באחת השכונות הקשות בלוד מסתתרת דוגמה לדו-קיום מסוג אחר

מתנ"ס שיקגו שבלוד פועל בשכונה הנחשבת לקשה ומאתגרת, שכונת אשכול. כ-60% מתושביה ערבים, ומתגוררים בה אף קשישים רבים, יוצאי אתיופיה וקבוצה של אנשי הגרעין התורני הפועל בעיר. הפעילויות במרכז החינוכי מתקיימות זו לצד זו – האוכלוסיות השונות חולקות את המבנה, אך בנפרד. המטרה היא לאפשר לכל אחד לשמור על זהותו, ובמקביל לכנס את השכנים כולם תחת קורת גג קהילתית אחת.

ערביי השכונה מגדירים את מערכת היחסים עם הגרעין התורני כ"לא קלה". בשכונה מספרים כי יש מתח גם בין יוצאי אתיופיה לערבים. "שתי האוכלוסיות חלשות וכל אחת מאשימה את השנייה בקושי שלה", אומרים התושבים. ואולם כשבשלוש הקומות של המתנ"ס מתרכזים בבוקר אחד תושבים מכל גווני השכונה לפעילויות, העתיד של הקיום המשותף נראה כמעט מבטיח. "היו קונפליקטים ושיח קשה על ייהודה של השכונה, אבל כשעושים שיתוף פעולה בין המנהיגים, זה יורד לשטח".

לקריאה נוספת:
כתב אישום נגד תושב לוד בגין רצח פרודתו ובן זוגה
תיעוד: הדריסה והחטיפה בלוד, שהסתיימו ברצח גבר בן 38

שר החינוך נפתלי בנט, שהגיע אתמול (שלישי) לבקר במקום בליווי ראש העיר יאיר רביבו, התרשם מאוד מחוג בעלי החיים שבו השתתפו ילדות בנות הקהילה האתיופית. הוא ליטף את המכרסמים ברוך, אבל אחר כך, כשירד קומה אחת למטה, האתגר כבר הפך לקשה יותר עבורו. אחרי ששלושה נערים ערבים שהתאמנו בהרמת משקולות הציגו בפניו את יכולותיהם, מיהר בנט ליטול זוג משקולות והפגין את כושרו הפיזי, תוך שהוא משכנע את התיכוניסטים להוסיף יחידה למבחני הבגרות שלהם במתמטיקה. "צריך להתאמן גם פה", אמר והצביע על השרירים, "וגם במוח".

פאתן זינאתי, מנהלת המתנ"ס, המופעל על ידי החברה הארצית למתנ"סים, אמרה כי עד לפני כמה שנים המוסד הקהילתי שימש רק את האוכלוסייה היהודית בשכונה. "מי שהיה לו קשה פה, עזב למקום טוב יותר בלוד, ואלה היו היהודים שהייתה להם את היכולת הכלכלית", סיפרה. "מי שגר פה זה מי שהיכולת שלו נמוכה יותר, גם ערבים וגם יהודים. זה אחד הפרמטרים הבולטים של התושבים שגרים מסביב. צריך לדעת לתאם את הפעילות לאוכלוסייה הזאת".

זינאתי מספרת כי בהמשך התנאים יכולים להוביל לשיתוף פעולה פורה יותר. "אולי עוד כמה שנים כשהמצב יבשיל נעשה פעילויות מעורבות", היא אומרת, "אבל בשלב זה יש פעילות נפרדת לערבים, ליהודים, לאתיופים ולקשישים. לכל אוכלוסייה יש פעילות משלה והיא שומרת על התרבות, הזהות והנרטיב. זו הפעילות שאנו מתווים במרכז. אנחנו עדיין בתחילת התהליך ומקווים שנצליח".

השר בנט נשמע אופיטימי. "המודל הוא חדשני, כי הוא מכבד את השוני ולא מנסה להגיד שאין הבדל", אמר. "אנחנו רואים פה תקווה גדולה. במקום שהיה עד לפני כמה שנים אחד המקומות המורכבים בארץ מבחינת יחסי יהודים-ערבים, הגיעה הנהגה של ראש עיר מצוין, של מנהלת המתנ"ס ושל יהודים וערבים שמכירים בשונות, אבל לומדים לחיות יחד. יודעים לשתף פעולה, להתחלק, ומבינים שאף אחד לא הולך לשום מקום".