ביום שבת האחרון התאבדו זוג קשישים בערד לאחר שרצחו את בנם החולה המחלה ממארת. המקרה הטראגי העלה שוב את הדיון סביב סוגיית המתות החסד בישראל, שיוזם החוק "מוות במרשם רופא" בנושא, חבר הכנסת עפר שלח (יש עתיד), ביקש לתת לה מזור על ידי חקיקה המקנה לחולים סופניים את האפשרות לסיים את חייהם. שלח התראיין היום (שני) לאולפן וואלה!NEWS והסביר כי "החברה הישראלית, כמו חברות אחרות בעולם, צריכה להתמודד עם סוגית התארכות החיים והסיום הראוי למי שרוצה בזה".
שלח יזם בממשלה הקודמת את הצעת החוק "מוות במרשם רופא", שאושרה בוועדת השרים לחקיקה אבל נתקלה בערר שהגיש שר הבינוי דאז אורי אריאל. "זה (ההתאבדות והרצח בערד) לא בדיוק המקרה, אבל בלי ספק העובדה שסוגיית סיום החיים של חולים סופניים איננה מתקדמת מאיימת שמקרים כאלו ישנו, הרי זה לא המקרה הראשון שזה קורה, ולכן הגשתי את הצעת החוק", אמר חבר הכנסת.
שלח הסביר כי הצעת החוק שביקש להעביר מתבססת על החוק "החולה הנוטה למות" הקיים, שמטרתו להסדיר את הטיפול בחולים סופניים "תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים". לדבריו, "הצעת החוק אומרת שמי שהוגדר על פי החוק 'החולה הנוטה למות' הקיים יוכל לקבל מרשם לסם מרדים במינון ממית, אותו יטול בעצמו. זו לא עזרה להתאבדות ולא המתת חסד, והרופא לא יישא באחריות פלילית למתן המרשם". זאת, בנוסף לעובדה כי "לא יאריכו את חייו באמצעים מלאכותיים, ואחרי תהליך ארוך וממושך שמברר כי זה רצונו של החולה". הוא הוסיף כי "זה קיים יותר מ-15 שנה בארצות הברית. הצעת החוק מתקדמת, אבל לא עושה קפיצה במכה אחת מעבר לתהום. לצערי, למרות הרוב הברור בכנסת ובממשלה הקודמת, זה לא עבר".
לגבי סיכוייה של ההצעה לעבור במסגרת הממשלה הנוכחית, ענה שלח: "יש לחוק תומכים בקואליציה ותמיכה גדולה באופוזיציה. יש יותר מ-61 חברי כנסת שתומכים בזה. אני מאמין שזמנו של החוק הזה הגיע".
אתה מגיע להצעת החוק מהמסע הפרטי שלך עם אשתך המנוחה.
"זה נכון, אבל זו לא הסוגיה. בסופו של דבר, כל מה שמצפה לאנשים האלה בחודשים האחרונים לחייהם הוא סבל בלבד, הם לא חפצים בחיים האלה, זה חלק מתהליך הפרידה מהם. חייתי את זה מהניסיון האישי שלי. הגיע הזמן להתמודד עם זה".
בינה דיבון, מנכ"לית עמותת ליל"ך (לחיות ולמות בכבוד), סיפרה כי החולים במחלות ממאירות בישראל ומבקשים לסיים את חייהם, נמצאים במצב של חוסר אונים. "זה לא הסיפור הראשון ואני חוששת שגם לא האחרון, שבו אנשים עומדים במצב של אין ברירה, כי עדיין אין פתרון למצבים כאלה, של אדם שחולה, שסובל, שהעתיד שלו זה רק הליכה אל המוות, שאין טעם בחייו והמשפחה מסביבו סובלת", הסבירה.
"מדינת ישראל התחילה להבין שמוכרחים למצוא פתרון, אבל הפתרון שמצאו הוא מאוד חלקי. שרת הבריאות הקודמת הגיעה למסקנה שצריך למצוא דרך להרחיב את החוק, להנגיש אותו לציבור ובעיקר לידע את הרופאים ואת כל מי שעוסק בחולים סופניים, לאפשר לאנשים להביע את רצונם ולתכנן את מותם ולהחליט אם הם רוצים להמשיך לסבול או שאינם יכולים יותר ומבקשים לתת להם למות".
את חוששת שסגן השר החדש יעקב ליצמן לא יקדם את החוק?
"אני חושבת שזאת לא בעיה בין דתיים לחילוניים. זה חוצה מפלגות. ההלכה היהודית לא רק שאינה אוסרת אי-הארכת חיים, היא אפילו מחייבת אותה. אם יש התנגדות היא פוליטית. ייתכן שאם היה נמצא פתרון בדומה לחוק באורגון, שבו הרופא נותן מרשם והחולה מחליט אם להשתמש בו, זה מותר ביהדות. אבל לצערנו, יש מקרים כמו בערד, כמו הרופא שהרג את בתו והזוג שהתאבד בקיבוץ והרופא ברמת גן - המקרים האלה יחזרו כי אין פתרון. אם היה קיים החוק, כל המקרים האלה היו נמנעים".
את יכולה להבין מצב שבו קרוב המשפחה מתאבד אחרי שהוא מסייע לאותו אדם למות?
"אני בהחלט מבינה. אני לא מכירה אדם מהיישוב שאין לו יצרים של רוצח, שיכול לחיות עם התחושה שהרג את בנו, אשתו או נכדו. דבר שני, הוא יודע שהוא צפוי לעונש, כי לפי החוק במדינת ישראל אדם שעוזר לאדם אחר להתאבד עובר עבירה וצריך לקבל עונש על זה".