1. אנחנו כמעט שם
בתוך ימים אחדים נזכה למפגש הקרוב ביותר אי פעם עם אחד מהגופים המרוחקים והמסתוריים ביותר במערכת השמש. גשושית של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, "ניו הורייזונס" ("אופקים חדשים"), צפויה לחלוף על פני פלוטו ביום שלישי הקרוב, 14 ביולי. בשעה 14:49:57 שעון ישראל היא תהיה בנקודה הקרובה ביותר לפלוטו, כ-12 אלף קילומטרים ממנו. זה אולי נשמע הרבה, אם לא לוקחים בחשבון את ממדיו ההיסטוריים של המסע של "ניו הורייזונס": הגשושית יצאה לדרך ב-19 בינואר 2006, כלומר לפני כתשע שנים וחצי, וגמאה כמעט 5 מיליארד קילומטרים.
בחודשים האחרונים החלה הגשושית לשגר לכדור הארץ תצלומים ומדידות עדכניים של פלוטו וירחיו. למעט גליץ' במערכת שגרם לחללית להיכנס ל"מצב בטוח" לפני כמה ימים והלחיץ את צוות המשימה, הכול מתנהל כשורה לקראת הטיסה הגורלית על פני פלוטו. כמובן, יש גם האשטאג: PlutoFlyBy#
עוד באותו נושא:
אחרי שמונה חודשים: חללית המחקר "פילאי" שלחה אות חיים
האסטרונאוטית שקבעה שיאים חדשים שבה לכדור הארץ
ארבע דקות בלבד: ליקוי הירח הקצר ביותר במאה ה-21
2. אנחנו מכירים מ-1930
פלוטו התגלה לפני 85 שנה בידי האסטרונום האמריקני קלייד טומבו, שהיה אז בן 24 בלבד. טומבו היה חוקר חובב שהתצפיות שעשה בטלסקופ שבנה בעצמו הקנו לו הזמנה לבוא לעבוד במצפה הכוכבים לוול שבמדינת אריזונה. הוא הצטרף לצוות שביקש למצוא את כוכב הלכת התשיעי, זה שנמצא מעבר לכוכב הלכת נפטון. באותה העת חשדו החוקרים כי גרם שמיים זה קיים ורק צריך לשים עליו את האצבע. טומבו הצעיר הופקד על צילום השמיים ועל סריקה מדוקדקת של התצלומים - משימה מפכרת שהניבה לבסוף תגלית מדעית ענקית. טומבו מת ב-1997, ובנאס"א עשו לו מחווה מרגשת כאשר התקינו על "ניו הורייזונס" מכל קטן ובו מעט מן האפר שלו, וכן שלט לזכרו.
3. הוא הצליח לבלבל אותנו
מאז גילויו נחשב פלוטו כוכב לכת, ועם זאת, לפני כעשור, במקביל לשיגורה של "ניו הורייזונס", החליטו באיגוד האסטרונומי הבינלאומי לסווגו מחדש ככוכב לכת ננסי. כוכב לכת ננסי הוא גוף קטן יותר מכוכב לכת, שבמסלולו סביב השמש עשויים להישאר גופים זרים. פלוטו הוא אכן גוף קטן: קוטרו קצת יותר מ-2,300 קילומטרים - כשני שלישים מהקוטר של הירח שלנו. אגב, החוקר שמוביל את משימת "ניו הורייזונס", ד"ר אלן סטרן, לא ממהר להוריד את פלוטו בדרגה. לדבריו, בשיח המדעי היומיומי פלוטו ועצמים קטנים אחרים מסוגו עדיין נקראים כוכבי לכת.
4. האטמוספירה שלו התגלתה בישראל
העובדה שלפלוטו יש אטמוספירה התגלתה ב-1985 בידי האסטרונום הישראלי ד"ר נח ברוש מהחוג לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. עם זאת, הדרך להכרה בתגלית לא הייתה נטולת מהמורות. כפי שברוש מספר בשיחה עם וואלה!NEWS:
"לא היו לנו אז מכשירים רבים, היה לנו טלסקופ אחד במצפה רמון. נודע לי שעומד להתרחש אירוע נדיר ותלוי מקום שנקרא אוקולטציה התכסות. פלוטו היה צפוי לעבור ביננו לבין כוכב שבת מרוחק, כמו בליקוי חמה. כשזה קורה, למשך הזמן שהגוף המסתיר מכסה את הגוף המרוחק יותר, כמות האור יורדת. אם לגוף המסתיר אין אטמוספירה, הירידה בעוצמת האור היא פתאומית. אם לגוף יש אטמוספירה, היא זו שקודם כל מסתירה את הכוכב, והירידה בעוצמת האור היא הדרגתית. מצורת הירידה והעלייה בעוצמת האור אפשר ללמוד הרבה על האטמוספירה מה הגודל שלה, הטמפרטורה, הצפיפות וכולי. כיוון שזה היה צפוי להיראות מהארץ, היה שווה לעשות את התצפית אפילו שהתנאים היו לא אופטימליים. זו הייתה תצפית קשה.
"ד"ר חיים מנדלסון הוא זה שהיה במצפה. הייתה לו תכנית אחרת, אבל אמרתי לו לקחת חצי שעה כדי לצפות בפלוטו והסברתי מה הפרמטרים שצריך להשתמש בהם. למחרת ראיתי את הנתונים, והיה ברור שראינו התכסות בידי גוף בעל אטמוספירה. זו הפעם הראשונה שצפו בהתכסות של כוכב בידי פלוטו באמצעים מודרניים, והפעם הראשונה שראו ירידה הדרגתית ועלייה הדרגתית בעוצמת האור - סימן לאטמוספירה. משום שזו לא הייתה תצפית איכותית, לא יכולנו ללמוד ממנה הרבה על הרכב האטמוספירה. שיערנו שהיא מורכבת מחנקן או מפחמן חד-חמצני ושהיא מאוד דלילה - אך מספיק צפופה כדי לשבור את האור.
"בתוך כמה ימים שלחנו מברק לקהילה האסטרונומית ודיווחנו על התגלית ואחר כך ישבנו לכתוב את המאמר. שלחנו אותו לעיתון אמריקני, שישב עליו שנים והתעקש על כל מיני דברים חלק מהם מוצדקים. התצפית אכן לא הייתה אידיאלית, ובאמת קשה להאמין למשהו מהפכני כל כך שרואים בפעם הראשונה ממקום אחד בלבד. נוסף על כך, בזמן התצפית חיל האוויר התאמן וזרק נורים באזור וזה אכן השפיע על עוצמת האור.
"לדעתי, הסיבה האמיתית לדחייה היא ששלוש שנים אחרי התצפית שלנו, ב-1988, שוב הייתה התכסות שניתן היה לצפות בה מכמה מצפים בארה"ב. ואנחנו הרי פנינו לכתב עת אמריקני ששלח את המאמר לבודקים אמריקנים - ואחד מהם היה זה שפרסם את התצפית ב-1988. הוא פשוט רצה להיות הראשון. אחרי כמה שנים נמאס לי; שלחתי את המאמר עם כל התכתובת לעיתון בריטי והם מיהרו לפרסם אותו. הוא ראה אור אחרי הפרסום האמריקני, ומאז יש מעין מלחמה - במדיה, בוויקיפדיה וכולי - האמריקנים דוגלים בגישה האמריקנית שלפיה אמריקנים גילו את האטמוספירה של פלוטו והאירופאים מכירים בגילוי הישראלי".
ברוש מספר כי בהמשך הוא שיתף פעולה עם ד"ר אלן סטרן, לימים החוקר הראשי של משימת "ניו הורייזונס". "כשסטרן התחיל לדבר על המשימה והיא אושרה בידי נאס"א ניסיתי לעניין אותו באפשרות של תרומה ישראלית לחללית", הוא נזכר. "סטרן אמר לי: תביא לי מכשיר ששוקל קילו וצורך ואט אחד של אנרגיה ואז אפשר לדבר. מכיוון שאני מכיר את היכולות ואת הרצון להשקיע כמו עשרות מיליוני דולרים במכשיר שיטוס לפלוטו למשימה שנמשכת עשר שנים ויותר, אפילו לא ביקשתי את זה מסוכנות החלל הישראלית".
5. יש לו חמישה ירחים (ככל הידוע לנו)
לפלוטו חמישה ירחים: כארון הגדול וניקס, סטיקס, קרברוס והידרה הקטנים יותר. ההנפשה שלעיל מציגה את תנועתם יוצאת הדופן של פלוטו וכארון - הירח אינו סובב סביב הכוכב, אלא שניהם סובבים סביב מרכז המסה המשותף להם, שנמצא ביניהם. לדברי ד"ר ברוש, אחת ממשימותיה של "ניו הורייזונס" היא לעמוד על ההבדלים החדים בין פלוטו לכארון, שפני השטח שלו עשויים כנראה קרח מבריק. לפי נאס"א, אם יימצאו סדקים בקרח, ניתן יהיה לנסות לברר אם בעבר הסתתר מתחת לקרח אוקיינוס של מים נוזליים.
6. הוא אדום
מאדים לא לבד: גם פלוטו הוא גרם שמיים אדמדם, גם אם מסיבה אחרת לגמרי. מה שגורם לפני השטח של מאדים להאדים הוא ברזל חמצני, או בשמו הפשוט חלודה. הגורם המדויק לכך שפלוטו אדום עדיין לוט בערפל. ברוש, שחקר לא רק את האטמוספירה של פלוטו אלא גם את כושר ההחזרה שלו בתחום האולטרא-סגול, מסביר: "כושר החזרה, כפונקציה של הצבע, של אורך הגל, יכול ללמד על הרכב פני השטח. מתצפיות שנעשו מכדור הארץ היה ידוע שפלוטו הוא אדמדם. אני הייתי הראשון שלקח את הספקטרום של פלוטו באולטרא-סגול, באמצעות לוויין. חברתי לד"ר אלן סטרן, שגם הוא ביקש לעשות תצפית כזאת, ומצאנו שגם באולטרא-סגול הוא אדום. כלומר, חומרים על פני השטח שבולעים את האולטרא-סגול נראים אדומים".
לדברי ברוש, אחד הגורמים האפשריים לכך שפלוטו אדום הוא תופעה המכונה "מזג אוויר חללי". המונח מתייחס להשפעה שיש לקרינה ולמטאוריטים זעירים על פני השטח של גופים בחלל. "מסתבר שגופים רבים ששוהים בחלל זמן רב נהיים אדומים בגלל תופעה זו", מסביר ברוש. "אף שפלוטו כל כך רחוק מהשמש, הקרינה האולטרא-סגולה מגיעה לשם, וגם הקרינה הקוסמית. הקרינה יכולה לגרום לחומרים באטמוספירה שמכילים פחמן להתפרק ולהתחבר מחדש למולקולות כבדות יותר שקופאות על פני השטח. ייתכן שהחומרים שמעניקים לפלוטו את צבעו האדום הם מולקולות ששמן תולינים".
7. ובעל כתמים מסתוריים
התצלום לעיל התפרסם בשבוע שעבר וזכה לתהודה רבה, משום שלראשונה נראה בו מאפיין מוזר ומעניין של פני השטח של פלוטו: ארבעה כתמים כהים באזור קו המשווה, שבמקרה זה נראה בחלקו התחתון של הכוכב (המצולם כאן משתי זוויות - הכתמים נראים מימין). החוקרים מעריכים את קוטרו של כל כתם בכ-480 קילומטרים ומציינים כי הם מפוזרים באופן שווה. מה קורה שם בדיוק? לא נדע עד ש"ניו הורייזונס" תתקרב קצת יותר.
8. הוא קפוא
פלוטו מרוחק מאוד מהשמש; הוא סובב סביבה במסלול אובלי, אך גם כשהוא קרוב יחסית אל השמש, המרחק ביניהם נאמד במיליארדי קילומטרים. הוא משלים סיבוב אחד סביב השמש ב-248 שנים; יום אחד על פלוטו נמשך שישה ימים וחצי. על פי ההערכות, הטמפרטורה על פני השטח שלו היא בסביבות 229- מעלות צלזיוס. משום כך, שום חומר לא יכול להישאר במצב צבירה נוזלי. האור על פלוטו אינו חזק כמו על כדור הארץ, אך הכוכב הננסי אינו אפוף חשכה. למעשה, בנאס"א טוענים כי האור שאנו רואים רגע לפני השקיעה או הזריחה, מזכיר את האור על פלוטו. הם אף מציעים לכם לצלם תמונות של רגעי הקסם הללו ולתייג אותן PlutoTime#.
9. אנחנו יודעים עליו מעט מאוד
"יש יותר דברים שאיננו יודעים על פלוטו מדברים שאנחנו יודעים, והחללית צריכה לספק הרבה תשובות", אומר ד"ר ברוש. "למשל, מה ההרכב הפנימי של פלוטו? החללית יכולה לתת תשובה חלקית משום שהיא לא עוברת מאוד קרוב לפלוטו ורק חולפת על פניו, אבל ייתכן שאפשר יהיה להבין אם יש תופעה שנקראת דיפרנציאציה, שמביאה לכך שהחלק הפנימי של הגוף צפוף יותר מהחלק החיצוני.
"התמונות ש'ניו הורייזוס' תשלח יהיו כמובן יפות מאוד, אבל מה שחשוב הוא המדידות, שיאפשרו להבין ממה עשויים פני השטח, מה ההרכב המדויק של האטמוספירה, מה השינוי של הטמפרטורה באטמוספירה כפונקציה של הגובה ואיך פלוטו משתנה עם העונות.
"צריך להחזיק אצבעות שהדברים הלא ידועים לא יקלקלו ברגע האחרון את המשימה. אנחנו עדיין לא בטוחים שלפלוטו אין ירחים קטנים יותר מ-4-3 קילומטרים. נקווה שאחד כזה לא יעמוד בדרכה של החללית; זה יהיה אסון של ממש".
10. גם אתם יכולים להשתתף
עולם חדש ומופלא עומד להתגלות על פני פלוטו, ותושבי כדור הארץ נקראים לדגל. באתר "Our Pluto" ניתן להצביע על שמות לשלל תצורות הנוף שיתגלו על כוכב הלכת הננסי. עד עכשיו נקראו פלוטו ולווייניו בשמות הנוגעים לעולם השאול במיתולוגיה: פלוטו עצמו הוא שליט עולם המתים (גלגול מאוחר יותר של האדס); כארון משיט את הסירה שבה חוצים המתים את נהר הסטיקס שבגבול השאול; ניקס היא אלת הלילה ואמו של כארון; קרברוס הוא כלב השאול והידרה היא מפלצת ימים מעוררת אימה. גם עכשיו, בנאס"א לא מתכוונים לשבור את הקו האפל.