פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תובעת את ענקית המכשור הרפואי לאחר שנותרה נכה: "חיי הם סיוט"

      עופרה דמרי, אחות במחלקה כירורגית, עברה שני ניתוחים להחלפת מפרק ירך שהותירו אותה כואבת ומוגבלת. הסיבה לכשלונות - השתל שהותקן בגופה, שיוצר על ידי חברת "ג'ונסון אנד ג'ונסון", היה ככל הנראה פגום. כעת, היא דורשת פיצויים בסך 1.8 מיליון שקלים

      עופרה דמרי, אחות בסורוקה שמטפלת במושתלי מפרק ירך, יולי 2015 (באדיבות המצולמים)
      "התביישתי, כאב לי נורא". עופרה דמרי (צילום: באדיבות המצולמת)

      עופרה דמרי, אחות המטפלת במושתלי מפרק ירך בבית החולים סורוקה למעלה מ-20 שנה, נאלצה לעבור בעצמה שני ניתוחים מסוג זה אשר הפכו אותה לנכה. התותב שהושתל בגופה, שכונה "הרולס-רויס" של מפרקי הירך, קרס בתוך גופה וגרם לה לכאבים, לצליעה ולרעשי חריקה. מאוחר יותר התברר לה כי התותב היה ככל הנראה פגום עוד משלב התקנתו במהלך הניתוח. כעת, תובעת האחות את ענקית המכשור הרפואי האמריקנית "ג'ונסון אנד ג'ונסון" בטענה כי ראיות בנוגע לבעייתיות התותב היו ידועות עוד לפני שהושתל בגופה.

      דמרי, בת 58, אם לארבעה וסבתא לשישה, עובדת מזה 28 שנים כאחות בבית החולים סורוקה שבעיר מגוריה באר שבע. מתוכן, עובדת דמרי 11 שנים במחלקה הכירורגית. העבודה המעייפת בבית החולים גרמה לשחיקת מפרק הירך שלה, עד שבשנת 2007 הידרדר מצבה עד לכדי צליעה קבועה. "חשבתי בהתחלה שמדובר בהתכווצות שרירים", סיפרה דמרי, "אך אחרי שבועות שהכאבים לא עברו, אחד הרופאים שעובדים איתי בדק אותי ומשם הדרך לניתוח הייתה קצרה מאוד".

      בניתוח הושתל לה מפרק ירך מסוג ASR המיוצר על ידי חברת "ג'ונסון אנד ג'ונסון". "קראו לזה הרולס רויס של התותבים", אמרה דמרי. "צוות הרופאים התגאה שנתנו לי את הכי טוב שיש, וחשבתי שזה אומר שאני חוזרת לעבוד במרץ", סיפרה.

      עוד בוואלה!NEWS:
      "בתי דריינוף" חוזרים לבג"ץ: המדינה צפויה להתנגד להריסה בבית אל
      צפו: שילם באגורות קנס מופקע במאות שקלים על גרירת אופנוע
      "הילדים שלכם מסכנים": פעילי להב"ה יפגינו נגד מצעד הגאווה בבירה

      מרכז רפואי סורוקה, באר שבע (ראובן קסטרו)
      בית החוילם סורוקה בבאר שבע (צילום: ראובן קסטרו)

      לאחר השתלת המפרק, עברה דמרי שיקום ופיזיותרפיה, וחשבה כי חזרה לשגרה. עם זאת, בחלוף מספר חודשים, הכאבים שלה חזרו ונלווה להם רעש של חריקה. "אנשים העירו לי, זה כבר הפך למביך", אמרה דמרי. "אנשים היו מסתובבים לראות מאיפה יוצא הרעש הזה. יצא לי מהגוף רעש של מכונה מקולקלת". עקב המגבלות שיצר הניתוח, דמרי החלה להמעיט ביציאות מהבית. "התביישתי, כאב לי נורא וגם חזרה לי הצליעה. לא היה לי זמן לעצור את החיים – עבדתי המון, למדתי, אבי אושפז. לא יכולתי להרשות לעצמי לקחת חופשת מחלה והמשכורת שלי נפגעה", אמרה בכאב.

      בשנת 2010 נאלצה דמרי לעבור ניתוח שני, לאחר שהתברר כי מבנה התותב קרס בתוך גופה. צוות המנתחים החליף לה את השתל, אך גם ניתוח זה כשל חודשים ספורים בלבד לאחר ביצוע ההליך. לטענתה, מצבה הפיזי החמיר אפילו יותר משהיה טרם הניתוח. נוסף לצליעה ולחריקות, החלה דמרי להתלונן על עייפות כרונית וחולשה.

      ואכן, שלוש שנים לאחר ביצוע הניתוח, התברר כי התותב שהושתל בגופה של דמרי אינו תקין. על אף שהדגם היה פופולרי מאוד עת ניתוחה של דמרי, הודיעה חברת "ג'ונסון אנד ג'ונסון" על איסוף המוצר והורדתו מהמדפים - פעולה שנעשית בדרך כלל עקב פגמים משמעותיים. זאת, לאחר שנודע כי בקרב 93 אלף מנותחים בארצות הברית, באוסטרליה ובישראל גרם השתל לסבל פיזי בקרב החולים. בחלק מהמקרים, נגרמה למנותחים הפרעה תפקודית עקב שחיקה מואצת של השתל ומצבם אף הגיע לנכות של ממש.

      חדר ניתוח (רויטרס)
      הבעיות שהתעוררו בתותב היו ידועות טרם הניתוח (צילום ארכיון: רויטרס)

      דמרי תובעת בימים אלו את חברת "ג'ונסון אנד ג'ונסון" בגין רשלנות, גרימה לנכות ופגיעה מהותית באיכות חייה, ודורשת פיצויים בסך 1.8 מיליון שקלים. בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עורכי הדין אבי רובינשטיין ושמואל יקירביץ', נטען כי עוד לפני ביצוע הניתוח הצטברו ראיות המעידות על בעייתיות השתלים. בכתב התביעה נאמר: "כבר בשנת 2006 החלו לעלות דיווחים על אודות כישלון השתל, לרבות כאבים, זליגת יוני מתכת ושיעור גבוה של ניתוחים חוזרים, אולם החברה בחרה לטמון ראשה בחול".

      עוד נכתב בכתב התביעה כי לטענת החברה, שלל הבעיות שהתעוררו טמונות בטכניקה הכירורגית ולא בתותב עצמו. קבוצה נוספת של מנותחים שהושתל להם התותב הפגום חברו להגשת תביעה ייצוגית נגד החברה, הואיל והם סובלים מסוגים שונים של נכויות. לפי כתב התביעה, "פעולת איסוף השתלים בוצעה באיחור ניכר. במשך מספר שנים התפרסמו בקהילה האורתופדית העולמית דווחים על סיבוכים לרבות כאב וקושי בתפקוד בקרב המושתלים". לדעת דמרי, הדיווחים העולמיים על הפגמים בתותב לא הופצו בקרב מנתחים בארץ.

      מומחה לכירורגיה אורתופדית בדק את דמרי וקבע כי שתל ה-ASR הוצג על ידי החברה כמוצר בטוח בעל יתרונות רבים. עם זאת, לטענתו, השתל לא עבר ניסויים קליניים בבני אדם, ואושר לשימוש על סמך בדיקות באמצעות סימולטורים בלבד. אותם סימולטורים, לטענתו, לא מייצגים נאמנה את הסביבה הביולוגית, אך סייעו באישור מהיר של השתל בארצות הברית ובאירופה עקב דמיונו למוצר אחר שהיה קיים בשוק. "למרות הדמיון, היה שוני בתכנון השתל ובמבנה שלו ביחס למוצרים אחרים", הסביר המומחה.

      ניתוח החלפת מפרק (Family guide , ספק – Family Guide)
      הדיווחים על הפגמים בתותב לא הופצו בקרב מנתחים בארץ (צילום ארכיון: Family Guide)

      למרות הקושי, דמרי, שהתאלמנה לפני 19 שנה ופרנסת ילדיה תלויה בה, חזרה לעבוד מחוסר ברירה. לדבריה, "אני אדם עצמאי ולהישען על אחרים זאת לא אופציה. אני תומכת בילדים שלי ולא מתכוונת להוות מעמסה". היא סיפרה גם על הקשיים שנערמו בדרכה בקבלת זכויותיה מהביטוח הלאומי. "לקח לי חמש שנים להודות בפני עצמי שאני נכה ולהוציא תו נכה. מאחר שחזרתי לעבוד אחרי כל ניתוח, גיליתי שכשאדם מטפל בעצמו ומשקם את עצמו הוא פוגע בזכויות שלו לקבל את מה שמגיע לו", אמרה.

      על אף שיכולה הייתה להחליף את מפרק הירך בפעם השלישית, דמרי סירבה לעבור ניתוח נוסף בשל הרגישות שפיתחה לנוגדי כאבים. "בגלל כל הטיפולים והניתוחים, אני לא מסוגלת ליטול אף משכך כאבים יותר. זה אומר שאצטרך לעשות ניתוח בלי הרדמה או משככי כאבים, ואני לא מסוגלת לעבור את הגיהנום הזה", סיפרה. בנוסף, דמרי הביעה את חששותיה מפני שיקום ושהות ארוכה בבית, וכן מהפגיעה האנושה בהכנסתה.

      דמרי, המגדירה את עצמה דווקא אדם אופטימי ומלא חיים, נותרה מתוסכלת ממצבה ומתמיכת המדינה באנשים כמותה. "החוק בישראל יבש. מאחר שלמראית עין חזרתי לשגרה, אני לא מקבלת כלום. אני אדם מאוד חיובי אבל יודעת שהכאבים ילוו אותי לנצח", סיפרה. לדבריה, היא סובלת ממגבלות ותמשיך לסבול מהן גם בעתיד: "אני לא יכולה ללכת ברגל, לא אלך יותר לחדר כושר וגם עליתי במשקל. אני רוצה להיראות טוב, אני רוצה חיי זוגיות – אבל אני עדיין חורקת וכואבת, וחיי הם סיוט".

      למרות הכול, דמרי מאמינה שהניתוח יכול לסייע מאוד לאנשים הסובלים מבעיות במפרק הירך. לדבריה, "יש לי המון חולים במחלקה שהם מושתלי מפרק ירך או מועמדים לניתוח, וגם עכשיו אני אומרת להם – תעברו את הניתוח. היום משתמשים בתותבים יותר טובים. אני עדיין מאמינה בניתוח הזה, ואנשים מוגבלים צריכים לעשות הכל כדי לחזור לפעילות".