פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אולמרט ערער על העונש בתיק טלנסקי: "פעולה בתחום האפור"

      חודשיים לאחר שנגזרו עליו שמונה חודשי מאסר, ראש הממשלה לשעבר ביקש מהעליון לבחון מחדש את ההחלטה ולעכב את העונש. בערעור נטען כי השופטים "חרגו מסמכותם", וכי התשלום לזקן "לא הופך אותו למושחת ולרמאי"

      אולמרט ערער על העונש בתיק טלנסקי: "פעולה בתחום האפור"
      עריכת וידאו: גדי וינסטוק, קריינות: אביב אברמוביץ'

      ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הגיש היום (חמישי) לבית המשפט העליון ערעור על גזר דינו בתיק טלנסקי, וביקש לעכב את העונש שנגזר עליו בחודש מאי האחרון, שמונה חודשי מאסר. הדיון בעניינו יתקיים בשבוע הבא.

      אולמרט זוכה בשנת 2012 לאחר שהתפטר מראשות הממשלה בשל הפרשה, אולם התיק נפתח מחדש לאחר חשיפת ההקלטות שהעבירה ראש לשכתו לשעבר שולה זקן, שהגנה על אולמרט עד אז. הוא הורשע לבסוף בהפרת אמונים ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ונקבע כי הוא קיבל מאות אלפי דולרים שלא כדין מאיש העסקים היהודי-אמריקני משה טלנסקי בעת כהונתו כראש עיריית ירושלים וכשר התמ"ת. בתמורה, סייע אולמרט לטלנסקי בקשרים עם אנשי עסקים בכירים בתחום הנדל"ן תוך ניגוד עניינים.

      עוד בוואלה חדשות:
      האם המדינה תבקש להחמיר את העונש של אולמרט ב"מרכז ההשקעות"?
      גם אחרי שני גזרי דין, לא ברור מתי אולמרט ייכנס לכלא
      משפטנים באולפן וואלה!NEWS: "מדובר בעונש כבד מאוד"

      הרכב השופטים: השופט יעקב צבן, והשופטים משה סובל ורבקה פרידמן- פלדמן, גזר הדין לאהוד אולמרט, מאי 2015 (נועם מושקוביץ)
      "פסק הדין כולו נגוע בחריגה מסמכות". שופטי העליון במתן גזר הדין (צילום: נועם מושקוביץ)

      אולמרט נימק את ערעורו בכך שלטענתו, העובדה החדשה היחידה שנקבעה במסגרת הכרעת הדין החדשה היא כי מכספי הקופה שהחזיק אצל ידידו אורי מסר שולמו לזקן סכומים להשלמת שכרה. אולמרט טען בבית המשפט כי זקן הקדישה שעות רבות מזמנה כעוזרת פוליטית מדי יום, ולפיכך התשלום הוא פוליטי ואין מדובר בשימוש אישי, ולכן הזיכוי, שהוחלט עליו בהליך המשפטי ב-2012, צריך להיוותר על כנו. התוספת העובדתית היחידה, לטענת אולמרט, היא סיווג התשלומים שהועברו לזקן מהקופה כהוצאה פרטית אישית שלו.

      לגבי העונש, נטען בערעור כי הכרעת בית המשפט שלפיה התשלום מהקופה הפוליטית של אולמרט לזקן הוא שימוש פרטי בכספי הקופה, "לא הופך אותו מחף מפשע למושחת ולרמאי". לטענתו, מדובר בפעולה לגיטימית או "פעולה בתחום האפור", שאינה עולה כדי עבירה פלילית.

      אהוד אולמרט בבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר מתן גזר הדין, מאי 2015 (נועם מושקוביץ)
      "לא הובאו ראיות המפיגות את הספק". אולמרט בבית המשפט העליון (צילום: נועם מושקוביץ)

      עוד טוען אולמרט כי שניים מהשופטים, משה סובל ורבקה פרידמן-פלדמן, חרגו מהסמכות שהוענקה להם בהחלטת בית המשפט העליון. השופטת פרידמן-פלדמן, שלא הייתה חלק מן ההרכב המקורי, כתבה בפסק דינה כי הייתה מרשיעה את אולמרט כבר בסיבוב הראשון על בסיס הראיות הקיימות. אולמרט טוען כי דינו נגזר להרשעה מרגע שהיא קיבלה את התיק לידיה, למרות שלא הייתה ערכאת ערעור. "קביעה זו הופכת את פסק הדין כולו לנגוע בחריגה מסמכות, ואף בפסלות", נטען בערעור. "כבוד השופטת פרידמן-פלדמן מסבירה כי, לשיטתה, הבאת הראיות בשלב השני הייתה מיותרת ולא היה בה כל צורך. זאת, הגם שלא הוקנתה לה סמכות הערעור על החלטת חבריה בסיבוב הראשון".

      גם השופט סובל כתב בהכרעת הדין כתב כי לשיטתו, על בית המשפט לשוב ולבחון את כל המסקנות שבהכרעת הדין הראשונה. "הבקשה להגשת ראיות נוספות הייתה מוגבלת למטרה אחת: הפגת הספק שבגינו זוכה. זו המסגרת שהתווה בית המשפט העליון", נכתב בערעור. "בית המשפט הנכבד לא פעל בהליך השני ולא הוסמך לפעול בהליך השני כערכאה דיונית רגילה, אלא הוסמך לפעול באופן מוגבל ומוגדר במתווה שנקבע בהחלטת בית המשפט העליון שהורתה על גביית הראיות הנוספות".

      כמו כן, נטען בערעור כי החלטתו של אולמרט שלא להעיד שימשה נגדו, מכיוון שבית המשפט מתייחס להימנעות ממתן עדות כחיזוק לראיות הקיימות. אולם לטענת אולמרט, זו לא הייתה "הימנעות מעדות" פורמלית. "החלטת ההגנה לא להעיד בהליך השני נבעה מהמסגרת המצומצמת של הדיון ומהבנתו כי בדיון זה תתברר אך השאלה אם הוכח שימוש פרטי בכספים והספק שהביא לזיכוי יופג", נטען. "בהקשר זה סבר ההגנה כי לא הובאו ראיות המפיגות את הספק".

      לפניות לכתבת: gali.gnt@walla.com