פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אמהות טריות מקבלות עזרה מפתיעה מזרים גמורים

      קבוצת "סירי לידה" נולדה בפייסבוק מהצורך לעזור ליולדות לאחר הלידה. עד מהרה היוזמה התפתחה מבישול אוכל בסיסי לרשת תמיכה לנשים בכל הארץ הכוללת מאות מתנדבות שמכבסות, עושות סידורים ואימוני כושר לאימהות שכלל לא הכירו. "זה המיס את כל הצינים, ככה יוצרים קהילה"

      אמהות טריות מקבלות עזרה מפתיעה מזרים גמורים
      כתבת: דנה ויילר-פולק, צילום: יותם רונן, עריכה: לירון בארי, עריכת וידאו: גדי וינסטוק

      רגע לפני שהדלתה נסגרת אחריה פונה אורנית הוורדי לחברתה ג'ניפר כהן-דבש, שמחזיקה בידיה את מיכאל בת השבוע, ומגניבה לה עצה של אחת שיודעת. "את יכולה להתקשר אליהם ולהחליף אפילו שזה במארז!", סיפרה לה על סט המתנות ליולדת שקיבלה יום קודם לכן. טיפ קטן ואחד מיני רבים שרק אימהות יודעות.

      חצי שעה קודם לכן הגיעה הוורדי לביתה של כהן-דבש בתל אביב כשבידיה שקשוקה חמה ולחמניות טריות. פניה של חברתה אמרו הכול. "לחזור הביתה מבית החולים כשיש לך כל כך הרבה על הראש – חישוב שעות הנקה, חיטוי בקבוקים ועייפות מצטברת – גורם לך לשכוח כמעט כל דבר שקשור אליך, ואוכל זה לפעמים אחד מהם", מודה כהן-דבש. "לקבל דפיקה בדלת עם פנים מחייכות, בטח כשאני חדשה בשכונה ולא מכירה איש, זה מרגש מאוד ופותח פתח ענק להיכרויות שמסייעות לכל אחת במה שאת זקוקה לו". החברות, כמו אימהות טריות רבות, ודאי יסכימו: המתנה האידיאלית ליולדת - אחרי תוספת שעות שינה, כמובן – היא לצייד את המקרר באוכל, והרבה.

      השתיים הכירו אחת את השנייה דרך מיזם "סירי לידה", פרויקט קהילתי לתמיכה בנשים אחרי לידה המתגוררות ברדיוס השכונתי. המיזם, שהחל כקבוצה בפייסבוק, נועד דווקא להחזיר את הגלגל לאחור וליצור קהילה מסורתית. זה הרעיון שעמד מאחורי הפרויקט של עידית הירש, ששמעה מחברותיה על היחסים הקרובים בין אימהות בקהילות שבהן הן מתגוררות והחליטה ליצור זאת גם בתל אביב – עיר שהתקשורת האנושית בה מסתכמת לרוב בהנהון ראש מנומס במדרגות.

      הפרויקט שמאכיל אמהות טריות (יותם רונן)
      "כך נוצרות חברויות, זה לא טריוויאלי בגילנו או בתל אביב". פרויקט "סירי לידה" (צילום: יותם רונן)

      כהן-דבש, חברת הקבוצה "סירי לידה – בבלי", חזרה מבית החולים לביתה ביום שבת. יומיים לאחר מכן נשמעה דפיקה בדלת. "שאלו אותי מראש את כל הפרטים - באיזו קומה אני גרה, מה קוד הכניסה לבניין - כדי לא להפריע אחרי הלידה, והאמת ששכחתי מזה. ביום שני התקשרו אליי ופתאום נמצאת אצלי חברה מהשכונה עם סיר מלא בקינואה, בנבטים ובחסה. ארוחת בריאות הארד קור", היא צוחקת. "ישבנו, דיברנו, והיא אפילו נתנה לי טיפים להנקה. היא עזרה לי מאוד וכך נוצרות חברויות, לא משהו טריוויאלי בגילנו או בתל אביב".

      הירש מספרת כי לא ציפתה להיענות כזו כבר מהרגע הראשון. "כששמעתי מחברות במושבים ובקיבוצים איך הסביבה דואגת להן ומכינה להן אוכל אחרי לידה, כשבתל אביב לא זכיתי לכזה דבר, המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש הייתה 'למה לא בעצם?'", היא מתארת. בתוך זמן קצר היא פרסמה פוסט בדף הפייסבוק של השכונה שלה, מעוז אביב, ובדקה אם עוד נשים חושבות כמוה. "הדבר האחרון שחשבתי זה שדברים יתגלגלו כך ופוסט אחד יוביל להיענות של כמאה מתנדבות ופתיחת קבוצות נוספות ברחבי העיר ובארץ בכלל. נראה שזה אפשרי גם בעיר", קובעת הירש. כשהיא נשאלת לגבי גילאי התינוקות של החברות היא משתהה וחושבת. "מיכל הייתה בין הראשונות שלנו, המיזם קיים קרוב לשנה, אז עומר צריך להיות בן 10 חודשים", היא משיבה ונראה שקל לה יותר לזכור מתי מישהי קיבלה סירים מלאים באוכל מאשר מספרים סתמיים.

      מיזם סירי לידה (יותם רונן)
      הרבה מעבר לאוכל. "חבילת סיוע" לכהן-דבש (צילום: יותם רונן)

      מיזם "סירי לידה" צבר לעצמו כמה וכמה קבוצות פייסבוק בכל רחבי הארץ. לכל קבוצה יש מנהלת המתאימה את הפרויקט לצרכי המקום ולאופי השכונה שבה היא פועלת. המנהלת עורכת ומעדכנת רשימה של יולדות עתידיות ומבשלות פוטנציאליות, וברגע האמת מפרסמת פוסט שקורא לפעולה. מי שיכולה עוזרת: מבשלת או קונה ארוחה לאימא הטרייה בהתאם להנחיות מדויקות – צמחונית, טבעונית, שומרת כשרות, רגישה למרכיבים מסוימים – ודואגת להביא את הדברים עד לביתה של היולדת. מנהלת הקבוצה והחברות מתאמות בין היולדות למבשלות, בשאיפה שכל אחת מהן תקבל שלוש ארוחות בשבוע לאחר שובה מבית החולים עם התינוק. ככל שההיענות גדלה כך גדלה יכולת ההיענות של הקהילה, וכיום ישנן קבוצות שבהן המתנדבות מציעות לכבס או לעשות סידורים עבור היולדת. כיום ישנן כ-20 קבוצות ברחבי הארץ, מתוכן חמש בתל אביב, וידה של הירש עוד נטויה.

      אחת הפעילות בקבוצות פרסמה לפני כמה ימים הודעה ב-07:06 בבוקר. "מזל טוב לא' עם הולדת הנסיך שלשום. אני מתכננת להקפיץ לה כמה מטעמים בימים הקרובים ואשמח לתגבורת", כתבה. לא חלפו להן עשר דקות והמגיבה הראשונה ניגשת ישר לעניין: "כמה אנשים אתם בבית? יש העדפות מיוחדות – כשרות, צמחונות, אלרגיות?". עוד שלוש דקות חלפו והתשובה הגיעה. הסירים כבר בדרך.

      עירית הירש (ראובן קסטרו)
      "לא האמנתי שדברים יתגלגלו כך". עידית הירש (צילום: ראובן קסטרו)

      כפי שקורה ללא מעט אימהות אחרי לידה, גם איילת יונגלסון-רינת בת ה-40 השתעשעה ברעיון של תמיכה בנשים אחרי הריון. במהלך שיטוטיה בפייסבוק בשעת לילה מאוחרת נתקלה יונגלסון-רינת בפוסט בנושא בקבוצת "סירי לידה", שהוקמה שלושה חודשים קודם לכן. היא לא בזבזה רגע ובתוך זמן קצר הקימה את הגרסה המקומית של שכונת בבלי. מהר מאוד היוזמה הווירטואלית הפכה לעריכת טבלאות אקסל וחלוקת סירים. "לאנשים קשה להתחייב לבשל לשבוע הבא, אך השימוש בפייסבוק הפך הכול לקל מאוד – ברגע שבו צריכים משהו מעלים פוסט, ומי שכבר מתכננת לבשל היום תוסיף עוד משהו או תכפיל את המרכיבים לעוגה נוספת", העידה יונגלסון-רינת בשבח הספונטניות.

      באופן טבעי, התמיכה בצורך הקיומי הפכה עם הזמן לרשת תמיכה עבור אימהות שנמצאות באחת התקופות הלחוצות בחייהן. "ברגע ששולחים ליולדת חדשה אוכל או מישהי שתבשל לה, זה אוטומטית הופך למשהו הרבה מעבר לזה", מספרת יונגלסון-רינת את הדינמיקה בין החברות ומתארת מקרה שהיא זוכרת היטב: "המבשלת הגיעה ותיארה יולדת שחוששת לעזוב את התינוקת לדקה ובקושי אכלה מאז שחזרה מבית החולים. היא ישבה איתה, לקחה את הילדה ואפשרה לה לשבת, לאכול, לשאול שאלות, כל הדברים שלא התאפשר לה עד לאותו הרגע.

      מיזם סירי לידה (ראובן קסטרו)
      "הצורך הטכני הוליד קהילה שלמה". יונגלסון-רינת (צילום: ראובן קסטרו)

      "זה חשוב בילד ראשון וגם עם הילד השני והשלישי, כי כשיש תינוק חדש יש גם ילדים גדולים להאכיל", ממשיכה יונגלסון-רינת. "למחרת הן יוצאות לפארק ופוגשות נשים שאם עד עכשיו הן במקרה הטוב הנהנו להן לשלום, עכשיו הן מכירות ועוד יצאו ביחד בהמשך. הצורך הטכני הוליד קהילה שלמה. חברויות בין שכנים זה משהו שכל כך חסר בתל אביב. הכי קל להתחבר דרך משהו פשוט כמו אוכל, אז באים עם סיר ועוגה ומשם מתחילה קהילה".

      כפי שיונגלסון-רינת מעידה, החברויות שנרקמות בין האימהות לא מסתכמות רק בגזרת האוכל. "יש נשים רבות שרוצות לתרום אבל הן לא בעניין של לבשל או לקנות אוכל. אז חברה אחת אירחה הרצאה ל-15 נשים על קבלת אח חדש בבית, מדריכת כושר מהשכונה עשתה אימון אחרי לידה ובקבוצות אחרות ארגנו פיקניקים וערב בנות", היא מתארת. "נוצרו קהילות בתוך העיר, ועד כמה שקשה להאמין אפילו בסביבה קרה וצינית כמו שכונת בבלי. ברגע שהתחלנו לגלגל את הכדור, נוצר פתח ורצון גדול לתת ולהעביר הלאה. אנחנו מקבלות המון בחזרה".

      הירש מתארת מקרה ספציפי ומרגש שבו הבנות נרתמו לעזרה בהיבטים אחרים. כשאחת הנשים במעוז אביב, אם חד הורית, ילדה בניתוח קיסרי עם סיבוכים, הקבוצה מיד התגייסה לעזרתה. "מתנדבות הגיעו אליה מדי יום וסייעו בכביסה, בסידורים. הן שיחקו עם הבן הגדול ועשו כל מה שצריך", סיפרה. "נכון שהתחלנו מבישול אבל יש התפתחויות על פי צורך. התחלנו גם בפרויקט השאלת ציוד, וכל מי שיכולה לתרום משהו מיכולותיה - מסייעת. למשל, הקבוצה בכפר סבא גייסה הוסטל של פגועי נפש שפועל באזור והחניכים שם עברו הדרכה וסייעו בהכנת סירים ליולדות, ובמקומות אחרים היו ספרים וקוסמטיקאיות שתורמים איש איש לפי תחום התמחותו. יש שיתופי פעולה רבים עם עסקים מקומיים, ואנחנו כל הזמן חושבות כיצד ניתן להתפתח. חשוב לנו שהמיזם יקום בכמה שיותר מקומות ואנחנו מזמינות שכונות להצטרף אלינו. זה הרבה יותר קל ממה שזה נראה".

      פוסט שעלה בקבוצת בבלי הבהיר ליונגלסון-רינת את השינוי שעברה השכונה הקרה. "לפני חודש מישהי כתבה שהיא ילדה והיא עדיין בבית חולים, ושאלה איפה אפשר לקנות עוגת שוקולד פשוטה בשכונה ליום ההולדת של בנה הגדול. היא קיבלה כמעט אלף תגובות של 'אני אכין לך' והייתה בשוק. זה המיס את כל הצינים שראו את זה. זו קהילה".