"לא רואים כמוהו כל יום": המכתב שריגש את אביו של אריאל רוניס

מעטפה ללא שם וכתובת, שהגיעה לביתו של אליעזר רוניס, מספרת לראשונה מנקודת מבט של פונה אחרת למשרד הפנים על התקרית שאחריה התאבד בנו. "האישה התלוננה שלא ניתן לה לעמוד בראש התור, הוא ניסה להרגיע"

צילום: קובי אליהו, עריכה: ניר חן

שבוע וחצי חלפו מאז שהתאבד אריאל רוניס, מנהל לשכת רשות האוכלוסין בתל אביב, לאחר שסטטוס פייסבוק שבו הואשם בגזענות עקב תקרית עם לקוחה, הפך לפופולרי. מכתב שהגיע אתמול (שלישי) לאביו אליעזר וריגש אותו במיוחד, מספק לראשונה נקודת מבט של לקוחה נוספת על התקרית שעוררה את הסערה.

המכתב, שעליו חתומה "רחל", נשלח ב-27 במאי, בימים שבהם משפחת רוניס עדיין ישבה שבעה על בנה. על המעטפה שהגיעה בדואר לא הופיעו שם או כתובת.

עשו לכם שיימינג? וואלה!NEWS תעזור לכם להוציא את האמת לאור

עוד בוואלה! NEWS

מדיקור מי שפיר ועד בדיקת אקסום: מה השתנה בבדיקות גנטיות בהיריון?

ד"ר ינון חזן בשיתוף zap doctors
לכתבה המלאה
המכתב שנשלח לאליעזר רוניס (צילום: באדיבות המשפחה)

"אני כותבת אליך דברים אלה למרות שאיננו מכירים וגם את בנך ראיתי רק דקות ספורות. הייתי במשרד האוכלוסין באחד התורים ונכחתי באירוע שהתחיל את המעגל שאחר כך הסתחרר. משרד הפנים בזמן קבלת הקהל היה הומה אדם ונראה המקום הצבעוני ביותר שאפשר לתאר. היו שם צעירים ומבוגרים, חיילים ואזרחים, נשים עם תינוקות וזקנים, בהירים וכהים", פותחת "רחל" את מכתבה.

עוד בוואלה!NEWS:
איש הצללים שהלך אחרי לבו ונשבע אמונים לחבריו מצד"ל
עובדי רשות האוכלוסין הפגינו: "לא רוצים להיות הבאים בתור"
שלט מתריס בהלוויית רוניס: "במשטרת ההגירה מתנהגים באכזריות"

בכתב יד עגול ומסודר היא תיארה את האווירה שקדמה לתקרית. "בהיעדר תרבות תורים במדינתנו, למרות ניסיונות הפקידות ואפילו המאבטחים לשמור על סדר - היה בלגאן. בתוך המהומה הזו, ראיתי אישה כהת עור עם שלושה ילדים מבקשת בכעס מנהל. המנהל, בנך, כבר היה בתוך הקהל כדי לעזור ולמצוא פתרונות".

"האישה התלוננה שלא ניתן לה לעמוד בראש התור אחרי שניסתה כבר קודם, ושלמישהי אחרת נתנו. בנך ניסה להרגיע ולהסביר בסבלנות רבה איך הדברים מתנהלים", כתבה. "ככל שהוא ניסה להרגיע, האישה דווקא צעקה וצעקה. היא הוסיפה שהיא מקבלת יחס מפלה וגזעני - מה שנראה ממש לא רלוונטי, אלא אולי חוויה סובייקטיבית שלה או מניפולציה. בלית ברירה, אריאל הבין שהסברים לא יועילו והוא ניסה לשים גבולות ולהיות יותר סמכותי, והורה לה לעמוד בתור המתאים לה".

את המכתב חתמה הכותבת האנונימית במילות הערכה לרוניס, שאותו ראתה רק לזמן קצר. "לא בכל יום רואים מנהל שמתערב בקהל ולא יושב באיזה חדר מנהלים מוגן. בהתייחסותו של בנך ניכרה אכפתיות, ענייניות וניסיון אמיתי לפתור את הבעיה", סיכמה. "צר לי על הצורה שבה התגלגלו הדברים ועל כך אני משתתפת בכל לבי בצערך".

"היא כתבה את הדברים מעומק לבה"

"זאת פעם ראשונה שאני שומע על מה שקרה שם ברמת פירוט כזאת ממישהי שנכחה במקום. לא מהעובדים, אלא ממישהי שבאה ללשכה כדי לקבל שירות", אמר אליעזר רוניס לוואלה!NEWS.

"המכתב מאוד ריגש אותי היות שהכותבת לא הייתה חייבת לעשות את זה", הוסיף. "היא לא עבדה איתו, היא לא הכירה אותו ברמה האישית, היא לא חייבת לו כלום. בנוסף אני לא יודע מהו שמה המלא והיא גם לא כתבה על המעטפה את כתובתה. כלומר, היא לא ציפתה שמישהו יחזור אליה כדי להגיד לה תודה. התחושה שקיבלתי היא שהיא כותבת את הדברים על מה שהתרחש מעומק לבה ומתוך תחושת צדק".

אחרי ימים ארוכים שבהם לא שיתף את חבריו לרשתות החברתיות ברגשותיו, שיתף אתמול אליעזר רוניס את המכתב שהגיע אליו לעמוד שלו בפייסבוק. "חברים ברשת, המכתב המצורף הגיע בדואר מאלמונית, ללא שם משפחה וללא כתובת לתשובה. אין צורך להוסיף מילה אחת, המכתב מדבר בעד עצמו", פסק והתייחס לאלפי האנשים ששיתפו את הסטטוס שהוביל את בנו לשים קץ לחייו. "אנא הפיצו בין חבריכם שידעו מי היה אריאל וילמדו מהעוול שעשו לו 6,000 מורעלים".

בשיחה עם וואלה!NEWS חזר אליעזר והדגיש את הדברים שאמר פעמים רבות מאז האסון שנפל עליו, ימים ספורים אחרי שחגג את יום הולדתו ה-80. "מהיכרותי עם בני, אני יכול להגיד שהיו לו גם מגרעות. אבל אני מוכן לשים את היד באש ולהגיד: גזען הוא לא היה. הוא היה ההפך מזה. הוא לחם נגד הגזענות", סיכם. "אני חי בצפת, שזה מקום קטן ולהיכנס למנהל הלשכה בצפת זה לא דבר פשוט. אני כבר לא מדבר על זה שהוא מסתובב בקהל. העובדה שאריאל עשה את זה מעידה עליו יותר מהכול".

לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully