משכילים פחות, מרוויחים פחות: מאבק יוצאי אתיופיה עוד ארוך

מחקר חדש שופך אור על הפערים במצב האקדמי והתעסוקתי של יוצאי העדה האתיופית לעומת שאר האוכלוסיה. כך למשל, שיעור האקדמאים בעדה הוא כמחצית משיעורם באוכלוסיה הכללית. "הפער בהשכלה מוביל לפער בתעסוקה"

צילום: ניב אהרונסון, עריכה: שניר דבוש

(הפגנת יוצאי אתיופיה בתל אביב, יום שני האחרון)

(תוכן מקודם)

פיתוח מהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית יחולל שינוי בעור הפנים שלך

בשיתוף נומייר פלוס
לכתבה המלאה

הבטום יוצאת מביתה בקריית עקרון לתל אביב מדי יום בשעה 05:30 כשכל איחור גובה מחיר. "הימים שלי צפופים מאוד כשבמקביל לעבודה במשרדים (באמצעות חברת קבלן - דו"פ) אני ממשיכה אחרי זה לעבוד בניקיון בבתים כי צריך כסף", היא אומרת בסיומו של עוד יום עבודה, כששבה לביתה קרוב לשעה 18:00. אלא שעבודתה לא מסתיימת כאן. עם שובה הבייתה מתחילה המשרה השנייה – להיות אימא.

הבטום בת 52 עלתה לפני 30 שנה והיא שייכת ל-50% של נשים יוצאות אתיופיה שעלו בגיל מבוגר ועוסקות בניקיון. "ניסיתי ללמוד אבל זה היה כמעט בלתי אפשרי עם הקושי בשפה", מתארת, "היום השפה שלי טובה ועדיין כשחיפשתי עבודה של מזכירה אנשים לא רצו. אנשים לא רוצים אתיופים, הם לא יגידו את זה אבל אני יודעת. אני לא חושבת שהמצב ישתנה, תמיד מסתכלים עלינו אחרת".

מחקר חדש של מכון טאוב שהתפרסם הבוקר (חמישי) מצא כי ההכנסה החודשית של משק בית של יוצאי אתיופיה נמוך בכ-35% מהכנסה ממוצעת בכלל האוכלוסייה. דוח המחקר מסביר כי בסיסו של פער זה נובע מכמה ממצאים, שאחד מהם הוא שהשכלתם הממוצעת של ישראלים ממוצא אתיופי נמוכה יותר משל שאר האוכלוסייה היהודית, וכן מצבם בשוק התעסוקה פחות טוב, הן מבחינת משלחי היד שיוצאי אתיופיה מועסקים בהם והן מבחינת השכר.

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

חוקרי מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, הדס פוקס וגלעד ברנד, ערכו את המחקר ובדקו את מאפייני ההשכלה והתעסוקה של ישראלים ממוצא אתיופי בין השנים 2011–1998. מהמחקר עולה כי חל שיפור בנתוני ההשכלה והתעסוקה של צעירים ממוצא אתיופי לעומת הדור המבוגר, אך עד לצמצום פערים מוחלט יידרש זמן נוסף.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2013 הסתכמה ההכנסה ברוטו של משק בית של יוצאי אתיופיה ב-11,453 שקלים בחודש בעוד ההכנסה הממוצעת באוכלוסייה היא 17,711 שקלים למשק בית. נתונים נוספים שניתן למצוא במחקר, הם כי שיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה בגילאי העבודה העיקריים (54–25) עלה באופן ניכר בעשור האחרון. בשנים 2011–2009 התייצב שיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה על כ-72%, נתון נמוך רק במעט משיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה אתיופית, שעומד על כ-79%. עלייה זו מאפיינת גברים ונשים כאחד, אולם בקרב הנשים היא משמעותית במיוחד: כ-35% בלבד מיוצאות אתיופיה היו מועסקות בשנים 2000–1998, לעומת קרוב ל-65% בשנים 2011–2009.

לצד העלייה בשיעורי המועסקים, עולה כי בקרב בני 35–30, רק כ-9% מהאוכלוסייה האתיופית שעלתה לישראל בגיל מבוגר מועסקים במשלח יד ברמת מיומנות גבוהה. זאת לעומת 39% ביתר האוכלוסייה היהודית. עוד עולה מהמחקר כי שיעור גבוה יחסית מיוצאי אתיופיה שעלו לישראל בגיל מבוגר מועסקים כעובדי ניקיון ומטבח - 50% מהנשים ו-17% מהגברים. שיעור המועסקים במשרות ניקיון בקרב יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל דומה לכלל האוכלוסייה ועומד על 3.9%.

53% מיוצאי אתיופיה זכאים לבגרות מלאה לעומת 75% בשאר האוכלוסייה

מבחינת מאפייני התעסוקה בקרב אקדמאים עולה כי ישראלים ממוצא אתיופי אינם נבדלים מיתר האוכלוסייה, למעט ייצוג חסר בדרג הניהולי. עם זאת, בחינת שכרם של אקדמאים ממוצא אתיופי מעידה כי על אף השתלבותם ברובד העליון של שוק העבודה, הכנסתם נמוכה ביחס ליתר המועסקים בקטגוריה זו. פערים אלו נובעים כנראה מהתמקדותם של יוצאי אתיופיה בתחומי לימוד ועיסוק המתאפיינים בשכר נמוך יחסית. כך למשל רבים מהאקדמאים ממוצא אתיופי המשתייכים לקטגוריית "משלחי יד במיומנות גבוהה" עוסקים במקצועות הרווחה וההוראה, שבהם השכר נמוך יחסית.

גם בנושא ההשכלה עדיין ניכר פער בין יוצאי אתיופיה לבין שאר האוכלוסייה היהודית, אם כי אלו מצטמצמים. על פי המחקר, שיעור בעלי תעודת הבגרות בקרב ישראלים יוצאי אתיופיה, שעלו בגיל צעיר או נולדו בארץ, עומד על 53%, זאת לעומת 75% בקרב שאר האוכלוסייה היהודית.

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

על פי המחקר, נכון לשנת 2008, שיעור בעלי התואר האקדמי בקרב ישראלים יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל עומד על כ-20%, כמחצית משיעור האקדמאים בקרב האוכלוסייה היהודית. ממצא חיובי מעיד על שיפור ההשכלה התיכונית של הדור שהתחנך בישראל לעומת דור ההורים: שיעור מסיימי התיכון בקרב ישראלים יוצאי אתיופיה שעלו לישראל בגיל מבוגר עומד על 36% בלבד, לעומת זאת, שיעורם בקרב יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל גבוה משמעותית ועומד על כ-90%, שיעור דומה בשאר האוכלוסייה היהודית.

"ממצאי המחקר מעידים ששיעורי ההשכלה הנמוכים יחסית בקרב יוצאי אתיופיה הם גורם מרכזי לנתונים הנמוכים יחסית בשוק העבודה", אומר גלעד ברנד, חוקר במרכז טאוב. "ממצא זה תומך בחשיבותה של השכלה מודרנית ואיכותית, בדגש על נגישות לתחומים הנחשבים יוקרתיים, כאמצעי מרכזי להשתלבות נאותה בשוק".

לפניות לכתבת דנה ויילר פולק: danawp@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully