ועדת החינוך של הכנסת אישרה היום (רביעי) את תשלומי ההורים לתלמידים במערכת החינוך לשנת הלימודים הקרובה. התשלומים אינם שונים מאלה שהונהגו בשנה האחרונה, אולם תשלומי ההורים ממשיכים להיקבע באופן אחיד, ללא התייחסות למצבן הכלכלי של המשפחות ולמספר הילדים בכל משפחה. בדיון נחשפה התמונה המלאה של הנטל על ההורים, שמשלמים למשרד החינוך 3.5-2 מיליארד שקלים בכל שנה עבור חינוך ילדיהם במערכת החינוך הציבורית.
המחיר המרבי שנדרשים ההורים לשלם נע בין 217 שקלים עבור ילדי הגנים, 507 שקלים עבור כיתות א' וב', 532 שקלים עבור כיתות ג' וד', 658 שקלים עבור כיתות ה', 868 שקלים עבור כיתות ו' כולל תשלום למסיבת הסיום בבית הספר, 993 שקלים עבור כיתות ז'-ח', 1,009 שקלים עבור כיתות ט', 1,186 שקלים עבור כיתות י' וי"א, ועד ל-1,339 שקלים עבור כיתות י"ב. סכומים אלה כלולים בסעיף "תשלומי רשות", ואילו סעיף תשלומי החובה כולל ביטוח תאונות אישיות בלבד. עלות הביטוח טרם פורסמה, בשל מכרז שנערך בין חברות הביטוח, ובשנה שעברה סעיף זה כלל תשלום של 49.5 שקלים עבור כל ילד.
עוד בוואלה חדשות:
אחרי שבועיים של מחאות: 1.5 מיליון תלמידים יצאו לחופש הגדול
"לא עוד פלסטר - מטפלים מהשורש": ההורים מאחורי "מחאת הסרדינים"
"משרד החינוך עבד עלינו": רפורמת הסייעות לא תצא לפועל?
בכירי משרד החינוך, כמו גם חברי ועדת החינוך ויושבי הראש שלה, מסכימים מדי שנה כי תופעת תשלומי הורים למערכת החינוך צריכה להיעלם מן העולם, אולם גם השנה אושרו התשלומים בכנסת. זאת למרות שחוק לימוד חובה, שנכנס לספר החוקים הישראלי בשנת 1949, קובע כי הלימודים יינתנו בחינם עבור תלמידי כיתות א'-י"ב. החל מהשנה הבאה, החוק יוחל גם על גני הילדים, החל מגיל שלוש.
התשלומים נגבים בארבע מסגרות קבועות. ההורים נדרשים לשלם עם פתיחת שנת הלימודים את תשלומי ההורים, המחולקים לרשות ולחובה, עבור כל ילד. נדבך נוסף הוא השתתפות ההורים בהזנת הילדים, ומסגרת נוספת היא שיעורי תל"ן תשלום לימודי נוסף שיעורי תגבור והעשרה המוענקים לילדים במסגרת הלימודים הבית ספרית בתוספת תשלום. הנדבך הרביעי, רכישת שירותים מרצון, מאפשר להורים להתארגן כקבוצה ולרכוש לילדיהם, בין היתר, ציוד בית ספרי וחוגים.
בחלק מהנושאים, תביעות הורים לבג"ץ ממתינות להכרעה, בעיקר בנוגע לשיעורי תל"ן. חלק מהעתירות לבג"ץ דורשות לאפשר להורים לשלם יותר, כדי לרכוש השכלה מיטבית יותר לילדיהם, ואילו עתירות אחרות קוראות לאסור את תופעה זו, בשם שוויון חינוכי במערכת החינוך הציבורית. בשל ההגבלות על תל"ן, ההערכה היא כי מדי שנה מועברים לבתי הספר כ-1.5 מיליארד שקלים "מתחת לשולחן" על ידי הורים בעלי אמצעים. התופעה הזאת ידועה למשרד החינוך, ואף נמתחה עליה בעבר ביקורת כבדה על ידי מבקר המדינה. משרד החינוך אף הקים מנהל אכיפה ובקרה בשל ביקורת זו, שתפקידו לבדוק ביצוע הנחיות, תשלומי הורים ואכיפת חיוב תשלומי הורים לפי הגובה המקסימלי שקבוע בתשלומי ההורים המאושרים.
"מציגים לכם סכומים לא רלוונטיים"
עו"ד הרן רייכמן מהקליניקה למשפט ולמדיניות חינוך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, עוסק בנושא בשנים האחרונות, וציין כי ישנם תשלומים נוספים שאינם מופיעים בטבלת התשלומים שמגיעה לאישור הכנסת, ונעלמים מעיניהם של חברי ועדת החינוך. "יש פה הצגה מטעה שאין העלאת מחירים, אבל מקצוע בגרות שלישי לילד עולה להוריו 1,050 שקלים ומקצועות העשרה עולים 1,500 שקלים עבור מקצוע", הסביר.
לדבריו, "משרד החינוך מאשר רכישה מרצון ב-70% הסכמה מההורים ולא ב-100%. בכפר סבא, דרשו 3,000 שקלים עבור רכישת לפטופים, הפעלת בתי ספר אחר הצהריים עולה לכל הורה 600 שקלים. מציגים לכם סכומים לא רלוונטיים. מה שמשרד החינוך עשה בשנים האחרונות הוא להשתמש בשני שסתומים - רכישת שירותים מרצון ותל"ן - ודרכם עקפו את הפיקוח הפרלמנטרי". טיעונים אלו לא זכו לתגובה ממשרד החינוך.
מלבד התשלומים ש"נעלמים" מעיניהם של חברי הוועדה, דובר רבות בדיון היום על גביה אחידה של התשלומים, ללא התחשבות במצב כלכלי. שר החינוך נפתלי בנט אמר כי בניסיון להקל על ההורים, תשלומי ההורים לא עלו השנה. "בכל מקרה, גם אם הורה או ילד לא יוכלו לשלם את הרף הנקבע, הדבר לא יפגע בילדים", הבהיר. "ילד אף פעם לא יישאר מאחור בגלל מצבו הכלכלי, וכולם יצאו לטיול או לפעילות". בפועל, ההנחיה הלא רשמית הזאת מתקיימת בפועל כבר כמה שנים, לרוב על פי שיקול הדעת של הנהלת בית הספר.
אנשי חינוך מעידים כי הורים שידם אינה משגת לשלם עבור הטיול השנתי, למשל, מוציאים את הילדים גם ללא תשלום, אולם פעילויות רבות שמתרחשות בתוך בתי הספר, כמו שיעורי תל"ן, לא ניתנות לילדים למשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. כמו כן, למשפחות המוגדרות "נזקקות" יש פתרון מסוים בדמות שוברי הנחה ברשויות המקומיות, אך עבור כל אותן משפחות שמתקשות לעמוד בתשלומים - משפחות בהן שני הורים עובדים ומוגדרת כמעמד הביניים - ולא זכאיות למעמד "נזקקות", אין פתרון של ממש.
ח"כ בן ארי: "כאן זה לא שוויץ, מה לעשות"
ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, טען: "זה מס רגרסיבי, שאין לו אח ורע לא בישראל ולא במדינות אחרות. משפחה ענייה ועשירה משלמת את אותו הסכום; משפחה עם ילד אחד ועם כמה ילדים נדרשות לשלם את אותו הסכום. זה העברת כסף מעניים לעשירים. אין מערכת יותר בלתי-צודקת מתשלומי ההורים".
לדברי קדמן במהלך הדיון, "כבר 22 שנים שאני שומע על שרי חינוך ועל ועדות שמבטיחות לבטל את המערכת המסואבת והמפלה הזאת, ולגבות על פי רמת ההכנסה של המשפחות, וכלום לא קרה. עד שזה יקרה, אתם חייבים להוציא את מנגנון הגבייה מבתי הספר, זה עלבון למורים ולמנהלים ובעיקר לילדים, שהרבה פעמים המשא ומתן מתנהל בפומבי ומלבינים את פניהם".
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי, אמר בסיום הדיון כי הוא "מצביע היום בלב כבד", וקרא לבטל את תשלומי ההורים. מנגד, ח"כ מירב בן ארי (כולנו) הצדיקה את תשלומי ההורים ואמרה כי "הורים מעדיפים לקנות סיגריות פרלמנט ולסדר ציפורניים במקום לממן חוגים וחינוך לילדים".
בשיחה עם וואלה!NEWS, טענה בן ארי: "הסברתי שניהלתי במשך שנים, לפני שהגעתי לכנסת, מרכזי נוער לסיכון. חלק מהעניין היה גביית מאה שקלים בחודש, והרבה פעמים שבאו לגבות כסף מההורים היה להם סדר עדיפות אחר". לדבריה, "לשלם 200 ומשהו שקלים לטיול שנתי זה לא כזה נורא. המספרים הם סבירים. כאן זה לא שוויץ, מה לעשות".
לפניות לכתבת: revital.blumenfeld@walla.com