עולים חדשים עם כנפיים: המבצע הגדול להצלת הנשרים בישראל

בפרויקט שהגיע בסוף השבוע לשיאו, ושנועד למנוע את היכחדותו של מלך העופות משמי ישראל, הגיעו ארצה 16 פרטים מספרד. אלה מצטרפים ל-12 עולים, שכבר הספיקו להטיל שתי ביצים. ברשות הטבע והגנים מקווים שמבצע ההצלה יצליח, וקוראים לחקיקה שתמנע עוד הרעלות

  • נשרים
צילום: יותם רונן, עריכה: יאיר דניאל

בשעה 2:45 לפנות בוקר ביום שישי הגיע מבצע בלתי-שגרתי של עלייה ארצה לשיאו. אחרי ארבע שעות טיסה הורדו בזה אחר זה ממטוס של חברת ארקיע כלובים ובתוכם נשרים מקראיים שהובאו מקטלוניה שבספרד. קרוב לשני עשורים עברו מאז עלה הרעיון להעלות נשרים מקראיים לארץ בעקבות הרעלות שסיכנו את האוכלוסייה הישראלית בהכחדה, ועד שהמבצע קרם עור וגידים ויצא לדרך. בצל גל הרעלות הנשרים של החודשים האחרונים, שפגע ב-11% מאוכלוסיית הנשרים בישראל, נחת הגל השלישי והגדול ביותר של נשרים מקראיים שהגיעו מהגולה.

עוד בנושא
בפעם השלישית בחודש וחצי: שני נשרים הורעלו בדרום
איך מצילים את דור ההמשך של הנשרים?

עוד בוואלה!

כשעומר מילר וד"ר שקשוקה נפגשו להכין צ'יפס

לכתבה המלאה
אחד הנשרים שהגיעו ארצה מספרד (צילום: יותם רונן)

16 הנשרים שהגיעו בסוף השבוע, חלקם צעירים, הצטרפו לעולים החדשים שהגיעו בחודשים האחרונים: שלושה מקפריסין ועוד תשעה מארמניה. ארבע שנים נערכו ההכנות לקליטת 28 הנשרים החדשים שכללו גם בניית "שיכוני עולים" זמניים בגן החיות התנכ"י בירושלים.

אחרי רצף של יותר מעשור, שבמהלכו חלה ירידה עקבית בתפוצת הנשר המקראי בישראל, הצליחו אנשי רשות הטבע והגנים לבלום את התופעה המטרידה ולייצב בשלוש השנים האחרונות את אוכלוסייתו על כ-180 פרטים בכל הארץ. המבצע חסר התקדים ליבוא נשרים, שהחל עם נחיתת שלושת הנשרים הראשונים מקפריסין בסוף ינואר, נתן רוח גבית למאבק למניעת היכחדותו של הזן.

(צילום: צילום רקע: יורם שפלר)

אירועי ההרעלות שהתרחשו שבועות ספורים אחר כך, טרפו את הקלפים ואילצו את אנשי הרשות להתמודד לראשונה מאז 2007 עם מה שהם מחשיבים כגורם מספר 1 בתמותת הנשרים.

שתי הרעלות היכו בזו אחר זו את מלך העופות בסמוך למושב קשת שברמת הגולן ובשמורת עין עבדת שבנגב. אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים, אמר כי 20 נשרים נפגעו בהרעלות שהתרחשו בעונת הקינון. לכן, לדבריו, קיים חשש כבד כי דור הנשרים החדש שבקע השנה מהביצים והצטרף לאוכלוסייה המקומית, יהיה קטן מהרגיל בשל פגיעת ההרעלה בגוזלים ובביצים.

עולה חדש. אחד הנשרים שהובאו מספרד (צילום: יותם רונן)

"2015 הסתמנה כשנה של עלייה בקינונים. היו לנו 43 התחלות קינון (אחרי שפל של כ-30 קינונים בשנים האחרונות – ע"ח), אבל לצערנו ההרעלות פגעו ככל הנראה בהרבה מהן", הסביר הצופה. "כשלאוכלוסייה כל כך קטנה אין מחזור גיוס מספיק גדול, המשמעות היא שאין מספיק פרטים שיצטרפו אליה כדי לסייע לה לשרוד את הטראומות".

"הספרדים אמרו שאין טעם לשלוח לפה נשרים בגלל ההרעלות"

המפנה הדרמטי בתפוצת הנשרים בישראל החל בהרעלה הגדולה שהתרחשה ב-1998 ברמת הגולן. 40 פגרי נשרים, שהיוו אז 25% מאוכלוסיית הנשרים ברמת הגולן, סימנו את הצורך בפעולות חירום שחייבו את התערבות האדם להצלת האוכלוסייה. בעקבות ההרעלה ההיא הקים רפאל איתן, שהיה בשעתו השר לאיכות הסביבה, ועדת חקירה לבדיקת נסיבות ההרעלה ולבחינת דרכי שיקום. "אחד הרעיונות שעלו כבר אז, היה להביא נשרים מספרד, ששם הייתה התפוצצות אוכלוסין", הסביר הצופה. "ספרד יצאה אין ספור נשרים לשחרור באיטליה ובצרפת. אבל הספרדים אמרו שאין טעם לשלוח נשרים לפה כי יש כאן הרעלות".

פגר נשר בהרעלה בעבדת (צילום: רשות הטבע והגנים)

ב-2007 התרחשה הרעלה נוספת, שגם היא כילתה 40 פרטים מאוכלוסיית הנשרים ברמת הגולן. אלא שבשל הירידה החדה בתפוצתם בתשע השנים שחלפו מאז ההרעלה הגדולה של 1998, הפעם אומדן תמותת הנשרים ברמת הגולן זינק ל-50%. אם באותה שנה עמד מספר הנשרים בצפון הארץ בלבד על 164 פרטים, אז בשנת 2007 צנח מספרם ל-40 פרטים בלבד.

"הייתה סבירות שכל הנשרים ייכחדו בתוך 25 שנים"

בעקבות ההרעלה הקשה שהתרחשה לפני שמונה שנים עלה שוב הרעיון לייבא לארץ נשרים מאירופה, אבל גם הפעם הוא לא הבשיל למעשה, ושנה אחר-כך החל פרויקט עידוד הילודה של הנשרים. במסגרת הפרויקט הוציאו פקחי הרשות את ביצי הנשרים מהקנים וכך עודדו את מנגנון הרבייה של נקבת הנשר להטיל ביצה נוספת, המכונה "ביצת מילואים". גוזלי הנשרים גודלו בצורה מלאכותית משלב בקיעת הביצה ועד גיל שלוש, שבו הגיעו לבגרות מינית, אלא שהתוצאות היו פחות מרשימות מאלו שאנשי רשות הטבע והגנים קיוו.

אנשי רשות הטבע והגנים עם קליטת הנשרים (צילום: יותם רונן)

"את פרויקט יבוא הנשרים התחלנו אחרי סדנת מומחים מכל העולם שערכנו כאן בשנת 2011. התחלנו בסימון אינטנסיבי של הנשרים שהבשיל לכלל ניתוח דמוגרפי", הסביר הצופה. "הניתוח הזה הראה שאם לא נצליח לצמצם את גורמי התמותה, כגון הרעלות, ושאם לא נעלה את אחוז הרבייה, אז יש סבירות גבוהה שבתוך 25 שנים אוכלוסיית הנשרים בארץ תיכחד לחלוטין. מומחים מאירופה, ארצות הברית ודרום אפריקה שאמרו שכדי להרוויח זמן שבו נוכל לאושש את האוכלוסייה אנחנו צריכים לשלש את כמות הנשרים שאנחנו משחררים לטבע בכל שנה. אם היום אנחנו מרבים ומשחררים לטבע בחי בר כרמל שבעה נשרים בשנה, אז אנחנו היינו אמורים להעלות את הכמות שאנחנו משחררים לטבע בשנה ל-20 פרטים. בשביל להגיע לכמות כזאת, אנחנו צריכים להגדיל את הרבייה בשבי ובשביל זה צריך להגדיל את מספר הנשרים".

נשר בצפון הארץ (צילום: יורם שפלר)

ההמלצה שיצאה באותה סדנת מומחים חסרת תקדים, החזירה את פרויקט יבוא הנשרים לשולחן. בשלהי 2011 החלה ההיערכות למבצע העלייה של הנשרים מהגולה לקרום עור וגידים. במסגרת פרויקט "פורשים כנף", שבו שותפות גם החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, גויסו תרומות להוצאת הפרויקט אל הפועל בתיווך קרן היסוד. את מבצע ההטסה התנדבה חברת ארקיע לקחת על עצמה, ולצורך הכפלת גרעין הרבייה נבנו "שיכוני עולים" בדמות כלובים, שהגדול מביניהם נבנה על יד רמת הנדיב ותוכנן לאכלס לא פחות מחמישה זוגות של נשרים מהגולה. בנוסף לכך הוקמו מדגרות חדשות בגן החיות התנכ"י בירושלים והורחב "בית התינוקות" בחי בר כרמל, שבו גדלים גוזלי הנשרים עד לגיל שלושה חודשים.

"ב-29 בינואר הגיע אלינו שלושת העולים החדשים הראשונים - נשרים מקפריסין. הם הגיעו לקפריסין מכרתים ומה שהם לא עשו שם במשך שמונה שנים, הם עשו אצלנו בתוך חודשיים. הם הטילו כאן שתי ביצים", סיכם הצופה. "אבל צריך לזכור שכל זה לא מחליף את הצורך לצמצם אם לא למנוע את ההרעלות הזוועתיות, כמו גורמים אחרים שפוגעים בנשרים. אנחנו עשינו את כל זה כדי להרוויח זמן בניסיונות שלנו לאישוש האוכלוסייה, אבל מדינת ישראל חייבת להבין שאם היא רוצה נשרים בישראל אז היא צריכה לנקוט בכמה מהלכים דרמטיים. גם מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על היעדר הפיקוח והבקרה על חומרי ההדברה שהביאו רק לפני שנה אפילו למותם של שני ילדים קטנים. אם המדינה לא תתעורר ותנקוט בצעדים דרמטיים לשיפור המצב, אין גם הצדקה מוסרית לבקש מאותן מדינות שיחלקו אתנו את העודפים שלהן".

לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully