סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר היום (שלישי) כי יקדם הכנסת תרופות מצילות חיים לשירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) של קופות החולים, וכן את הענקתן של תרופות אלה בחינם למעוטי יכולת. סגן השר הצהיר על כוונותיו בכנס ועידת ישראל לרפואה שהתקיים בבית החולים הדסה עין כרם שבירושלים. ליצמן, שהיה אחד מהעומדים מאחורי הוצאת התרופות מצילות החיים מהביטוחים המשלימים, הדגיש בדבריו את חשיבות הכנסתן בחזרה לשב"נים, דבר שיסייע לאחוז נכבד מהאוכלוסייה בארץ לרכוש אותן.
ליצמן הוסיף כי הוא מתכוון לקדם במסגרת כהונתו את השיפור בתנאי חדרי המיון, את נושא הפחתת הזיהומים בבתי החולים ואת רכישת מכשירי MRI נוספים על ידי בתי החולים.
"אין סיבה שלא נכלול בתוך קופות החולים תרופות מצילות חיים כאשר ל-80% מהציבור יש שב"נים", אמר סגן השר. "אני הולך לשים דגש מאוד חזק על זה, אבל אני גם הולך לשמור על החלשים, על אלו שאין להם כסף ולכן אין להם שב"נים. להם תרופות מצילות חיים יינתנו בחינם", הוסיף.
יצוין כי חלק מבין 20% הנותרים מהציבור, שאינם מבוטחים בביטוחים משלימים של אחת מארבע הקופות בארץ, הנם ממעמד סוציו-אקונומי גבוה ומבוטחים בביטוחים פרטיים בלבד. השאר, שידם אינה משגת, נותרים ללא ביטוח משלים כלל.
עוד וואלה!NEWS:
סבו של החייל שמת ממכת חום: "פרח של נער שחלם לשרת בצבא"
נתניהו ליהודי ארה"ב: "התנגדו להסכם המסוכן עם איראן"
אמה של הפצועה מהפיגוע: "לא נורמלי שיהודים נשרפים בכבישי הבירה"
אין זו הפעם הראשונה שבה עוסק ליצמן, שעבד במשרד הבריאות בין השנים 2006 ל-2013, בנושא זה. בתחילת השנה, התראיין סגן השר לכלי תקשורת שונים במסגרת מערכת הבחירות, ואמר כי הנושא יימצא על סדר היום כשאר הרפורמות שבהן עסק בקדנציה הקודמת שלו. למרות זאת, עמדתו בנושא התרופות מצילות החיים מפתיעה, שכן בשנת 2007, כאשר שימש יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, הוא תמך בהוצאתן מהביטוחים המשלימים בתמורה להגדלת תקציב סל התרופות במעל למיליארד שקלים.
באותה התקופה, דבק ליצמן בעמדה כי סיפוק תרופות מצילות חיים במסגרת הביטוחים המשלימים איננה שוויונית, הואיל ורק ל-80% מהציבור בישראל הייתה גישה לתרופות אלה. בתוך כך, האמין כי התרופות צריכות להיות נגישות לכלל הציבור ולהיכלל במסגרת סל התרופות הבסיסי.
בחלוף השנים, הודה ליצמן בפומבי כי השקפתו זו הייתה מוטעית, בעיקר משום שלאחר הגדלת תקציב הסל, הוא קוצץ בשליש. הקיצוץ השפיע על הכנסת תרופות חדשות לסל, בעוד שהאיסור על קופות החולים לממן אתן עבור החולים נותר על כנו דבר שפגע הן במבוטחים והן בלא מבוטחים.
תרופות וטכנולוגיות מצילות חיים עולות לחולים בין מאות לעשרות אלפי שקלים בחודש. חלק קטן מהתרופות הללו נמצא בסל התרופות הבסיסי, ואילו רובן הגדול נמכר רק באמצעות ביטוחים פרטיים. כמו כן, חולים נתקלים כיום בבעיה של חוסר התאמה בין המחלה שבגינה הם מעוניינים בתרופה מסוימת שנמצאת בסל, לבין ייעודה של התרופה למחלה אחרת. במקרה כזה, התרופה לא ניתנת להם משום שאין הם נושאים את האבחנה המתאימה כדי לקבלה, והם נאלצים לרכוש אותה באמצעות ביטוח פרטי. בעיה נוספת בה נתקלים החולים היא העובדה כי ועדת הסל מתכנסת אחת לשנה, כאשר תרופות חדשות שמאושרות לאחר סיום עבודת הוועדה מאלצות את החולים להמתין שנה שלמה נוספת.
למרות חשיבות הבשורה, חשוב לציין כי כוונתו של ליצמן כפופה לאישור האוצר. ההערכות הן כי סגן השר יתקל בהתנגדות חריפה. יואל ליפשיץ, ששימש סמנכ"ל פיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות בתקופה בה בוצע המהלך ההפוך ב-2007, סיפר בראיון לוואלה!NEWS: "האוצר יתנגד לזה כי הוא מבין שהמהלך יצור לחץ להגדיל את סל התרופות. הוא יעטוף את זה בטענות רשמיות לחוסר שוויון, כי ל-20% מהציבור בארץ אין שב"ן וכיוון שההוצאה הפרטית עבור ביטוחים תעלה. ממתי אכפת לאוצר כמה האזרח משלם? כל מה שמעניין אותו זה שצעד כזה ידרוש ממנו להגדיל את תקציב הסל, ולזה הוא לא יסכים".
ליפשיץ הזהיר מפני יישום הצעד עליו דיבר ליצמן מבלי להגדיל את תקציב סל התרופות הבסיסי. "בלי הגדלה של תקציב הסל, הסיפור של הכללת התרופות בביטוחים המשלימים יהפוך לקללה", אמר ליפשיץ. המשמעות של אי-הגדלת הסל, לאחר שקוצץ באופן ניכר בשנים האחרונות, היא שתרופות רבות יעברו למימון הקופות, שלא יעמדו בעלויות הכלכליות לאורך זמן. "בסוף היום, ועדת הסל היא שמקצה את הכסף. בשוליים תמיד יהיו אנשים שהתרופות שלהם לא יכנסו לסל ולא ימצא להם פתרון. הפתרון של השב"ן טוב עבורם עד לוועדת הסל הבאה, ולא במקומה", הוסיף.
כיום, עלויות ביטוח השב"ן לאזרח מטפסות עם הגיל. ניתן לראות זאת במחירי הביטוח החודשיים הממוצעים בין ארבעת קופות החולים - עבור ילדים עד גיל 17 - 21 שקלים בממוצע; עבור גילאי 40 עד 45 - 53 שקלים בממוצע; ואילו עבור גילאי 66 עד 70 - 90 שקלים בממוצע.
ההערכה היא כי אם הצעד אכן יאושר, עלות הביטוחים תעלה מעט אף היא. ליפשיץ הסביר: "תפקידו של השב"ן הוא להעניק תרופות שאינן בסל. אם התרופות יכנסו לשב"נים, זה כמובן יעלה את ההוצאות של הקופות ולכן גם עלויות הביטוחים יעלו. בפעם האחרונה שהתרופות היו בשב"ן, התשלום על הפרמיות עלה בעשרה שקלים למבוטח, משום שקופות החולים לא יכולות לשאת בהוצאות לבדן". הערכה נוספת שעולה מהצהרתו של ליצמן היא כי אם הצעד יאושר, ייתכן שחולים רבים יעזבו את חברות הביטוח הפרטיות, אשר מאז 2008 שילשו את הכנסותיהן עקב עליה משמעותית בכמות המבוטחים. בעקבות זאת, ישראל נמצאת כיום במקום השלישי מבין מדינות ה-OECD בהוצאות אזרחים על ביטוחים פרטיים.
מיכל מלמד-כהן, הסובלת מסרטן שד גרורתי, הקימה לפני שנה וחצי את קבוצת התמיכה "גמאני" הפועלת ברשתות החברתיות. בנוסף, היא מנהלת מזה שנים מאבק פומבי להכנסת תרופות מצילות חיים לשב"ן. בשיחה עם וואלה!NEWS, היא בירכה על המהלך: "זה רגע אדיר, אני מברכת את ליצמן על הצעד הזה. נתקלתי בהרבה אנשים שאין להם ביטוחים והם ממש ביקשו תרומות. ניהלתי את המאבק עם כל הלב והנשמה לא בשבילי, אלא עבור חברות שלי שאין להן ביטוחים, אין להן דירה או רכב למכור, והמשמעות של זה היא שהן לא יקבלו אמצעים מאריכי חיים. המשמעות עבורי היא שאצליח לראות את הבן שלי עולה לכיתה ה'".
מלמד-כהן מבוטחת בביטוח פרטי, ומשתמשת בתרופה שעלותה ללא ביטוח היא 28 אלף שקלים לשלושה שבועות. "היינו בוועדות בריאות, בשדולות, שלחנו מכתבים. יעל גרמן לא חזרה אליי אף פעם, אבל עכשיו כל הנסיעות השתלמו", אמרה. למרות הבשורה של ליצמן, היא עדיין לא חושבת על הפסקת הביטוח הפרטי שלה, ומתכוונת לחכות ולראות באיזה היקף יבוצע המהלך עליו דיבר. לדבריה, "עשיתי ביטוח פרטי לפני שחליתי ולכן הוא משלם עבור התרופות שלי. לא אקח את הסיכון שהתרופות שאני צריכה לא נכנסות לשב"ן".