להיות עקרת בית ולקבל סיוע - או לעבוד ולא לקבל כלום

האימהות החד-הוריות צריכות להחליט אם לשבת בבית ולקבל מהמדינה הטבות בגובה 4,000 שקלים, או להרוויח בשוק העבודה עוד כמה שקלים ולשכוח מהסיוע. גם הסביבה שולחת להן מסר חברתי תקיף: "בעלי בית אמרו לי שיעדיפו זוג בדירה". חד הוריות, פרק 1. ריאיון לאולפן וואלה!NEWS

21/07/2015
צילום סטילס: ראובן קסטרו, צילום וידאו: אבי כהן, עריכה: ניר חן

(צפו בריאיון עם אתי דהאן, אם חד הורית)

טוב לדעת (מקודם)

מבצע מיוחד לגולשי וואלה על המזרונים הטובים בעולם

מוגש מטעם ד"ר קומפורט

"ברגע שמבינים שאני גרושה, הדירה יורדת מהפרק, מבלי שאפילו רואים או שומעים אותי" - מספרת לילך (שם בדוי), 35, אם חד הורית לשלוש ילדות בנות 12-9 שמנסה כבר חודשיים למצוא דירה חדשה. "כל שיחת בירור ראשונית מגיעה לשלב שבו שואלים למי הדירה מיועדת", מתארת לילך. "כשאני עונה 'לי ולבנותיי' מבינים שאני גרושה, אז יש כאלה שאומרים ישר 'אני מעדיף שזוג יגור בדירה', ויש כאלה שמעבירים אותי תחקיר מקיף כדי לראות איך אסתדר כלכלית עם שכר הדירה".

"זה אפילו לא מגיע לכדי פגישה", היא מוסיפה. "שומעים 'גרושה' וישר הדלת נסגרת. הבקשות הרבה יותר מחמירות מאשר עם זוג, לא משנה אם רק אחד מהם עובד. יש סטיגמה קשה לחד הוריות שאנחנו מסכנות, עניות ושלא נסתדר, וזה הופך את זה לקשה לשרוד כחד הורית. לא משנה כמה אני אחראית יותר מזוגות. אנשים כביכול מכבדים את זה אך זה תמיד נגמר ב'לא מעוניינים'. הסטיגמה גורמת לי להרגיש כמו מצורעת - גרושה עם אות קין".

גם בתחום התעסוקה נתקלה לילך בקשיים. המעסיקים לא היו מעוניינים בעובדת חד הורית עם שלוש בנות קטנות, והיא נאלצה לעבוד במשק בית עד שבתה הקטנה הגיעה לגיל בית ספר. "היום אני עובדת כמנהלת חשבונות בחצי משרה, אבל עד לפני שלוש שנים איש לא היה מוכן להעסיק אותי", היא מספרת. "המעסיקים תמיד שואלים 'בני כמה הילדים?' ואז מיד מגיעים ל'מה יקרה אם הילדה תהיה חולה?' 'מה יהיה בחופשים?' איש לא רצה לקבל אותי לעבודה כי אין לי עם מי לחלוק. חד הורית נמצאת תמיד בנקודת פתיחה קשה יותר. לא משנה כמה אנחנו מנוסות, אחראיות ויכולות להועיל למערכת - תמיד יעדיפו להעסיק נשואות".

"המדינה מצפה שאגדל ילד ב-6,000 שקל כשרק השכירות עומדת על 3,000 שקל. זה אבסורדי. היום אני עצמאית ולא מבקשת שום דבר מהמדינה". אתי דהאן ובנה(צילום: ראובן קסטרו)

תופעת המשפחות החד הוריות הלכה והתרחבה במהלך השנים האחרונות. על פי דוח משפחות חד הוריות של מנהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2013 הגיע מספר המשפחות החד הוריות בישראל ל-137 אלף. זאת לעומת 76,200 אלף משפחות חד הוריות בשנת 1995. כיום מהוות משפחות חד הוריות 12.4% מסך המשפחות עם ילדים בארץ. 229 אלף ילדים, 8.6% מסך הילדים בארץ, חיים במשפחות חד הוריות. בראש 97% מהמשפחות החד הוריות עומדות נשים.

הדוח משקף גם שינוי מסוים בנורמות החברתיות במהלך השנים. מספר המשפחות החד הוריות בראשן שעומדת רווקה עלה מ-15% ב-1998 ל-24% בשנת 2013. בנוסף, אימהות חד הוריות נוטות להיות מבוגרות יותר. 20% מהאימהות בנות פחות מ-34, לעומת 39% מהאימהות במשפחות עם שני הורים. גילן הממוצע הנו 42, לעומת אימהות נשואות שגילן עומד על 38.

בחינת מגמות התעסוקה מעלה כי שיעור התעסוקה של האמהות החד הוריות הולך וגדל במהלך השנים, בדומה לאימהות הנשואות. בשנת 1998 68% מהחד-הוריות היו מועסקות לעומת 53% מהנשואות, ב-2011 הועסקו 80% מהאימהות החד הוריות ו-61% מהנשואות.

אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

כיוון ששיעור החד הוריות המועסקות עלה, ניתן היה להניח שמצבן הכלכלי טוב מבעבר - אך המציאות מורכבת יותר. על פי דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2013, בשנה זו אמנם ירד שיעור המשפחות החד הוריות העניות מ-29% ל-27.5%, אך בקרב משפחות עם שני מפרנסים שיעור העוני היה נמוך הרבה יותר ועמד על 18.6%.

אם חד הורית עם ילד אחד שיוצאת לעבוד במשרה מלאה ומשתכרת לפחות שכר מינימום ונתמכת בקצבאות, עדיין תימצא במרחק של 10% מתחת לקו העוני. כך עולה מניתוח שערך מנהל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי בראשות ד"ר דניאל גוטליב. אם חד הורית לשני ילדים כבר תהיה רחוקה מקו העוני ב-28%. "ממצאים אלו מעידים שלא מספיק שאם חד הורית תעבוד במשרה מלאה, ושהמעסיק יהיה בסדר והקצבאות יהיו כרמתן היום, יש להפעיל פתרונות נוספים כמו מס הכנסה שלילי, נקודה שנלקחה בחשבון בוועדת אלאלוף (הוועדה למלחמה בעוני)", אומר גוטליב. "אם כיום מערכת קצבאות הילדים נמוכה מידי, שכר המינימום לא בהכרח מספיק ורק שכר הקרוב יותר לשכר הממוצע במשק יביא משפחות אלו אל מעל לקו העוני. זו מציאות קשה מאוד".

בשנת 1992 חוקק חוק משפחות חד הוריות, המגדיר מיהו הורה יחיד ומה ההטבות שיינתנו לו. החוק קבע קדימות בהכשרה מקצועית, קדימות בקבלה למעונות יום וזכאות להלוואה מוגדלת מהמדינה לצורכי דיור. בשנים 2003-2002, במסגרת חוק התוכנית להבראת המשק, חלו שינויים במדיניות הרווחה בישראל ומשפחות חד הוריות היו הנפגעות העיקריות. כשתנאי הזכאות לגמלאות מביטוח הלאומי הוחמרו, הופחת גובה הגמלה ופחתה הכדאיות לצאת לעבודה ולהוסיף לקבל גמלה.

"ברגע שמבינים שאני גרושה, הדירה יורדת מהפרק, מבלי שאפילו רואים או שומעים אותי"(צילום: שרון בוקוב)
"איש לא רצה לקבל אותי לעבודה כי אין לי עם מי לחלוק. תמיד יעדיפו נשואות"

אתי דהאן, 32, מכירה היטב את הדילמה הקשה: לשבת בבית ולתת למדינה לשלם, או לצאת לעבוד ולוותר על דמי מזונות. "עד לפני חצי שנה הייתי שכירה ועד לפני כמה שנים השתכרתי 5,000 שקלים, ועקב כך לא הייתי זכאית לשקל של מזונות", מספרת דהאן, אם לילד בן תשע וגרושה זה שמונה שנים. "באותו שלב הייתי צריכה להחליט אם לשבת בבית ולתת למדינה לממן לי סיוע בשכר דירה, הנחה בצהרונים וחוגים ועוד המון הטבות הניתנות רק למי שלא עובדת. עמדו בפניי שתי אפשרויות: לצאת לעבוד בשביל 5,000 שקלים או להישאר בבית וליהנות מהטבות ומזונות בגובה 4,000 שקלים בלי לעשות כלום. בחרתי לצאת לעבוד בידיעה שאני יכולה לשבת בבית ולקבל את אותו הסכום מהמדינה".

הרצון של דהאן להתפתח במקצועה ככתבת תוכן, לצבור ניסיון ולהעלות את שכרה גבה מחיר כשביקשה להירשם ללימודים. "התחלתי ללמוד אבל נאלצתי לעזוב. התחננתי למלגות, אך הסבירו לי שאם אני מרוויחה 7,000-6,000 שקלים זה הון עתק. על כן לא מגיעה לי מלגה ונאלצתי לפרוש", מתארת דהאן. "המדינה מצפה מאתנו לגדל ילד ב-6,000 שקלים כשרק השכירות עומדת על 3,000 שקלים וזה מצב אבסורדי. היום אני עצמאית ומרוויחה את משכורתי ולא מבקשת שום דבר מהמדינה. לשמחתי אנחנו חיים, בריאים שלמים ונושמים והכל בסדר וזה מה שחשוב לנו".

עניין של צדק חברתי

בובה לוי מארגון "הקול הנשי"(צילום: מערכת וואלה! NEWS)
"הפתרון הוא ביטול תקרת ההכנסה, כך שכל אם חד הורית תוכל לקבל את מזונות ילדיה ובמקביל להשתכר ככל שתחפוץ"

הגורם המכריע הפוגע ביכולת השתכרותן של נשים חד הוריות הינו רף קבלת המזונות. כ- 18,200 נשים חד הוריות מקבלות תשלומי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי. בשנת 2003 קוצצו דמי המזונות והופחת באופן משמעותי ה"דיסריגארד" - סכום המאפשר לאם חד הורית לעבוד ולהמשיך לקבל את דמי המזונות. מדובר במעין מימון ביניים לתקופה בה פועל המוסד לביטוח לאומי במטרה לגבות את התשלומים מהגברים.

למרות התחייבות ממשלות ישראל והמלצות ועדת טרכטנברג להשקיע תקציבים ומאמצים בקידום תעסוקתי של אימהות חד הוריות, השורה התחתונה עגומה למדי כשאוכלוסיית המשפחות החד הוריות נותרו קבוצה מוחלשת בחברה, על אף שכ-80% מהן עובדות.

כיום יכולות אימהות חד הוריות להרוויח סכום של עד 600 שקלים מבלי שינוכו מהן דמי המזונות. אך מרגע שאם חד הורית תרוויח 601 שקל ומעלה ינוכו לה 60 אגורות מכספי המזונות על כל שקל. אם לילד אחד שתכניס סכום מקסימלי של 5,355 שקלים ואם לשניים שתכניס סכום מקסימלי של 6,133 שקלים כבר לא יהיו זכאיות לדמי מזונות כלל. השיעור המקסימלי של דמי מזונות, אגב, עומד על 2,843 שקלים למשפחה עם ילד אחד ו-3,310 שקלים למשפחה עם שני ילדים ומעלה.

בעמותת "ידיד" ובארגון "הקול הנשי" מנסים להוביל לשינוי החוק. הארגונים אף שלחו לשר האוצר, משה כחלון, ושר הרווחה, חיים כץ, את הצעותיהם. "הפתרון האידיאלי הוא ביטול מלא של התקרה המקסימלית להכנסה כשהמשמעות היא שכל אם חד הורית שרוצה לקבל את מזונות ילדיה באמצעות הביטוח הלאומי תוכל לעשות זאת כאשר במקביל תוכל להשתכר ככל שתחפוץ", אומרים רן מלמד, סמנכ"ל ידיד, ובובה לוי וגלית נחום מה"קול הנשי". "היתרון המרכזי של חלופה זו הינו צדק חברתי וכלכלי אמיתי. המדינה ממשיכה לתת מימון ביניים של מזונות הילדים אבל האחריות לתעסוקה היא על האמהות. אם פתרון זה לא יתקבל, יש לפחות לפעול לקביעת תקרה מקסימלית כשהמוצעת על ידנו הינה כ-9,500 שקלים, גובה השכר הממוצע במשק. מעליה לא תהייה זכאות למזונות ילדים מהביטוח הלאומי. מדובר באופציה טובה למי שיכול להסתכל על התמונה הכוללת והרחבה".

לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully