שרת המשפטים איילת שקד תעלה ביום שני בוועדת שרים לענייני חקיקה את "חוק הטרור", שנועד להסדיר את התמודדותם של השב"כ ושל שירותי הביטחון בהתמודדות מול פעילי טרור וארגונים. החוק עלה במתכונת המקורית שלו עוד בכנסת הקודמת על ידי שרת המשפטים דאז ציפי לבני, אולם לא קודם. כעת, שקד מעלה את גרסתה, שצפויה להקל על הפרקליטות להרשיע נאשמים במעשי טרור.
במסגרת ההצעה של שקד, יוכל בית המשפט להרשיע נאשמים גם אם העדים במשפט לא הגיעו להעיד משום שנמלטו למדינת אויב או לשטחי הרשות הפלסטינית. כיום, ניתן להגיש את עדויותיהם של עדים שלא התייצבו בבית המשפט רק אם הוכח כי אמצעי פסול הניא אותם מלהגיע לעדותם, כלומר עבירה שהופנתה כלפיהם במטרה למנוע מהם להעיד.
כיום, הרף המוצב בפני התביעה הוא גבוה, משום שעליה להוכיח כי העד לא בחר שלא להופיע ללא סיבה, אלא הושפע על ידי אמצעי פסול. לפי הצעתה של שקד, די בכך שבית המשפט שוכנע כי העד נמלט לשטחי הרשות הפלסטינית או למדינת אויב אחרת על מנת להחשיב את עדותו. כך, לדוגמה, עדותו של עד אשר סיפר לחוקרי שב"כ כי הבחין בנאשם מכין חגורת נפץ, אולם אינו מתייצב למתן עדותו בבית המשפט, תוכל להיות מוצגת בפני בית המשפט אם נמלט לשטחי הרשות. במצב הנוכחי, על מנת להציג אותה כראיה לכל דבר על מנת להרשיע נאשם, יש להוכיח כי אמצעי פסול מונע ממנו מלהופיע, כמו איומים מקרוביו של הנאשם על חייו.
כמו כן, החוק צפוי להחליף את הפקודה למניעת טרור ואת תקנות ההגנה לשעת חירום, שעל פיהן נהגו בתי המשפט ושירותי הביטחון עד כה. על פי החוק, מעשה טרור יוגדר כ"מעשה שבוצע תוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידיאולוגי במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה להניע ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית אחרת של מדינה זרה, או ארגון ציבורי בין-לאומי, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה". החוק גם מסדיר את ימי המעצר המקסימליים שניתן להשית את חשודים במעשי טרור, עניין שהיה עד כה מוסדר בהוראות שעה שהוארכו מדי תקופה על ידי הכנסת. בנוסף, החוק יצמצם את הזכות למפגש עם עורך דין כאשר מדובר בעו"ד אחד המייצג מספר עצורים שנחקרים במסגרת פרשה אחת של עבירת טרור חמורה.
"מטרת החוק המוצע", נכתב בדברי ההסבר להצעה, "היא לתת בידי רשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת מדינת ישראל. זאת, לאור ייחודה של תופעת פשיעה זו לצורך התמודדות עם תופעת פשיעה חמורה ומורכבת זו. בין היתר מוצע לתת בידי רשויות החוק מגוון כלים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, שתכליתם היא מניעת התקיימותם ופעילותם של ארגוני הטרור, מניעה וסיכול של פעילות טרור, פגיעה בתשתית הארגונית והפיננסית המזינה אותה, וכמובן - תפיסת העבריינים והבאתם לדין".
"הצעת החוק מנציחה את ההסדרים האנטי דמוקרטיים הקיימים"
"אנו מכירים בחשיבות המאבק האפקטיבי בטרור אך כלים אלו לא יכולים להיות בלתי מוגבלים, ואסור שיאפשרו לרשויות לנצל לרעה את סמכותם", מסרו מהאגודה לזכויות האזרח. "פעם נוספת מבקשים מציעי החוק לפגוע פגיעה אנושה בזכויות האדם בישראל. הצעת החוק מנציחה את ההסדרים האנטי דמוקרטיים הקיימים והצעת החוק מבקשת בין היתר לקבוע הגדרות רחבות מדי למושגים "חבר בארגון טרור" או "מעשה טרור", ואזרחים עלולים להיות מואשמים כמעורבים בטרור על לא עוול בכפם. סעיפי החוק מאפשרים פגיעה בזכויות בסיסיות והוא שאינו מתאים לנורמות המקובלות במדינה דמוקרטית במאה ה-21".