הממשלה הבטיחה סיוע, אך בדרום עדיין מחכים לפיצויים מ"צוק איתן"

אחרי המבצע בעזה החליטה המדינה על סיוע לתושבי עוטף עזה, ושמה ליעד לעודד את ההתיישבות שם. בדיון במלאת שנה ל"צוק איתן", העיד ראש מועצת אשכול ש"אף בית לא נבנה", וש"מנגנון הפיצויים כשל". ברשות המסים התגוננו: "טיפלנו ב-90% מהפניות"

צילום: באדיבות ערוץ הכנסת, עריכה: גדי וינסטוק

(לוחמים ב"צוק איתן" הגיעו לדיון בכנסת)

עוד בוואלה! NEWS

יש פתרון אמיתי: הקרם שיעלים לך את כתמי הפיגמנטציה

לכתבה המלאה

שנה חלפה מאז מבצע "צוק איתן", אולם למרות הזמן שעבר מתברר שעדיין לא הושלם מתן הפיצויים לתושבי הדרום שנפגעו מהלחימה. הממשלה אמנם הבטיחה לסייע בכסף, בפתרונות דיור ובעידוד ההתיישבות בעוטף עזה, אך במועצת אשכול, למשל, לא נבנה השנה ולו בית אחד. יחד עם זאת, התושבים מתלוננים שעם החרפת המצב הביטחוני בסיני, אפשר כבר לקרוא לאזור "עוטף מצרים".

בכנסת דנו היום שתי ועדות ביישום החלטות הממשלה במלאת שנה ל"צוק איתן". בין ההחלטות, פרט לפיצוי הכספי, גם שורת הטבות בנושא הדיור כמו הנחה בשכירות, הנחה בקניית דירות והרחבת הבנייה. ראשי מועצות באזור העימות הגיעו לדיון בוועדת הפנים ומתחו שם ביקורת על משרד האוצר ועל הממשלה כולה, משום שאלה - לדבריהם - לא עמדו בהחלטות לפיצוי התושבים. עוד הלינו על המצב הבעייתי בקרב מועצות, שחלק מיישוביהן נמצאים בטווח של שבעה קילומטרים מהרצועה ונכללים במנגנון הטבות המס, ושאחרים אינם נכללים.

שנה ל"צוק איתן" - עוד כתבות
אחותו של הדר גולדין: "שכחו מהחיילים שלא חזרו"
"במערכה הבאה, חמאס יחדיר פלוגות שלמות לשטח ישראל"
"אחד נעלם": הרגע שבו הוכרז "קוד חניבעל"

"קליטה ועשייה זה הדבר הכי משפיע - וזה נתקע כי אין תקציבים"

"המטרה של הממשלה הייתה לבנות ולהביא תושבים חדשים. קליטה ועשייה זה הדבר הכי משפיע - וזה נתקע כי אין תקציבים", אמר ח"כ חיים ילין (יש עתיד), ראש מועצת אשכול בזמן המבצע. לדבריו, ב-2014 הועברו תקציבים, "אולם ב-2015 לא הצלחנו לעשות כלום", זאת משום שעדיין לא אושר תקציב המדינה לשנה הנוכחית. גם ראש המועצה החדש, גדי ירקוני, הצטרף לעמדתו וטען כי עידוד ההתיישבות "עלה בתוהו", בעיקר בגלל שאין תקציב למדינה.

"מתחילת השנה לא נבנה אף בית", הכריז בצער. "גדלנו השנה ב-500 תושבים, אך אין לנו דירות לאנשים שרוצים לבוא לגור אצלנו. אם נגיד לאנשים שיש להם בית רק בעוד שלוש שנים, אף אחד לא יגיע. אנחנו צריכים שהמגרשים יהיו מוכנים לפני שאנשים דורשים אותם. נדרשת תכנית אסטרטגית לשנים הבאות". על כך השיבה מנהלת ענייני הכפר במשרד הבינוי, אסנת קמחי, כי "החלטת הממשלה אומרת שכשיש דרישות, צריך לקדם בנייה לפי הכללים. צריך לעשות תכנון ואחר כך לבצע".

רקטה שהתפוצצה במועצה האזורית אשכול, בשבוע שעבר (צילום: משטרת ישראל)

ירקוני הוסיף כי העובדה שחלק מהיישובים בעוטף לא נכללו בהחלטות הממשלה, יצרה בעיות בהקשר להטבות המס במועצות. בהקשר זה, בהחלטת הממשלה האחרונה מלפני כמה ימים נקבע שאם יותר מחצי מיישובי מועצה בטווח "קו ההטבות" - עד שבעה קילומטרים מהרצועה - ביד שר האוצר משה כחלון לקבוע בתוך שבועיים מה הסטטוס הכולל של הטבות המס. עד היום לא התקבלה החלטה בנושא. יו"ר ועדת הפנים, דוד אמסלם, קרא לשר כחלון לקבל החלטה שלפיה מועצה, שחלק מיישוביה נמצאים מעבר לקו שבעת הקילומטרים תוכר כמקשה אחת.

"מזמינים אנשים לבוא לגור אצלנו במציאות ביזארית"

ראש המועצה האזורית שער הנגב, אלון שוסטר, הוסיף כי בכמה מקרים לא הגישו בקשות לסיוע "משום שהאוצר הבהיל אותם שלא להציף". לדבריו, "אחרי 14 שנים (מאז החל ירי הרקטות מרצועת עזה לכיוון ישראל - ד"י) הגיע הזמן ליישם תכנית אסטרטגית לעוטף עזה, שלא תלויה בצד השני שתוקף. אנחנו מזמינים אנשים לבוא לגור אצלנו במציאות ביזארית, אבל צריך שאנשים ירצו לחיות פה". ראש המועצה האזורית שדות נגב, תמיר עידן, אף היא בסמיכות לרצועה הזהיר כי לצד "חלון הזדמנויות" לעיבוי האוכלוסייה, "חדירת מחבלים ממנהרה תשנה הכול, ואנשים יחשבו עשר פעמים לפני שיבואו".

"אין לנו דירות לאנשים שרוצים לבוא לגור אצלנו". ראש מועצת אשכול גדי ירקוני (צילום: שי מכלוף)

דיון נוסף בנוגע להשלכות "צוק איתן" התקיים גם בוועדת הכספים, שם סקרו ממושכות את יישום הפיצויים לא רק לתושבים אלא גם לבעלי העסקים. בעלי עסקים וחקלאים טענו כי ישנם חסמים בירוקרטיים המקשים בקבלת הפיצויים. לדבריהם, קיים פער גדול בין החלטות הממשלה לבין מה שבסופו של דבר מגיע אליהם. "הפיצויים ניתנים ביד קפוצה ולעיתים הנוסחאות לא עונות על כל המקרים", הסביר שוסטר. "המציאות של מבצעים ומלחמות תלווה אותנו כפי הנראה גם בעשור הבא ובזה שאחריו, ולכן יש דברים שצריכים להיכנס לבסיס התקציב במנגנונים מקיפים". עמיתו, ירקוני, הוסיף: "מנגנון הפיצויים כושל. בזמן מלחמה חוץ מלדאוג לעצמנו יש לדאוג לשמאי, לרואה חשבון ולעורך דין, שבלעדיהם לא נקבל את מה שמגיע לנו".

"מערימים הרבה קשיים לקבלת הפיצויים, וכשיש בעיות, מפסיקים להעביר אותם"

מעיין צוויג, תושבת שדי אברהם, מושב בחבל אשכול הנמצא ארבעה קילומטרים מהגדר, הסבירה כי מודל הפיצויים הנוכחי לא מהווה פתרון מקיף לבעיה שבהם שרויים בעלי העסקים והתושבים. "רק לפני שנה רצתי עם הילדים למחסה בשבע שניות, ולפני יומיים זה קרה שוב. זה לא עוטף עזה כבר, אלא עוטף מצרים. חיים פה במלחמה תמידית, רק רוצים מודל פיצויים הרבה יותר חכם. הנוכחי אינו אלא פלסטר".

מנהל קרן הפיצויים ברשות המסים, אמיר דהן, השיב לטענות ואמר כי כעת, אחרי פחות משנה מתום המבצע "טיפלנו ב-90% מהפניות". לטענתו, "ערעורים יש רק ב-1% מכלל הפניות". בניגוד אליו הסביר אבי ברסט, מנכ"ל מפעל הולנדיה, שממוקם בעוטף עזה, על המכשולים בקבלת הכסף מהמדינה. "1% זה המון. מערימים הרבה קשיים לקבלת הפיצויים, וכשיש בעיות, מפסיקים להעביר אותם. אני מעסיק רואה חשבון בתשלום, והיא באה אליי עם הצעת פשרה שאני נאלץ לקבל, על מנת שלא להיגרר למאבק של שנים ברשות המסים. רק טיפש יערער, כי זה אומר שבמשך שנים לא תראה את הכסף". הוא המחיש את מצבו העגום של המפעל וסיפר: "נפגעתי בסכום של 15 מיליון שקלים ודרשתי בסוף רק ארבעה מיליון שקלים פיצויים".

בדיון עלו עוד בעיות של חקלאים ובעלי עסקים שלא עונים על הנוסחאות הקיימות של מנגנוני הפיצוי, ושעל כן נפגעו. נציגי הממשלה הבהירו בתגובה כי מדובר במקרים פרטניים וזניחים.

בצל הדיונים הללו, הודיע יו"ר ועדת הכספים משה גפני שהוועדה בראשותו תקדם הצעת חוק שתאפשר לבעלי עסקים לדחות תשלומים שהם מחויבים בהם לרשות המסים עד לקבלת מלוא הפיצויים שלהם הם זכאים בעקבות נזקי מלחמה. עוד אמר כי בקרוב יקים צוות מיוחד שירכז פניות של בעלי עסקים וחקלאים מהדרום שנפגעו כתוצאה מ"צוק איתן" ואינם מצליחים לממש את מלוא הפיצויים המגיעים להם.

לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully