יום השמיעה הארצי מצוין היום (רביעי) במטרה להעלות את המודעות לתופעת הירידה בשמיעה. כ-800 אלף איש, מעל ל-10% מתושבי ישראל, חיים כיום עם ירידה בשמיעה - אחד משישה אנשים נמצאים בגילאי העבודה ושליש מהאנשים מעל גיל 65. למרות שמדובר בתופעה נפוצה, נהלי ההחזר בגין רכישת מכשיר שמיעה יוצרים אפליה של לקויי שמיעה. בעוד המדינה מעניקה לילד או למבוגר הסובל מירידה בשמיעה החזר של אלפי שקלים בגין רכישת המכשיר, אנשים בגילאי 64-18 נאלצים לממן את מכשיר השמיעה כמעט באופן עצמאי לחלוטין, כשההחזר הינו מזערי ביותר.
עלות מכשיר שמיעה נעה בין 6,000 ל-21 אלף שקל, תלוי במאפייני המכשיר ומורכבותו. ב-2011 אישרה ועדת סל הבריאות את הגדלת המימון למכשירי שמיעה לאנשים בגילאי 65 ומעלה לסכום של 3,357 שקל לאוזן מידי שלוש שנים, ותיקון זה התווסף להחזר של 6,000 שקל לצעירים עד גיל 18.
אלא שכאמור אוכלוסייה אחת נותרה מאחור. אזרחי ישראל בין הגילאים 64-18 זכאים כיום להחזר של 984 שקל בלבד לכל אוזן, אחת לשנה, ללא אפשרות לצבור את הסכום, אשר מהווה בקושי שישית מעלות מכשיר בסיסי ביותר. משמע הדבר הוא שאם כבד שמיעה הנמצא בטווח גילאים זה ירצה לשפר את איכות חייו ולתפקד כאחד האדם, הוא ייאלץ לממן את המכשיר מכיסו כמעט לחלוטין.
"החיים ללא מכשיר הם אתגר", סיפר נתנאל מור בן שבת, חירש באוזן אחת מינקות וכבד שמיעה באוזנו השנייה. "כל היום אתה נאלץ לבצע התאמות ולהתאים את הסביבה, כשלעיתים אין ברירה ונאלצים לוותר. אני נאלצתי לעזוב את העבודה והלימודים כשזה היה בלתי אפשרי לעקוב אחר הרצאות או לקחת חלק בקבוצות לימוד קטנות יותר. היה קשה לעקוב אחרי השיח בשל קשיי התקשורת".
בן שבת ציין כי במהלך השנים הוא למד לפתח כלים להסתגלות כמו מיומנות לקריאת שפתיים, אך הדבר לא פתר את הצורך במכשיר שמיעה כאשר הוא מעוניין לשוחח עם אדם שאינו עומד מולו. "המגבלה, אותה אני מכנה 'אתגר', הפריעה לי מאוד בעבודה", אמר בן-שבת. "הקשיים מתעוררים כשאני רוצה לבצע שיחת טלפון או לדבר עם אדם הנמצא בחדר השני. זה לא אפשרי אז צריך לעבור למיילים וסמסים".
כשביקש בן שבת לרכוש מכשיר שמיעה שיסייע לו הבין שמדובר בהוצאה של 15 אלף שקל. "זה סכום שלא היה ברשותי ומכיוון שהייתי מעל גיל 18 החזר של 984 שקל לא ממש יכול היה לסייע במצב כזה". בן שבת סיפר כי פנה לארגון "בקול", הפועל לשיפור איכות חייהם של כבדי שמיעה, כדי שסייעו לי למצוא מכשיר שאינו חדש. "זו הדרך היחידה שבה התאפשר לי לחזור לשוק העבודה וללימודים שעזבתי מחוסר ברירה כשלא היה לי את המכשיר", הדגיש.
"הירידה בשמיעה עלולה למנוע השתלבות בעולם התעסוקה"
מזה ארבע שנים דוחה ועדת סל הבריאות את בקשת ארגון "בקול" לתיקון העוול, שיאפשר החזר משמעותי יותר לכבדי שמיעה בגילאי 64-18 ויסייע להם להשתלב בחיים באופן מיטבי. חשוב לציין כי במדינות רבות, בהן בריטניה, הולנד, שוויץ, דנמרק ופינלנד, מכשירי השמיעה כלולים בסל הבריאות.
"מחקרים שונים מעידים על קשר בין ירידה בשמיעה לבין תפקוד פיזי ופסיכו-סוציאלי בקרב מבוגרים מעל גיל 18", אומרת ורדית דנציגר, מנכ"לית ארגון "בקול". "הירידה בשמיעה מקשה או מונעת לחלוטין השתלבות בעולם התעסוקה ובניית חיי משפחה, גורמת לבידוד חברתי בשל היכולת המוגבלת להשתמש באמצעי התקשורת ומונעת השתתפות בפעילויות חברתיות שונות. השיפורים באיכות החיים, שמביאים עמם מכשירי שמיעה, מקבלים משנה תוקף בגילאים אלו כשמדובר בקבוצת גיל הנמצאת בשלב הקמת משפחה, גידול ילדים וחינוכם, ובחלק הארי של שנות התעסוקה והפיתוח המקצועי".
ממשרד הבריאות טרם נמסרה תגובה.
לפניות לכתבת: danawp@walla.com