נשיאי האוניברסיטאות נפגשו עם נשיא המדינה על מנת לבקש ממנו שיסייע במניעת חרם אקדמי על מדינת ישראל ויציב את הנושא על סדר היום בפגישותיו עם ראשי מדינות.
חששם של ראשי האוניברסיטאות מוצדק. תנועת ה-BDS הקוראת להפעיל סקנציות נגד ישראל פועלת רבות בזירה האקדמית, החל מקיום פעולות אנטי ישראליות בקמפוסים, דרך מניעת קידום מרצים ישראלים באוניברסיטאות זרות, ועד אי הזמנת חוקרים ישראלים לכנסים מדעיים.
תנועת ה-BDS פועלת כבר במשך עשור שלם נגד הלגיטימציה של מדינת ישראל בכל החזיתות: הפעלת לחץ על אמנים לבטל הופעות בישראל, קידום קמפיינים על משיכת השקעות מישראל, דחיקת ספורטאים ישראלים מתחרויות ועוד. למרות המציאות הקשה אליה נקלעה מדינת ישראל, ניתן לראות בשורה בצעדם של ראשי האוניברסיטאות. עד כה, המאבק נגד ה-BDS היה נחלתם של כמה משוגעים לדבר, בעיקר בחברה האזרחית וגם בשולי הממשל והעיתונות. רק כשהצרה הגיעה לפתחם, נפל לראשי האוניברסיטאות האסימון שמדובר באיום קיומי על המוסדות האקדמיים בישראל.
אלא שלעתים הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו. למוסדות האקדמיים בישראל יש חלק ניכר בהצמחת התשתית הרעיונית שמזינה כיום את תנועת ה-BDS. במחקר שנערך במכון לאסטרטגיה ציונית בשנת 2010, נחשפה הפגיעה בחופש האקדמי בישראל ואת ההטייה הפוסט (ולעתים אנטי) ציונית באוניברסיטאות הישראליות.
המחקר הוכיח כי הסילבוסים במחלקות לסוציולוגיה מוטים באופן חסר פרופורציה לטובת תיאוריות פוסט לאומיות. כמו כן, הראה המחקר כי מכוני המחקר הסמי אקדמיים הפועלים בתוך האוניברסיטאות מקדמים סדר יום שמאלני-רדיקלי תוך הדרה של עמדות ציוניות ושמרניות. ממצא מדאיג נוסף חשף כיצד מטופח דור של חוקרים פוסט ציוניים המפתחים תיאוריות פסאודו מדעיות קיצוניות נגד הלגיטימציה של מדינת ישראל.
פרסום המחקר הוביל לסערה ציבורית ולשלל חשיפות נוספות: חתימה של מאות מרצים ישראלים על עצומות הקוראות לסרבנות בצה"ל, אי קידום ופיטורי מרצים בעלי עמדות שמרניות, תלונות של סטודנטים על התבטאויות פוליטיות של מרצים בהרצאות ועל חשש להביע עמדות לאומיות, קריאות של מרצים להחרים את ישראל בעודם מקבלים משכורת ממדינת ישראל, השתתפות של מרצים ישראלים בפעילויות אנטי ישראליות, מניעת תארים לשם כבוד מחוקרים בעלי שם אך בעלי עמדות לא "נכונות", ועוד ועוד.
זה המקום להבהיר: עיקר הגילויים נגע להטייה הפוסט ציונית בפקולטות למדעי החברה והרוח. תופעות אלה כמעט ולא קיימות (אם בכלל) בפקולטות למדעי הטבע והמדעים המדוייקים. עוד חשוב לומר: אין בכוונת דברים אלה לומר כי מה תנועת ה-BDS עושה לאקדמיה הישראלית מה שהאקדמיה הישראלית עצמה עשתה למי שלא התיישרו עם הרוח האידיאולוגית הנושבת במוסדותיה. זה לא הזמן לעשות זאת, וזו לא המטרה. על כולנו, להתייצב לימין מדינת ישראל במאבקה נגד תעשיית השקרים המזינה את קמפיין ה-BDS.
אלא שכדי להתמודד עם הבעיה, צריך לטפל בשורשים שלה. וחלק מהשורשים של תנועת ה-BDS צמחו בתוך האקדמיה הישראלית ובעידודה. כפי שחשף מחקר המכון לאסטרטגיה ציונית, ראשי האקדמיה הישראלית לא זיהו את העשבים השוטים הרבים שצמחו בערוגות האקדמיה הישראלית ואת הפירות הבאושים שיצאו ממנה.
מה לנו כי נלין על אנשי תנועת ה-BDS כשחוקר בכיר באוניברסיטת בן-גוריון (פרופ' אורן יפתחאל) מציג את ישראל ב"מחקריו" כמפעל קולוניאליסטי וכאתנוקרטיה? מה אנחנו רוצים מפעילים אנטי ישראליים שקוראים להחרים את ישראל כאשר ראש מחלקה באותה אוניברסיטה (פרופ' ניב גורדון) עושה זאת? כיצד ניתן להתמודד עם תעשיית השקרים, כשבאוניברסיטת חיפה לימד במשך 23 שנים מרצה (אילן פפה) שטען כי ישראל מבצעת רצח עם וטיהורים אתניים? מה ניתן לטעון כלפי מוסדות אקדמיים המעסיקים חוקרים אנטישמיים בזמן שבאוניברסיטת תל-אביב למד כדוקטורנט (עומר ברגותי) אחד מיוזמי החרם האקדמי על ישראל?
תעשיית השקרים תמשיך לשגשג כל עוד האקדמיה הישראלית תיתן לה לגיטימציה. נשיאי האוניברסיטאות רוצים למנוע חרם אקדמי על ישראל? עליהם לפעול קודם כל בגזרתם ולהפסיק את מתן החסות האקדמית לפעילות האנטי ישראלית בין כתלי האקדמיה הישראלית.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.