא בקיץ שעבר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully