נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) אודות שכר אנשי ההוראה בישראל לעומת מורים ממדינות ה-OECD מעלים שורה של פערים דרמטיים. על פי הנתונים שפורסמו היום (שלישי), מורה בישראל מרוויח בממוצע 31 אלף דולר בשנה (כ-10,000 שקל בחודש) לעומת 42.5 אלף דולר (כ-13 אלף שקל) למורה במדינות המפותחות - כלומר, פער של 37%.
הנתונים מלמדים כי מצבם של המורים בתחילת דרכם המקצועית הוא העגום ביותר. בין טווח הגילים 34-25 עומד השכר הממוצע למורה בישראל על 20 אלף דולר בשנה למורה (כ-6,500 שקל בחודש), וזאת לעומת 37 אלף דולר (כ-12 אלף שקל) בממוצע למורה במדינות ה-OECD דהיינו, פער של 83%.
נתון מעניין נוסף שפרסמה היום הלמ"ס נוגע לפערי השכר בין גברים לנשים בישראל במקצוע ההוראה לבין מקביליהם במדינות ה-OECD. בישראל נמצאו פערי שכר של עד 15% לטובת מורים על פני מורות, לעומת פערי שכר של 3% בממוצע בלבד במדינות המפותחות. נתון זה מפתיע מאחר שמקצוע ההוראה מאופיין כמקצוע נשי, בעל הגדרות עבודה המותאמות לנשים כמו שעות עבודה קצרות והיעדר יכולת לעבוד שעות נוספות.
עוד בוואלה!NEWS:
ההקלטה המפלילה שמסבכת את אברג'יל ואנשיו בניסיון לחסל את רוזנשטיין
"אונס נפשי": 9 חודשי מאסר לגבר שהפיץ פורנו מזויף של האקסיות
בסגנון אל-מבחוח: רשת המצלמות בראשון לציון לכדה את החשוד. צפו
הלמ"ס בחנה גם את אופי ההתקדמות של מורים במקצוע ומצא כי מבין כלל מדינות ה-OECD הפער הגדול ביותר בהבדלי השכר בין עובדי הוראה בשלהי הקריירה, גילאי 65-54, לבין עובדי הוראה בתחילת הקריירה, גילאי 34-25, נמצא בישראל: בין 87% פער בחינוך הקדם-יסודי ל-109% פער בחטיבות העליונות. ממוצע ה-OECD להבדלי השכר נע בין 31% בחינוך הקדם-יסודי ל-38% בחטיבות העליונות. נתון זה מלמד כי אפשרות הקידום בשכר בישראל גבוהה יותר וכי יש ערך לוותק במקצוע ההוראה. עם זאת, הוא מבהיר מאידך כי המשכורת ההתחלתית במקצוע נמוכה מתחת לסביר, מה שמסביר נתוני נשירה גבוהים במיוחד בקרב מורים חדשים במערכת החינוך שאינם מגיעים אפילו לשנה שלישית להוראה - שנת קבלת הקביעות בבתי הספר.
"ממוצע השכר מאוד נמוך כי חלק אדיר מהמורים הם למעשה צעירים שלא שורדים במערכת", אמר רועי פרלשטיין-דביר, מורה להיסטוריה ואזרחות זו השנה השביעית בתיכון "ברנקו וייס" בבית שמש, וממקימי תנועת המורים בישראל. "הסכמי רפורמת 'עוז לתמורה' הגדילו את הברוטו, אבל הוא עדיין רחוק מלייצג את העבודה שמורות עושות. אין ספק שאחד הדרכים שאמורות למשוך צעירים להוראה זה השכר ההתחלתי, אבל הוא נמוך מלכתחילה ומושפע מגודל המשרה - מורים צעירים לא מצליחים לייצר להם משרה מלאה. אם אתה בעל משפחה אתה מראש בבעיה. זה מצב שלא מאפשר למורים צעירים לפרוח מקצועית, אם הם גם צריכים לרוץ בין עבודות כדי להתפרנס ועסוקים בהישרדות יומיומית".
"נכון ששכר מורים הוא הסעיף הגדול ביותר בתקציב החינוך, אבל הוא המשמעותי ביותר" הוסיף פרלשטיין-דביר. "כל המחקרים מראים שמה שמשפיע הכי הרבה על איכות החינוך זה איכות המורים של המערכת, ובלי השקעה במורים תהיה בריחה המונית מהמקצוע".
"התנאי לקבלה לעבודה - שמורה מסוגל לנשום לבד"
מנשה לוי, יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, התייחס גם הוא לנתונים ואמר: "זו אחת הסיבות העיקריות לכך שמנהלי בתי הספר מתקשים למצוא מורים ברמה טובה בלא מעט מקצועות. ישנם מקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית, מדעים, פיזיקה, כימיה, לשון, תנ"ך, ספרות ועוד, שבהם התנאי היחיד לקבלת מורים חדשים על ידי מנהלים הוא שמורים אלה מסוגלים לנשום בכוחות עצמם".
"כבר שלוש שנים אני חוזר ומעלה, כמו קאטו הזקן, את בעיית המחסור במורים לפני שרי החינוך ומנכ"ליהם, אולם לצערי לא זכיתי לאוזן קשבת", הוסיף. "הבעיה תוחרף עשרת מונים לקראת שנת הלימודים תשע"ז כאשר כ-350 בתי ספר תיכונים יצטרפו בעל כורחם לרפורמת 'עוז לתמורה'".
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com