השרים אישרו: מי שלא מנע התעללות בבעל חיים יועמד לדין

לפי התיקון לחוק צער בעלי חיים שהגיש שר החקלאות אריאל, מי שמחזיק בבעל חיים יחויב לדאוג לבריאותו ולהעניק לו טיפול ראוי. העונש המקסימלי בגין התעללות: עד ארבע שנות מאסר

מחאת ארגוני הסיוע לבעלי החיים בתל אביב. לפני כשנתיים (צילום:יותם רונן)

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את התיקון לחוק צער בעלי חיים, ולפיו לא רק מי שהתעלל בבעלי חיים יועמד לדין, אלא גם הבעלים שלו, אם לא מנע ממנו התעללות. כלומר, כל מי שמחזיק בבעל חיים יחוייב מעתה בחוק לספק לו את צרכי מחייתו, לדאוג לבריאותו ולהעניק לו טיפול ראוי. לפי ההצעה, ניתן יהיה לאסור עד ארבע שנים מי שהתעלל בבעל חיים בכוונה, ואף לאסור עליו להחזיק בעלי חיים במשך זמן מה. כמו כן, ניתן יהיה מעתה לקחת בעל חיים מבעליו לא רק אם יש חשד כי בוצעה עבירה של התעללות או הזנחה, אלא גם אם יש חשד שתתבצע אחת כזו בעתיד וכי הוא בסכנה.

ההצעה האמורה עמדה בראש רשימת התיקונים לחוק והוגשה על ידי שר החקלאות אורי אריאל, כחלק מהפקת לקחים מפרשת "אדום אדום". הפרשה עוררה סערה ציבורית משום שבמהלכה הוגשו כתבי אישום רק נגד מי שביצע בפועל התעללות בבעלי חיים במשחטת תנובה שבעמק בית שאן, ולא נגד הממונים עליהם.

הפרשה התפוצצה בדצמבר 2012 עם פרסום תחקיר "כלבוטק" שתיעד ההתעללות בבעלי החיים. בין היתר, תועדו עובדי המשחטה כשהם מחשמלים עגלים בין השאר בראש ובאשכים, זאת כדי לזרזם לשחיטה. עגלים אחרים שקרסו נגררו על הרצפה באמצעות מלגזות, וטלאים הוכו על ידי פועלים בראשם ובגופם תוך שהם דורכים עליהם, נשכבים ורוכבים עליהם וגוררים אותם ברגל אחת ומשליכים אותם לאוויר כדרך לשלוח אותם לשחיטה. כעת, עם אישור ההצעה, גם מי שלא מנע את ההתעללות יועמד לדין. כמו כן, תיקון החוק יאפשר הטלת אחריות פלילית על תאגידים שמחזיקים בעלי חיים ומפרים את החובות שצוינו.

לקריאה נוספת:
הצעיר שהשליך כלבה מעל גדר בכפר סבא נאשם בהתעללות
כלבה הוזנחה במרפסת בית באשדוד במשך ימים; מצבה קשה
צפו: לוחמי מג"ב מצילים 4 כלבלבים שנקשרו בחוטי ברזל

טוב לדעת (תוכן מקודם)

צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

על-ידי WE SURE חברה לביטוח
לכתבה המלאה
הפגנה נגד התעללות בעגלים ובטלאים בבית דגן, לפני כחודש (צילום: יואב בן דב)

במשרד החקלאות הסבירו כי מטרת התיקון היא להתמודד עם המרחק שבין הדרג הבכיר של התאגיד לבין העובדים שמוציאים לפועל את הוראותיו בשטח. התיקון מציע להטיל אחריות פלילית על עובד בתאגיד שלא פיקח על קיום הוראות החוק והתקנות בידי התאגיד או אחד מעובדיו. בהמשך לכך, התיקון המוצע קובע שכאשר מתגלות הפרות של אותן הוראות של החוק והתקנות, ההנחה היא כי העובד הפר את חובת הפיקוח, אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא אותה.

עוד אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה להרחיב את האיסור על ביצוע חתכים בחיות למטרות נוי – שתקף היום בעיקר לזנבות ואוזניים – ומעתה יהיה תקף גם על קעקועים וצביעה באמצעי הפוגע ברקמה חיה או חודר לתוכה. גם במקרה זה, אם הבעלים טוען כי לא הוא זה שעבר על החוק - חובת ההוכחה היא עליו.

ארגוני זכויות בעלי חיים: "מצפים לשינוי גם בשטח"

מעמותות "אנונימוס" ו"תנו לחיות לחיות" לזכויות בעלי חיים נמסר: "תזכיר החוק כולל כמה תיקונים חשובים שיסייעו בשיפור אכיפת חוק צער בעלי חיים. הגשת ההצעה, 21 שנה לאחר שנחקק חוק צער בעלי חיים, היא תוצאה של לחץ ציבורי נוכח המחדלים הקשים של משרד החקלאות ביישום החוק עד כה. התיקון כולל שורה של הוראות חשובות שדרשנו בעבר, ואשר באו לידי ביטוי בהצעות חוק פרטיות. עם זאת, יש בהצעה כמה הוראות מטרידות, כגון הפחתת הענישה על החזקת בעלי חיים בתנאי התעללות משלוש שנים לשנה. אנו מקווים שהוראה זו והוראות בעייתיות אחרות יתוקנו במהלך עבודת החקיקה.

לצד זאת, המבחן המרכזי הוא באכיפת החוק בשטח. בפרשת 'זוגלובק' לא הוגשו כתבי אישום; בפרשת 'אדום אדום' הואשמו רק עובדים זוטרים; ופרשת מדגרת נורדיה נסגרה בעסקת טיעון שערורייתית. פעם אחר פעם ארגוני בעלי חיים חושפים את ההתעללות שמתרחשת ממש מתחת לאפו של משרד החקלאות, אם לא בידיעתו. שינוי החוק הוא חיובי, אבל אנו מצפים גם לשינוי בהתנהלות בשטח".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully