זה מתחיל בפינוי חירום לבית חולים ומסתיים בחובות של אלפי שקלים: תשלום של 620 שקל שקפץ ל-1,990 שקל, או 630 שקל שתפחו ל-1,525 שקל. כך נראים חובותיהם של מאות אלפי ישראלים למגן דוד אדום, כשנכון לשנת 2012 המספרים נאמדים ברבע מיליון איש שחייבים לגוף ההצלה הלאומי כ-300 מיליון שקלים, מתוכם 110 מיליון עבור אגרה ושכר טרחה לעורכי דין.
הצעת חוק שיגיש השבוע ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) מבקשת לשים סוף לתופעה שבה אזרחים נאלצים לשאת בתשלומים גבוהים. לפי הצעת החוק, שנוסחה על ידי עמותת "ידיד" הפועלת להעצמת השכבות החלשות, הדרישה לתשלום עבור כל שירות הכלול בסל הבריאות תופנה על ידי מד"א ישירות לקופת החולים, ושם יוסדר הליך התשלום. לגבי תשלומי עבר שלא שולמו, ובגינם נפתחו הליכי גבייה, מוצע כי קופות החולים ישלמו את תשלום הקרן, כפי שכבר הסכימו לעשות בעבר, וכי המבוטח ישלם 20% מעלות הריבית וההצמדה.
מטרתה של הצעת החוק היא לפתור את מצב הקיים זה כעשר שנים, אז קיבלה מד"א אישור לגבות חובות על פי "פקודת המסים גבייה", המיועדת למשרדי ממשלה, חברות שנותנות שירותים לרשויות מקומיות ועוד. פקודה זו מאפשרת קיצור הליכים, כך שאחרי משלוח מכתב התראה יכול מד"א, ללא אישור בית המשפט, לפנות מידית להוצאה לפועל ולפתוח תיק לחייב. מצב זה גורר באופן אוטומטי את התערבותם של עורכי דין, עובדה המנפחת את החוב דרמטית בשל שכר הטרחה המיועד למשפטנים. נכון להיום יותר מ-98% מהתיקים בהוצאה לפועל מטופלים על ידי שלושה עורכי דין בלבד.
בשנת 2004 הלכה נטליה בויאחצ'ב בת ה-80 ברחוב, בסמוך לביתה שבקריית גת, נפלה ונחבלה. היא פונתה באמצעות מד"א לבית החולים ברזילי שבאשקלון. הרופא שטיפל בבויאחצ'ב, חולת לב הצורכת בקביעות תרופות מדללות דם, שיחרר אותה לביתה. אחרי כמה שעות החלה הקשישה לדמם באופן אינטנסיבי ומצבה הידרדר. היא פונתה שוב לבית החולים ושילמה את עלות הפינוי 620 שקל.
ואולם, ארבע שנים לאחר מכן, הופתעה משפחתה לקבל מכתב התראה מעורך דין, ולפיו יש להם חוב שצריך להסדירו לאלתר. "כמה ימים לאחר מכן הופיעו בבית של אימא שני גברים שבאו לדרוש את החוב", משחזרת אירנה בויאחצ'ב, בתה של נטליה. "הם היו אגרסיביים מאוד. אבי, חולה סרטן, כמו גם אמי, היו מפוחדים מאוד. אחרי האירוע אימא נזקקה לטיפול רפואי מאחר שנלחצה מאוד מהאירוע".
אירנה הודיעה לגובים כי תדבר עם עורכת הדין, ואלו עזבו את המקום. למחרת פנתה לעמותת "ידיד", שלקחה את הטיפול בנושא לידם. אלא שגם בעמותה לא הצליחו להגיע להבנות עם מד"א, וכיום, הודות לעיכובים בהליכים שונים, עומד החוב על 1,990 שקלים. "בינתיים אבא נפטר ואימא שלי נותרה לבדה כשהיא כל הזמן בלחץ שפתאום מישהו יבוא לביתה", אומרת אירנה. "מדובר בסכום גדול ששילמנו בגין השירות שקיבלנו, לכן אני לא מבינה למה הם רודפים אותנו, בזמן שמצבנו הכלכלי לא טוב. לא ייתכן שיפעלו ככה מול אנשים, בטח לא מול נשים מבוגרות וחולות ויבואו לאיים כפי שעשו".
מכתבים רבים שהגיעו אל הוועדה לפניות הציבור של הכנסת לפני כשנתיים, הובילו לכמה דיונים בנושא, במטרה להקל על עשרות אלפי חייבים. במקביל, קידמה "ידיד" הצעת חוק הקובעת כי במקרים של חייבים הזכאים לקבלת החזר מקופת החולים בגין פינוי לבית החולים, תפעל מד"א ישירות עם קופת החולים, ולא תפנה למבוטח לתשלום, גם לא כמימון ביניים. לבקשת הוועדה לפניות הציבור החליטו אז בארגון להקפיא את הליכי החקיקה ולסייע בכינון נוהל מחייב בנושא, שבינתיים נכנס לתוקף.
אלא שהנוהל חל על מקרים עתידיים בלבד, וסוגיית חובות העבר נותרה בעינה. ב"ידיד" ביקשו להחיל את ההסדר גם רטרואקטיבית על כל המבוטחים המוגדרים כחייבים של מד"א ושבפועל זכאים להחזר של התשלום מקופת החולים שלהם. קופות החולים הסכימו, אולם במד"א סירבו בטענה להפרת פרטיות החייבים. בניסיון לפתור את הסוגיה הועלו כמה הצעות, שלפיהן פרטי המבוטחים יועברו ממד"א למשרד הבריאות וזה בתורו יעביר את הפרטים לקופות החולים לצורך תשלום, וכן שליחת מכתב על ידי מד"א לחייבים על מנת שאלו יפנו לקופות החולים להסדרת החוב, אך אלו לא הסתייעו.
"ממשלת ישראל מרוויחה מהמצב הקיים"
לדברי רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד", "המרוויחים מהמצב הקיים היום הם ארבעה גופים: "מד"א, שממשיך להזרים לקופתו סכומי כסף גדולים; קופות החולים, שנכון להיום אינן מחויבות לשלם סכומי כסף גדולים בעבור חובות עבר; עורכי הדין שגוזרים קופונים נאים ביותר על חשבונם של מבוטחים ובני משפחותיהם, שבמקרים רבים כלל לא ידעו כי הם חייבים כסף; וכמובן ממשלת ישראל, שגם היא גורפת הכנסה נאה מאגרות בתי המשפט ושאר ההוצאות המשפטיות המוטלות על החייבים, לכאורה, ואשר אם התשלום עבורם יבוצע על ידי קופות החולים הרי שהוא יגרע מקופתה של המדינה".
נכון להיום ישנם יותר מעשרת אלפים תיקים פתוחים בהוצאה לפועל בגין חובות למד"א עבור שירותי רפואה דחופה. סכום החוב מסתכם בפחות מ-23 מיליון שקלים, אולם לאחר תוספות שונות, בהן אגרה ושכר טרחה לעורכי דין, התשלום תפח לכ-40 מיליון שקלים.
מד"א: "הצענו למטופלת הפחתה משמעותית בחוב"
ממד"א נמסר כי באשר למקרה של בויאחצ'ב, "מהרשומות שלנו עולה כי החוב המדובר לא נפרע בשנת 2008, ולא נפרע עד עצם היום הזה. זאת למרות שהוצע לה לפרוס את החוב ולשלמו לאורך זמן בכדי שתוכל לעמוד בו ועל אף שבשנת 2013, בהמשך לפניית עובדת סוציאלית, בוצעה הפחתה משמעותית בסכום החוב לתשלום. יתרה מכך, מד"א הודיע לבויאחצ'ב כי הוא נכון להעניק לה ארכה לשליחת מסמכים המעידים על מצוקתה הרפואית והכלכלית עד ל-14 ביולי 2015, וזאת במטרה לבחון פעם נוספת, לפנים משורת הדין, את ההסדר המיוחד שהוצע לה".
לגבי מדיניותו, נמסר ממד"א כי הארגון "אינו פועל בהליך הוצאה לפועל אלא על פי פקודת המסים (גבייה) שבא להקל על החייב ומשית עליו הוצאות גבייה שבפיקוח. מד"א, כמדיניות, אינו ממהר להפעיל נגד חייבים אמצעי גבייה כמוסדר בפקודת המסים, וזאת כדי לחסוך לחייבים עלויות שונות הנובעות מהליכים אלה".
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il