שבוע אחרי ההכרזה על מינויו של דני דנון לשגריר ישראל באו"ם והמחאה שהתעוררה בעקבותיה, יש בכנסת מי שמנסים לשנות את נוהלי מינוי השגרירים בישראל. הצעת חוק חדשה מבקשת לקבוע כי כל שגריר ישראלי חדש הממונה במסגרת "משרת אמון" של שר החוץ, יצטרך לעבור שימוע בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. במקרים חריגים, הוועדה אף תוכל לפסול את מועמדותו לתפקיד.
במשרד החוץ ישנם שני סוגים של מינויי שגרירים: מינויים מקצועיים, שעליהם אחראית ועדת המינויים של המשרד, ומינויים "פוליטיים", שעליהם מחליט שר החוץ המכהן, באופן אישי במסגרת "משרות אמון". שר החוץ המכהן כיום הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולאחרונה הוא מינה שלושה שגרירים חדשים בעמדות מפתח: שר המדע, הטכנולוגיה והחלל דני דנון נשלח לאו"ם, העיתונאית פיאמה נירנשטיין נשלחה לשגרירות באיטליה, ויו"ר מועצת יש"ע לשעבר דני דיין מונה לשגריר בברזיל.
לקריאה נוספת:
עיצומים במשרד החוץ: אין מי שיוציא דרכון דיפלומטי לדני דנון
ליברמן: "נתניהו מבצע פוגרום במשרד החוץ"
השר דני דנון מונה לתפקיד שגריר ישראל באו"ם
שניים משלושת המינויים הללו עוררו ביקורת ציבורית, כמו גם תרעומת בתוך משרד החוץ. המינוי של דנון לשגריר באו"ם התבצע בראש ובראשונה משום שנתניהו רצה לפנות את דנון מתפקידו כיו"ר מרכז הליכוד, תפקיד שרה"מ מקווה לראות בו אדם נוח יותר עבורו. בתוך משרד החוץ התעוררה תהייה כיצד ייתכן שהשגריר הבא באו"ם יהיה אדם שרק לפני שנה פוטר על ידי נתניהו מממשלתו בזמן מלחמה, ואף הואשם על ידו בחיזוק חמאס. באחד הריאיונות האחרונים של דנון לרשת CNN, הציגה אותו המגישה לצופיה האמריקנים כ"אדם שנתניהו פיטר מתפקידו".
מינויה של נירנשטיין חטף ביקורת מצד גורמים בקהילה היהודית באיטליה, שכן העיתונאית לשעבר מזוהה מאוד עם הצד הימני של הפוליטיקה האיטלקית, ואילו כעת נמצא דווקא השמאל בשלטון במדינה. בקהילה היהודית יש החוששים שמינויה יהפוך את ישראל לסוגיה פוליטית-מפלגתית באיטליה, בדומה לנזק שנגרם לישראל בארה"ב בעקבות מינויו של רון דרמר, המזוהה עם הימין הרפובליקני, לשגריר הפועל מול ממשל אובמה.
פסילת מינוי - רק ברוב של שני שלישים
בעקבות שני המקרים הללו, הוגשה הצעת החוק של ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) הקובעת כי שגרירים שימונו ב"משרת אמון" יעברו שימוע בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בדומה לנהלים במדינות מערביות רבות. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "אירועי הימים האחרונים הצביעו על בעיה קשה של ניתוק גמור בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. ידוע לכל ואף ראוי שמינוי חלק מהשגרירים נעשה כמשרות אמון על ידי ראש הממשלה, כך שהשגריר מייצג את עמדותיה של הממשלה. אך יחד עם זאת יש מקום לשיפורים בהליכי המינוי על מנת לחזק את השקיפות של ההליך אל מול הציבור".
עוד נכתב כי "לעשייתו של שגריר ישראלי בפני מדינות זרות יש חשיבות אסטרטגית עצומה, ומן הראוי שמינויים לתפקיד זה יעברו פיקוח ובקרה הדוקים, ויעוגנו בנוהל דמוקרטי ומסודר. בעת בחירת אדם לתפקיד שגריר ישנם שיקולים רבים העומדים בפני הממנה: מידת הייצוגיות של השגריר המיועד, מעמדו בעולם, מקצועיותו בתחום הדיפלומטי וכן מידותיו וערכיו ביחס לערכי מדינת ישראל. על אף ששגרירים ממונים במשרת אמון, יש צורך לבחון את השיקולים הנ"ל בעין מקצועית ונטולת אינטרסים".
על פי הצעת החוק, יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שכיום מכהן בתפקיד זה ח"כ צחי הנגבי (הליכוד), ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה, כיום ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יערכו יחדיו שימוע למועמדים "פוליטיים" לתפקידי שגריר. בהצעת החוק נכתב כי "מטרת השימוע היא לבחון את מידת התאמתו של המיועד לתפקיד. במהלך השימוע יופיע המועמד בפני הוועדה, יפרט את עמדותיו ותכניותיו במסגרת עבודתו כנציג רשמי של המדינה, וכן יינתן זמן קצוב לשאלות והבהרות מצד חברי הוועדה".
בתום השימוע יצביעו חברי ועדת החוץ והביטחון בנוגע למינוי. הצעת החוק קובעת כי כדי לפסול מינוי שגריר, יידרש רוב של שני-שלישים מחברי הוועדה. מדובר ברף גבוה, שבפועל מבטיח כי האופוזיציה לבדה לא תוכל לפסול מינויים של שר החוץ. בפועל, מינויים ייפסלו אך ורק אם חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה יחדיו יצביעו נגדם. בהצעה מודגש כי מועמד שייפסל יוכל לערער על ההחלטה ואז תקום ועדה מיוחדת בראשות יו"ר הכנסת כדי לדון בערעורו.
