פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השרים אישרו את החוק שיקל להרשיע נאשמים במעשי טרור

      הצעת החוק, שתעבור כעת להצבעת הכנסת, קובעת כי ניתן להרשיע נאשמים בטרור ללא נוכחות עד, מאריכה את תקופת המאסר המינימלית של מורשעים ומגדירה מחדש את המונח "מעשה טרור"

      שרת המשפטים איילת שקד, ישיבת סיעת הבית היהודי, הכנסת, 20 ביולי 2015 (נועם מושקוביץ)
      השרה שקד (צילום: נועם מושקוביץ)

      ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (שני) את "חוק הטרור", שיזמה שר המשפטים איילת שקד, אשר נועד להסדיר את התמודדותם של השב"כ ושל מערכת הביטחון עם פעילי טרור ועם ארגוני טרור. החוק, אם יאושר בכנסת, צפוי להקל על הפרקליטות להרשיע נאשמים במעשי טרור.

      במסגרת ההצעה של שקד, יוכל בית המשפט להרשיע נאשמים גם אם העדים במשפט לא הגיעו להעיד משום שנמלטו למדינת אויב או לשטחי הרשות הפלסטינית. כיום ניתן להגיש את עדויותיהם של עדים שלא התייצבו בבית המשפט רק אם הוכח כי אמצעי פסול הניא אותם מלהגיע לעדותם, כלומר עבירה שהופנתה כלפיהם במטרה למנוע מהם להעיד.

      החוק צפוי להחליף את הפקודה למניעת טרור ואת תקנות ההגנה לשעת חירום, שעל פיהן נהגו בתי המשפט ושירותי הביטחון עד כה. על פי החוק, מעשה טרור יוגדר "מעשה שבוצע מתוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידיאולוגי במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה להניע ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית אחרת של מדינה זרה, או ארגון ציבורי בינלאומי, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה".

      בית משפט מחוזי ירושלים, דצמבר 2011 (עומר מירון)
      החוק צפוי להקל על הפרקליטות להרשיע נאשמים במעשי טרור. בית המשפט המחוזי בירושלים (צילום ארכיון: עומר מירון)

      החוק גם מסדיר את ימי המעצר המקסימליים שניתן להשית על חשודים במעשי טרור, עניין שהיה עד כה מוסדר בהוראות שעה שהוארכו מדי תקופה בכנסת. נוסף על כך, החוק יצמצם את הזכות למפגש עם עורך דין כאשר מדובר בעורך דין אחד המייצג כמה עצורים שנחקרים במסגרת פרשה אחת של עבירת טרור חמורה.

      הצעת החוק קובעת גם שורת תיקונים בכל הנוגע לשחרור על תנאי ממאסר. בין היתר, החוק קובע כי ועדת השחרורים, הדנה בקציבת עונשם של אסירי עולם, לא תתכנס על מנת לדון בקציבת העונש לפני שיחלפו תשע שנים מיום ההרשעה. זאת, לעומת תקופה של שבע שנים הנהוגה כיום. החוק עוד קובע כי אדם שנגזר עליו יותר ממאסר עולם אחד לא יוכל להשתחרר לפני שיחלפו לפחות 40 שנים מתחילת מאסרו.

      החוק עלה במתכונת אחרת עוד בכנסת הקודמת על ידי שרת המשפטים דאז ציפי לבני. כעת הצביעה הוועדה על גרסה חדשה שקידמה השרה שקד. "מטרת החוק המוצע היא לתת בידי רשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת מדינת ישראל", נכתב בדברי ההסבר להצעה.