כ-45% מתקציב משרד הרווחה המיועד לעמותות הועבר ב-2014 למוסדות חרדיים שכל קשר בינם לבין מתן שירותי רווחה מקרי בהחלט. דוח תמיכות המשרד לשנה הקודמת מעלה כי יותר מ-20 מיליון שקלים הועברו לכוללים, לישיבות ולגופים תורניים, זאת במקביל להעברת סכומים קטנים משמעותית לגופים שאינם משתייכים למגזר מסוים, כגון ארגונים המסייעים לנפגעי תקיפה מינית או לעמותות המספקות ציוד למקלטים לנשים נפגעות אלימות. אמנם בשנים האחרונות חלה ירידה מסוימת בחלק היחסי של תקציב התמיכות לארגונים חרדיים, אך חלוקת התקציב עדיין רחוקה מאיזון מגזרי.
תקציב התמיכות של משרד הרווחה בשנת 2014 היה 45 מיליון שקלים. מתוכם הועברו כ-20 מיליון שקלים לגופים חרדיים שונים תחת סעיף "מוסדות ציבור - תמיכה באחזקה שוטפת של תלמידים נזקקים בפנימיות". אמנם יותר ממחצית מהמשפחות החרדיות חיות בעוני, אך על משרד ממשלה לפעול לחלוקת תקציבים בצורה מאוזנת ולוודא כי הכסף משמש למטרות שאותן הגדיר. על פי הדוח, התקצוב העודף לארגונים חרדיים נמצא במגמת ירידה - אחרי שב-2013 נהנו מוסדות אלו מ-57% מתקציב התמיכות, ואילו בשנת 2012 מ-70% - אך הוא עדיין גבוה באופן יחסי.
תקציב התמיכות של משרד הרווחה מיועד לתמיכה בעמותות חברתיות ובגופים הפועלים לטובת מטרות חברתיות שונות שמנסח המשרד, ובהן סיוע לנזקקים, לנכים, לנשים נפגעות אלימות, לנפגעי כתות, לבעלי צרכים מיוחדים ועוד. בכל שנה נקבע תקציב התמיכות, והגופים השונים המעוניינים בתמיכת המשרד מתבקשים להגיש בקשות לתמיכה ממשלתית על פי קריטריונים קפדניים. הסעיף המרכיב קרוב למחצית מהתקציב הוא "תמיכה באחזקה שוטפת של תלמידים נזקקים בפנימיות". אך מהדוח עולה כי אותו סעיף כולל למעשה 165 ארגונים תורניים, ובהם ישיבות, אולפנות ומוסדות ציבור חרדיים, ואלה זוכים לתמיכה נרחבת. זאת אף שתחת המשרד פועלות עשרות פנימיות אחרות.
שיאנית קבלת התמיכות ב-2014 היא "ישיבה לצעירים בית שמש" שנהנתה מתמיכה של 516,068 אלף שקלים. אחריה ניצבת ישיבת חסידי בעלז עם תקציב של 478,652 אלף שקלים. ברשימת מקבלות התמיכה המכובדת נמצאת גם ישיבת "אור אלחנן" עם תקציב של 401,399 אלף שקלים וגם מוסדות ישיבת ויזניץ והמוסדות הקהילתיים של קריית צאנז, שנהנו מתקציב מכובד של 345,117 אלף שקלים ו-305,235 אלף שקלים בהתאמה.
מבדיקת ייעוד המוסדות על פי מטרתן המוצהרת לרשם העמותות עולה כי לא רק שמדובר בהעדפה מגזרית, אלא שמטרותיהן המוצהרות של הארגונים מתמצה יותר בלימוד תורה ובפעילויות תורניות, ופחות בסיוע לנזקקים. אגודת מוסדות קהילתיים קריית צאנז מצהירה כי ייעודה הוא "לקיים פעילויות חברתיות תורתיות-תורניות לציבור הרחב ולחברי העמותה". ישיבת חסידי בעלז מגדירה את עצמה עמותה שייעודה "לייסד, לנהל, להחזיק ולפתח את הישיבה, ללמוד בה תורה וחינוך בדרך חסידות בעלז, ובכלל להפיץ תורה וחסידות ברבים".
ב-2014 כלל תקציב התמיכות סעיפים נוספים, שדרכם מבקש המשרד לסייע לנפגעות אלימות במשפחה, לנכים, לחירשים ועוד. אלא שהסכומים שהקצה המשרד לטובת הסעיפים הללו נמוכים משמעותית מהסכומים שהוקצו לטובת אותם גופים חרדיים. סעיף "שירות לצעירים ולצעירות - תמיכה במרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית" תוקצב בשנה זו בכשישה מיליון שקלים, תקציב שחולק בין עשרה ארגונים. תקציב סעיף "תמיכה נכים מוגבלים" תוקצב בסכום של 2.7 מיליון שקלים בלבד, והתחלק בין 39 ארגונים. סעיף "אגף שיקום - רכישת רכב להסעת נכים" תוקצב ב-158,982 אלף שקלים. סעיף של תמיכה בליקויי שמיעה תוקצב בשני מיליון שקלים וסעיף נוסף שמטרתו "שיפוצים והצטיידות מעונות חסות הנוער", שבהם שוהים ילדים ובני נוער חסרי עורף משפחתי תוקצב בסכום של 260 אלף שקלים בלבד.
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "מבחני התמיכות הם לפי נושאים ולא לפי מגדרים. כל עמותה מכל מגזר רשאית להגיש בקשת תמיכה לכל נושא והבקשה נבחנת לפי אמות מידה שיוויוניות. החלוקה התקציבית בין הנושאים נקבעת משיקולים מקצועיים בלבד וכאמור שיוויוניים".