מאמצים לעצירת התרחבות החרם האקדמי על ישראל: בשל החשש שעוד ועוד מוסדות יחרימו חוקרים ומוסדות ישראליים ויהודים נערכה היום (חמישי) ישיבת חירום של ראשי שבע אוניברסיטאות ומכללות עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. המשתתפים ביקשו מהנשיא להתערב ברמה הבינלאומית כדי למגר את הסחף האקדמי האנטי-ישראלי, שהחמיר במהלך השנתיים האחרונות.
נוכח המצב, החליטו ב-2014 ראשי האוניברסיטאות לקחת את המושכות לידיים ומינו אחראים בתחום החרם האקדמי בכל מוסד, שתפקידם "לרגל" במדינות אחרות. כמו כן מינו "משת"פים אוהדי ישראל" באותן מדינות בניסיון לסכל פעולות חרם. אך כעת הם מעידים כי התופעה של חרם נגד ישראל חרגה מכל פרופורציה והם דרשו את התערבותו של ריבלין, אשר נענה בחיוב. "המאבק בחרם האקדמי הוא נושא אסטרטגי", אמר ריבלין לבכירי האקדמיה, שחברו לראשונה לפעולה משותפת במישור המדיני. "יש לי אפשרות לפעול באמצעות כל המערכות שאנחנו באים איתן בקשרים ברמת היחסים הבינלאומיים והמוסדיים. אני רואה עצמי כחייל שלכם במאבק הזה, ובכל העת שאתם תחשבו שאני צריך להתערב אני אפעל".
עוד ידיעות בוואלה!NEWS
רג'וב: "אפגש עם רגב - רק אם תשנה המנטליות הימנית-קיצונית"
סוף לשביתת הפתע: עובדי הנמלים יחזרו הלילה לעבוד
אחרי יומיים: אותרה רקטת הגראד שהתפוצצה בבאר טוביה
נכון להיום החרם פוגע בעיקר בתחום של מדעי החברה והרוח, אך גובר החשש בקרב אנשי האקדמיה כי בשנים הבאות החרם יתרחב ויכלול גם מידור של חוקרים במדעים וברפואה מה שעלול לפגום באופן חמור בהשגת פריצות דרך מדעיות ורפואיות. גם בתחומי האמנות נתקלים ישראלים בקשיים מול מוסדות אירופים, והחוקרים מעידים כי בחקר המזרח התיכון ומדעי האיסלאם מתהווה חרם טוטאלי. אגודת האנתרופולוגים כבר מקיימת חרם אקדמי על ישראל. "עוד אפשר לעצור את כדור השלג, אבל אנחנו בדקה ה-90", הסביר נשיא הטכניון ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות פרופ' פרץ לביא. "עלינו להתגייס ולעצור את התהליך במדינות אירופה וגם בארצות הברית".
המצב מטריד לא רק באירופה אלא גם בארצות הברית. בשורת מוסדות אקדמיים מובילים (דוגמת אוניברסיטת משיגן, אוניברסיטת שיקאגו, ואוניברסיטת UCLA) קראו הסטודנטים להחרים חברות שמשקיעות בישראל. באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית, אשר בין חברי הסגל שלה נמצאים לא מעט חוקרים ישראלים, הושהו תקציבים שיועדו לישראלים. "מה התלמידים האלו יודעים על ישראל? הם ניזונים משקרים. סטודנט שהיום עומד עם שלט (נגדנו - ר"ב) מחר יהיה חבר בבית הנבחרים", התריע פרופ' פרץ בשיחה עם וואלה!NEWS. "אני מניח שיש למהלכים הפוליטיים של ישראל בשנתיים האחרונות השפעה. אבל את זה שבטכניון ובאוניברסיטת חיפה יש 20% סטודנטים ערבים, לצד פרופסורים ערבים, הם לא יודעים. המילה אפרטהייד בהקשר הישראלי הופכת להיות נבואה שמגשימה את עצמה. אנחנו עוברים דרום אפריקניזציה. וחייבים לעצור את זה. ראינו מה קרה לדרום אפריקה".
כמו אש בשדה קוצים
נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסף קלפטר סיפר שבעוד שנשיאי אוניברסיטאות רבים מצדדים באקדמיה הישראלית, אלה נתונים ללחץ עצום מצד ארגוני סטודנטים אנטי-ישראלים. "כל עוד החרם שלט באירופה אפשר היה לחיות עם זה, אבל כשזה מגיע לארצות הברית - זה תופס כמו אש בשדה קוצים", אמר קלפטר והוסיף כי כדי לשנות את התפיסה בקרב הסטודנטים האמריקנים אפשר בין היתר להזמין אותם לביקור בישראל.
את המכללות ייצג נשיא מכללת אשקלון ויו"ר ועד ראשי המכללות, פרופ' שלמה גרוסמן, שסיפר על מידור המכללות מהעיתונות המדעית. "שליחת מאמרים נתקלת בבעיות, שלטעמי קשורות לחרם בישראל. היתרון של הפלסטינים ותומכי החרם נגד ישראל מאוד משמעותי".
תמרורי האזהרה הנחשפים מדי פעם הם קצה הקרחון בעניין החרמות, שרובן כלל אינן מוצהרות. נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' מנחם בן ששון העיד על השיטות להגדרתו ל"חרם השקט", שכוללות בין היתר היעדרות מכנסים עם חוקרים ישראלים, התחמקויות משיתופי פעולה ומתן הצעות מחקר בתחומים לא-רלוונטיים. "אנחנו פתאום נתקלים בבעיה להעלות חוקר ישראלי בדרגה, שכן קשה להשיג את התמיכה מחוקרים בעולם. לאחרונה אני צריך לפנות ל-15 חוקרים בעולם בתקווה שחצי מהם יאשרו תמיכה. פוגעים בקידומו של אדם, של תחום מחקר, ואלו דברים שלא היו קיימים בעבר - בטח לא בעוצמה כזאת.
לדבריו, במהלך מבצע "צוק איתן" ההסלמה לא הייתה רק בשטח עזה, אלא גם בזירה האקדמית. "'לא תקבלו ספר בהשאלה בינלאומית עד שהממשלה שלכם לא תיסוג מכל שטחי 67', אמרו לי. ברגע שזה גלוי עוד קל להילחם בזה". נשיא אוניברסיטת אריאל פרופ' יהודה דנון, דיבר אף הוא על הקשיים להביא חוקרים לאוניברסיטה הצעירה והעיד על החשש של חוקרים לבקר במוסד שהוא מנהל. "לבי.די.אס (תנועה בינלאומית הקוראת לחרם על ישראל - ר"ב) יש כוונה ברורה, הם רוצים לעשות 'דרום אפרקיניזציה' של ישראל בכל התחומים, ותחום האקדמי חשוב מאוד לנו, וגם להם".
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com