נמל התעופה בן גוריון צפוי לשבור את שיא כל הזמנים בכמות הנוסעים שתעבור בו בקיץ הנוכחי. לדבריו של עופר לפלר, דובר רשות שדות התעופה, לא פחות מ-3.5 מיליון בני אדם צפויים לחלוף בחודשיים הקרובים בשדה התעופה, דבר שיביא לעלייה של כ-5% במספר הנוסעים החולפים בו לעומת השנה שעברה. בקרב אותם מיליונים של טסים, רבים סובלים מחרדת טיסות, וסביר להניח שאירועי השנה האחרונה מסביב לגלובוס לא סייעו בפתרון הבעיה.
עוד בוואלה!NEWS:
"מסע נקמה": בן 19 חשוד בהטרדה וסחיטה מינית של מאה ילדים
בשיא עונת התיירות: אזלו החיסונים נגד נגיף המצוי ביער השחור
ועדת האתיקה לא תדון במעשיו של ח"כ חזן בבולגריה
האירוע שפתח את שרשרת האסונות האחרונים אירע ב-8 במרץ 2014. בשעה 00:41 יצאה טיסה 370 של חברת התעופה "מלזיה איירליינס" מקואלה לומפור, בירת מלזיה, כשפניה מועדות לבייג'ינג, בירת בסין. כשעתיים אחרי ההמראה נותק הקשר עם המטוס, כשעליו 239 נוסעים, ומאז נעלמו עקבותיו. ימים ספורים לפני שממשלת מלזיה הכריזה על טיסה 370 כ"אבודה", התרסק מטוס של חברת "אייר אסיה" שעשה דרכו מאינדונזיה לסינגפור כשעל סיפונו 162 נוסעים ואנשי צוות. שנה לאחר היעלמות המטוס המלזי, במרץ 2015, בחר טייס המשנה הגרמני אנדראס לוביץ להתאבד בדרך לא שגרתית. לוביץ ריסק את המטוס של חברת התעופה הגרמנית "ג'רמנווינגס" ובכך הביא למותם של 150 נוסעים ואנשי צוות על הרי האלפים הצרפתיים.
אירועים כאלה עלולים להגביר בקרב נוסעים חרדתיים את חרדת הטיסות, אולם ייתכן שהם ישמחו לדעת כי מספר מקרי המוות המתרחשים בשנה כתוצאה מזיהום אוויר שנגרם על ידי ענף התעופה, גדול פי עשרה ממקרי המוות המתרחשים כתוצאה מאסונות התעופה. אסף בן נריה, מהנדס אווירונאוטיקה שסוקר את סיכוני זיהום אוויר ממטוסים מטעם "זווית", סוכנות הידיעות לענייני מדע וסביבה, מסביר כי מדובר בנתון שאמור להרגיע את החרדתיים שבינינו ולהלחיץ דווקא את ענף התעופה, "שמתמודד היום עם יעדים שאפתניים של שהציבו ארצות הברית והאיחוד האירופי, הפועלים להפחתת פליטות פחמן דו חמצני ומזהמים לאטמוספירה".
ענף התעופה אחראי על 3% מגזי החממה הנפלטים לאטמוספירה במדינות האיחוד האירופי. מדובר בנתון נמוך ביחס לתעשיות אחרות. ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט"א (IATA) מעריך כי מספר הטסים צפוי להכפיל את עצמו בתוך שני עשורים, וכי השפעה השלילית של זיהום האוויר הנגרם ממטוסים צפוי לגדול משמעותית ולהגיע ל-4% בשנה לפחות. כמו כן, בחודש יוני האחרון קבעה הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית כי "הפליטות של ענף התעופה מהוות סכנה לציבור". הכרזה זו מצטרפת להודעת ממשל אובמה על גיבוש הנחיות ראשוניות להגבלת גזי החממה שנוצרים על ידי מטוסים.
"בעוד שכלי רכב קרקעי יכול להיות מוסב להנעה חשמלית ובכך להקטין את פליטת דו תחמוצת הפחמן (CO2), ענף התעופה לא יכול לעבור להנעה כזאת בגלל המרחקים העצומים שהמטוסים נאלצים לגמוא", מסביר פרופסור ישעיהו לוי, מומחה למנועי סילון מהטכניון. "לכן עובדים על פיתוחים שיקטינו את תצרוכת הדלק לכל קילומטר לנוסע. כלומר, דור חדש של מנועים יצרוך פחות דלק ובכך יצמצם את פליטת המזהמים. מצד שני, התחזיות מראות שכמות הנוסעים צפויה לגדול מדי שנה, דבר שעלול להביא ליצירת מאזן שלילי בין הגידול בענף התעופה, לבין שיפור יעילות המנועים. מכך נובע שסך הפליטות הנגרמות מכלי התעופה עלול לגדול ולהחמיר את ההתחממות הגלובלית, ולכן יש צורך לנקוט בצעדי התייעלות נוספים", הוסיף.
אחד מצעדי ההתייעלות שעליהם מדבר פרופסור לוי נעוצים בשימוש בדלקים צמחיים. "באופן תיאורטי, דלק צמחי לא גורם לפליטת דו תחמוצת הפחמן היות שמקורו בצמחים המקבלים את תכולת הפחמן שלהם דרך תהליך פוטוסינתזה מהגז דו תחמוצת הפחמן הקיים באטמוספירה", הוסיף פרופסור לוי. "דלק צמחי יכול בהחלט להיות הפתרון. אבל אין היום דלק שמקורו מצמח או ממקורות טבעיים מתחדשים אחרים שניתן להפקה במחיר תחרותי ובכמויות מסחריות כך שישפיעו באופן משמעותי על הפליטות של דו תחמוצת הפחמן ממטוסים. תהליך הפקת דלק סילוני שמקורו בצמחים עדיין לא כלכלי, ואין ממצאים שמראים שמחיר הדלק הסילוני שמקורו בצמחים יוכל להתחרות בשנים הקרובות במחיר הדלק המאובני".
פתרון נוסף שמפיח לא מעט תקווה הוא מטוס הדגל של חברת בואינג, ה-787 Dreamliner. המטוס החדש הוא המתקדם ביותר בהיבט של חיסכון בדלק וצמצום בפליטת מזהמים. "הוא הראשון שעשוי מחומרים מרוכבים ב-50% מגוף המטוס, מה שהביא להפחתה ניכרת במשקלו", מסביר בן נריה. לדבריו, "השימוש בחומרים מרוכבים מאפשר להקטין את משקל המטוס ובהתאם לכך גם את צריכת הדלק בלא פחות מ-20% ביחס למטוסים מקבילים בגודלם".
אבל הפתרון לצמצום הזיהום, מסביר בן נריה, אינו מתמקד רק במטוסים. זיהום האוויר, שזכה בין היתר לכינוי המפוקפק "הרוצח החרישי", אחראי לפי ארגון ה-OECD לשבעה מיליון מקרי מוות בעולם בשנה. בנוסף, מגורים בסמוך לשדה תעופה מסכנים את בריאות הציבור ומדינות רבות ברחבי העולם מנסות לצמצם את הזיהום הנפלט משדות התעופה הנמצאים לעתים בסמוך לערים מרכזיות. "פיתוח של התעשייה האווירית הישראלית בשיתוף עם חברת התעופה לופטהנזה הגרמנית וחברת TLD הצרפתית, שמתמחה בייצור גוררים, בא לענות על הצורך בהפחתת פליטת המזהמים כתוצאה מנסיעה של מטוס בתוך השדה בסמוך להמראה"', מסביר בן נריה.
"הפיתוח, הנקרא 'טקסיבוט', הוא כלי רכב חצי רובוטי, שמתחבר לקדמת המטוס ונשלט על ידי הטייס. הוא גורר את המטוס משער העלייה אל נקודת ההמראה, וכך מפחית את צריכת הדלק הסילוני הכרוכה בנסיעה הקרקעית של המטוס, המוערכת על ידי גורמים בתעשייה בכ-1.25 טון". לדבריו, צריכת הדלק של כלי הרכב הרובוטי היא נמוכה בהרבה מזו של המטוס והיא מסתכמת בעשרות ליטרים בלבד. ה'טקסיבוט' פעיל היום בשדה התעופה הבינלאומי בפרנקפורט שבגרמניה, ועד סוף שנת 2015 ישלים סדרה של ניסויים לגרירת מטוסים בעלי גוף רחב.
הדמיון עובד שעות נוספות
אך האם הידיעה כי הסיכוי למות בהתרסקות כלי טיס - לעומת הסיכון שנגרם מזיהום האוויר - הוא קלוש, באמת עתיד לסייע לחרדתיים שבינינו להפחית את הפחדים רגע לפני שנטוס לחופשת הקיץ? לפי הפסיכולוג החברתי פרופ' ליהוא זיסברג, ראש רשות המחקר האקדמית גורדון, סביר להניח שלא. "יש הרבה מחקרים העוסקים בזה סביב שאלת הסיכונים והסיכויים שאנחנו בוחרים לקחת בחיים", הוא מספר. "למה אנשים ממלאים לוטו? הרי הסיכוי לזכות בפרס הגדול הוא כמו הסיכוי שמטוס ייפול לך על הראש. ובכל זאת אנשים ממלאים לוטו, למרות שהם לא הולכים עם קסדות על הראש".
פרופ' זיסברג ציטט מחקר זוכה נובל שערכו שני ישראלים לשעבר, עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, העוסק בשאלה כיצד אנחנו חושבים ומקבלים החלטות. בין ממצאי המחקר עולה כי רוב בני האדם הם שונאי סיכון ואוהבי סיכוי. "כלומר גם אם יש לך סיכוי קטן שבקטנים לזכות במשהו, אתה תלך עליו, וכך גם להיפך אם יש סיכוי קטן שבקטנים לפגיעה, אתה בורח ממנו כמו מאש", אמר.
אסונות תעופה שהפכו לתעלומות יצרו לאורך השנים אין ספור תיאוריות קונספירציה והציתו את דמיון הסופרים והתסריטאים. משולש ברמודה וסיפורה של אמיליה ארהארט, הטייסת הראשונה שניסתה להקיף את העולם בטיסת יחיד בשנת 1937 ומאז נעלמו עקבותיה, ואפילו תעלומת היעלמות המטוס המלזי לפני כשנה וחצי, הולידו אין ספור השערות. בעקבות כמה תאונות בלתי מוסברות והיעלמותם של כלי שיט וכלי טיס במשולש ברמודה בשנות ה-40, שברו תיאוריות הקונספירציה שיאים והצליחו לנסוק לפיצוחים דמיוניים שזכו לחיי נצח וכללו חטיפות בידי חוצנים, עיוותי זמן ושדה מגנטי לא מוכר המושך מתכות לים. גם יצירות שהפכו לקאלט, דוגמת "בעל זבוב" של ויליאם גולדינג וסדרת הטלוויזיה "אבודים", התבססו על סיפורים של מטוסים שהתרסקו על אי בודד והפקירו את הניצולים בג'ונגל אנושי נטול חוקים וגבולות.
"גם הטיטניק ורובינזון קרוזו הזינו אגדות לדורות שלמים. כשמציבים את הנתון שלפיו פי עשרה מתים מזיהום אוויר שנפלט ממטוסים מאשר מהתרסקות מטוס, אז צריך להבין שזיהום אוויר הוא לא דבר מוחשי. אתה לא רואה אותו, אתה במקרה הטוב מריח אותו והוא יהרוג אותך אולי בעוד הרבה שנים זה איום מאוד מופשט ומאוד רחוק", מסכם פרופסור זיסברג. "לעומת זאת, מטוס שעולה לאוויר ויכול מיד להתרסק ולהרוג בכך מאות אנשים, זה מאוד מוחשי, זה כאן ועכשיו וזה גם מאוד מסתורי. במסתורין יש את סיפור המסע שמהדהד בהמון רמות. החל מזה שאנחנו עושים מסעות בחיים שלנו וכלה בגילוי הפנימי. הדברים האלה נוגעים ברגשות שברמה הפסיכולוגית הם מאוד חזקים אצלנו. הטיסות הן התצורה הנוכחית של מסע חיים שהתקלקל".
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il