מר רובי ריבלין נשיא מדינת ישראל הנכבד.
קראתי את נאומך המדובר בהרצליה והתרגשתי מהכנות ואומץ הלב בדבריך.
אני, מוחמד בכרי, אזרח מ"השבט" הערבי הפלסטיני,
אני מוכן להיות שותף מלא בבניית החלום הישראלי החדש, אם יתממש החלום שלי.
אני חולם על מדינה לכל אזרחיה, מדינה שבה כולם שווים גם אם זהותם הלאומית והתרבותית שונה.
אני חולם על שלום אמת, שלום צודק בין בני עמינו הישראלים והפלסטינים.
אני מאמין שהשלום שכולנו רוצים ומאחלים, לא יכול להתממש ללא וויתורים משני הצדדים.
אני גם מאמין שהשלום הזה לא יכול לבוא מבחוץ, אלא מתוכנו כאן - ישראלים ופלסטינים.
אם באמת נאמין שלא נגזר עלינו לחיות ביחד אלא רוצים לחיות ביחד,
אני ארצה לחיות איתך.
אם תיתן גם לאחי לחיות איתך, אחי שמזה 67 שנה פליט בעולם ללא זכויות, ללא בית,
אם תיתן לאחי בית, אהיה שותף מלא איתך.
אם תיתן לאחי זכות שיבה כמו שלאחיך יש, אני אוהב אותך ואגן עליך מכל רע.
אם תסיים את הכיבוש, ותסיר את המחסומים, ותכיר בזכותו של העם הפלסטיני למדינה עצמאית
חופשיה ודמוקרטית - אוהב אותך ואגן עליך מכל פגע.
אם תלמד את שפתי ותכתוב לי בערבית כפי שאני כותב לך בעברית,
תאבד את הפחד ממני ותאהב אותי כפי שאני אוהב אותך.
אם תחלום כמוני - אחלום כמוך.
אם תלך על פי: "ואהבת לרעך כמוך", אהיה לך רע.
אם תחשוב שאתה כמוני ולא טוב יותר ממני, אחיה איתך לנצח נצחים.
אם תכיר בחלק שלך בטרגדיה שלי, ותבקש סליחה - אסלח לך ואושיט את ידי, ואחבק אותך.
אני מכיר בך,
תכיר בי.
אם כל זה יקרה - תהיה אחי,
דמך יהיה דמי.
מתוך פרויקט: השבט אומר את דברו
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.