החברה החרדית צריכה להשתחרר מהאנטי-ציונות

שלושה מן המגדירים החרדיים: הבדלנות הקיצונית, האנטי ציוניות, וחברת הלומדים – הם תאונה. ניתן לקיים את החברה החרדית גם תוך כדי השתחררות מן המחלות הללו אבל רק בחסות ה"ביחד" החדש ינועו תהליכים. קובי אריאלי עונה לנשיא

קובי אריאלי
(צילום: AP)

הוא מדבר לעניין, כבוד הנשיא. לא רק שהוא מדבר לעניין, פעם אחר פעם, הוא גם היחיד שמדבר לעניין והכי גרוע – הוא גונב לי את ההרצאה שלי ועל כך כבר באמת אין מחילה.

יפה חילק כבוד הנשיא את מפת השבטים הישראלית. (יש לדון על הכתרת השבט הדתי-לאומי כשבט אבל אין זה המקום) הוא הגדיר נכון ומדויק את המצב החדש, לפיו הגדרות הרוב והמיעוט מיטשטשות, ושוב אין היררכיה אלא תמהיל של מיעוטים שביחד יוצרים שלם. רק בדבר אחד טעה הנשיא: בשאלה מה עושים עם המצב החדש הזה וכיצד יש להיערך אליו.

אליבא דריבלין, דרושה "קריאת השכמה". דרושה שיתופיות. הכלה. רצון להתחבר. זה יפה ונחמד, אבל זו דרישה מפליגה מידי ועל כן אפשר לוותר עליה בחפץ לב. קל יותר, לטעמי, לדבוק בדיאגנוזה של הנשיא, אבל לקבוע תרופה אחרת לחלוטין. במקום לדרוש פעולה, צריך לדרוש שינוי תפיסתי. במקום לשאוף ליצירת "ביחד" חדש, צריך פשוט להגדיר את ה"ביחד" החדש והוא כבר ייווצר מעצמו.

מהו ה"ביחד" החדש? בפשטות, לעבור ממצב מרק למצב סלט. זונחים לחלוטין את השאיפה לייצר חברה אחידה ולכידה, ועוברים להבנה כי בחברה המורכבת ממיעוטים, ה"ביחד" צריך להיות הרבה יותר מאוורר. הוא צריך להיות ביחד שמשמר את הלחוד. במקום ששבט אחד יכפה סדר יום על שבט אחר, צריך ה"ביחד החדש" להיות מבוסס על זה שאין סדר יום אחיד.

ב"ביחד" החדש לא קובעים שרירותית, שעל השטרות החדשים יתנוססו תמונות של אלתרמן, טשרניחובסקי, גולדברג ושמר. למה? מפני שלדידם של משהו כמו שניים וחצי מיליון נפש בישראל - השמות הללו לא מספיק חשובים. הם רוצים בכלל את הרב קוק, או את הבן איש חי, ואולי את אטא טורק, ויש כאלה שגם את מסי. אז בואו נשים את הרב קוק על השטרות? אבל זה לא יתאים לשני מיליון אחרים, אז מה נשים? נשים פרחים וציפורים. קיכלי וירגזי, כלנית ורקפת. שני בנים, שתי בנות. אבל למה?! בוא נחפש דמות קונצנזואלית?! אבל זהו, ב"ביחד" החדש אין קונצנזוס. תתחילו להתרגל.

ב"ביחד" החדש אדם יפעיל טלוויזיה וייראה בחדשות דברים שלא בהכרח מעניינים אותו, רק מפני שאת השבטים האחרים הם כן מעניינים. הוא יבין לאיטו שהוא חי בחברת מיעוטים שסדר היום שלה איננו אחיד, והוא מורכב מערימת סדרי יום. הוא יתרגל לזה מהר מכצפוי. ככה זה ב"ביחד" החדש.

איפה מצויים החרדים בכל הסדר החדש הזה? תהליך ההיטמעות שלהם בישראל החדשה נמצא כבר בעיצומו. הם שועטים לעברו במלוא כוחם ואם זה לא נראה לעין, זה רק משום שקצב ההיטמעות הזה מותנה בקיומו של תהליך אחר, מקביל, והוא היווצרותו של ה"ביחד" החדש. אין לדרוש מן החרדים היטמעות כמיעוט בתוך חברה עם הגמוניה שלטת שיש לה איתה בעיה ערכית וזהותית. זה היה המצב במשך שנות דור, ועל כן שאיפה זו הייתה חסרת סיכוי. במתווה החדש – אפשר גם אפשר. זה, אגב, יקרה מעצמו. לא צריך אפילו לעבוד על זה.

שלושה מן המגדירים החרדיים: הבדלנות הקיצונית, האנטי ציוניות, וחברת הלומדים – הם תאונה. הם התאימו, אולי, לשעתם ואין להם שום סיכוי לשרוד במצב של חברת המונים כמותית ומהותית. כבר מזמן הם היו צריכים לחלוף מן העולם. כל בר דעת יודע כי ניתן לקיים את החברה החרדית המפוארת גם תוך כדי השתחררות מן המחלות הללו. הבדלנות יכולה להיות הרבה יותר סמלית ופחות הרמטית, חברת הלומדים יכולה לחזור למה שהיא צריכה להיות: אידיאל אמורפי המרחף באוויר ומנכיח את מצוות לימוד התורה וקביעת העתים לה, וכמובן, האנטי ציוניות המיותרת צריכה לחלוף מן העולם מיידית. מכל המחלות היא הקשה ביותר.

בעוד לבדלנות יש יסודות היסטוריים יציבים, גם במקורות וגם בגלויות השונות, ובעוד קונספט "חברת הלומדים" מבוסס על ההנחה המוצקה והנכונה כי על החרדים לשמר את אמונת ישראל ותורתה עבור העם כולו – האנטי ציוניות העקבית היא חסרת כל בסיס. מקורה בהשתלטות גורמים קיצוניים בתוך החברה החרדית על השיח, ובחסות הנחרצות שלהם אל מול התהייה המהורהרת של רוב החרדים בסוגיה, הם הצליחו להשליט את סדר יומם בנושא על כולם. לתורתו ולמורשתו של הרבי מסאטמר, גדול המתנגדים לציונות, אין שום תפיסה ואחיזה ביומיום החרדי, לבד מאשר בנושא הזה.

עוד בוואלה! NEWS

תקופת הקורונה מסוכנת עבור החולים במחלה זו. איך שומרים עליהם?

פרופ' ארנון נגלר בשיתוף האגודה לזכויות החולה
לכתבה המלאה
(צילום מסך)

ההשתחררות משלושת הכבלים הללו מתמהמהת. היא מתרחשת, אבל מעט ולאט מידי. מדוע? מפני שהתהליך הזה לא יכול, כאמור, להתרחש במתווה הקיים של הגמוניית רוב כאשר סביבה יש מיעוטים. ההיפך: מצב כזה רק מנציח את הלעומתיות החרדית והופך אותה למגדירה עיקרית של התנועה. כשמדובר על סובלנות ואחדות נהוג להאשים את החרדים בכך שהם עצמם בחרו להתבדל ואחר כך הם באים בטענות מדוע הם נבדלים. זו האשמת שווא. ב"ביחד" הישן, הדרישה החילונית מהחרדים (וגם מהערבים) ל"השתלבות" היא בעצם דרישה לכניעה. רק בחסות ה"ביחד" החדש ינועו תהליכים אלה, לתפארת מדינות ישראל.

בשולי הדברים צריך לומר כי כדי לקיים את כל החזון הזה דרושה מערכה כבדה שבמרכזה התקשורת, אבל אין כאן מקום להאריך יותר וגם איני חפץ לשרוף לגמרי את ההרצאה שלי, על כן תיאלצו לקנות כרטיס. תגידו שקובי שלח אתכם.


מתוך פרויקט: השבט אומר את דברו

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully