פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשריהאנה שמה עלינו פס

      דרעי חזר לפוליטיקה, ברלד שב לנענע את הכרס מול הקהל וריהאנה שוב זוכה לאהדת הקהל הישראלי. וואלה!NEWS מציגה: האנשים שהצליחו להסיר את הכתם שדבק בהם ולשוב לקדמת הבמה. "הלבנה", פרויקט מיוחד לרגל שבועות

      כשיו"ר ש"ס אריה דרעי הושבע ביום חמישי שעבר לכהן כשר בממשלת ישראל הוא קבע תקדים בכך שהפך לשר הראשון שהורשע בפלילים, ריצה עונש מאסר וסיים שבע שנות קלון. עם זאת, החגיגה השבוע עם כניסתו לתפקיד שר הכלכלה לא הייתה מושלמת. נגד מינויו עומדת ותלויה עתירה בבג"ץ, ועל אף שסיכוייה להתקבל נמוכים - כל אמירה, דעה או החלטה בנושא מעיבה עליו קשות.

      דרעי ניסה למחוק את "מכשול הקלון" כבר שחשב לרוץ לראשות עיריית ירושלים, אך כשזה לא התאפשר, נאלץ להמתין עד לסוף תקופת השבע שנים. גם אחרי שסיים את התקופה הזו והחלו דיבורים על חזרתו לפוליטיקה היה מי שזכר לדרעי דבר אחד בלבד. לא את הישגיו כשכיהן עוד לפני כניסתו לכלא כשר הפנים הצעיר ביותר בישראל או את היותה של ש"ס מפלגה מצליחה, אלא את הכתם הפלילי שהמשיך לרדוף אחריו.

      השנתיים האחרונות באופוזיציה היו עבור דרעי קרש הצלה. אם היה נכנס לממשלה ומכהן בתפקידים בכירים היה סופג ביקורת ציבורית שספק אם היה רוצה להתמודד איתה. גם הדרך לתפקיד בממשלה הייתה קשה עבורו. דרעי, שחשק במשרד הפנים, נאלץ לוותר עליו בשל הביקורת הציבורית. הוא הבין שאת המעגל הוא יצטרך לסגור במשרד אחר. עכשיו, אחרי שחזר לשולחן הממשלה הכתם הפלילי שנשא עמו הולך ונעלם. הוא לא רוצה לדבר על זה, מקורביו לא ידברו על זה, וגם יריביו עוד יפסיקו יום אחד לדבר על זה. כל מה שדרעי צריך זה לעבור את הבג"ץ, לעבוד קשה כדי להביא הישגים במשרדיו הממשלתיים ושאלה יככבו בכותרות. כל טעות קטנה אחרת, תחזיר שוב למודעות הציבור את הכתם שרובץ עליו ומאיים בכל רגע לפרוץ החוצה בסערה ולמחוק את ניסיונות ההלבנה.

      יקי אדמקר

      יואב גלנט: ותודה ל"צוק איתן"

      יואב גלנט בכפר המכבייה, מפלגה "כולנו", ינואר 2015 (ראובן קסטרו)
      (צילום: ראובן קסטרו)

      תהליך הלבנת דמותו הציבורית של יואב גלנט החל, הלכה למעשה, מיד עם ההחלטה שלא למנותו לרמטכ"ל בשנת 2011, על רקע דוח מבקר המדינה בעניין פרשת הקרקעות במושב עמיקם. האלוף (במיל') יצא לעסקים ופנה, בדומה לבכירי מערכת ביטחון אחרים, לתחום חיפושי האנרגיה. במשך שנתיים לא מוצלחות במיוחד הוא כיהן כמנכ"ל "נמקס אויל אנד גז" מקבוצת בני שטיינמץ, אבל במקביל לא זנח את שאיפותיו הציבוריות. הוא כיהן בהתנדבות כשנתיים כיו"ר אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל והיה שותף במספר פרויקטים התנדבותיים לרווחתם של לוחמים וחיילים בודדים, כאשר הפוליטיקה נשארה בצד, כשאיפה לא ממומשת.

      התפנית שגרמה לציבור להסתכל עליו מעט אחרת ועל הפוליטיקאים להתחיל ולשבץ אותו בסקרים הפנימיים של המפלגות לקראת הבחירות לכנסת ה-20, חלה בזמן מבצע "צוק איתן". גלנט הופיע מדי יום באולפני הטלוויזיה כפרשן ונזהר שלא למתוח ביקורת על הדרג המדיני, אלא לתת לו ברוב המקרים גיבוי. לדברי גורמים במערכת הפוליטית, הליכוד, ישראל ביתנו, המחנה הציוני וכולנו כללו אותו לאחר המבצע בסקרים פנימיים שהעלו כי שוויו האלקטורלי נאמד במנדט אחד עד שניים.

      לבסוף, הוא שובץ במקום השני ברשימת כולנו לכנסת, ובמפלגה החליטו שכדי להתמודד עם תדמיתו הלא סחבקית בעליל, יש למנות אותו לראש מטה הצעירים של המפלגה. גלנט הביא עמו מכרים ותיקים מהצבא שהתמחו בלוגיסטיקה, ועשה עבודת שטח יומיומית שגמרה לו להתחבר לפעילי המפלגה ולהפוך לדמות פופולרית.

      על מינויו האפשרי לשר עדיין העיבה פרשת הקרקעות, ובעצת יועץ התקשורת שלו החליט להתנצל מיוזמתו על חלקו בפרשה. גורמים המקורבים לכחלון אמרו כי "אין מצב שטעות שהוא עשה ב-2009, ושילם עליה ב-2011 באי-מינויו לרמטכ"ל, תמנע ממנו להיות שר ב-2015". גלנט פצח בסדרת ראיונות, שבהן הביע צער הן על הטעויות שעשה בנוגע לקרקעות ביתו והן על התנהלותו לאחר מכן. מדובר היה בחוליה האחרונה בשרשרת פעולות, שבהן נקט על מנת לשנות את הרושם הציבורי שנוצר כלפיו לפני כארבע שנים, וההליך הושלם בהצלחה.

      השבוע, הוא נכנס רשמית ללשכת שר הבינוי.

      עמרי נחמיאס

      רוני לוי: בחזרה לעתיד

      רוני לוי מאמן מכבי נתניה (יוסי ציפקיס)
      (צילום: יוסי ציפקיס)

      קשה לחשוב על הסרת כתם גדולה יותר בעולם הספורט הישראלי בשנים האחרונות. זה ניצחון אישי, אך בעיקר סמלי. אחרי שעבר השפלות וסבל מיחס עוין ולא מכובד, אחרי שנדמה היה שלא יחזור יותר לעולם, מונה השבוע רוני לוי באופן רשמי למאמן מכבי חיפה. זו סגירת מעגל של מאמן שנזרק מהדלת האחורית, וחוזר בדלת הראשית. זה מהפך תדמיתי של אדם שנתפס כמקור הבעיה, ועכשיו מגיע כאיש שאמור לפתור את הבעיות. זה קרה אחרי תהליך ארוך, שעבר גם על המאמן וגם על הקבוצה, שהעדיפו לשכוח מהעבר ולהביט באופטימיות אל העתיד.

      אילו הייתם שואלים את אוהדי מכבי חיפה לפני עשור, הם היו מתקשים להאמין שרוני לוי, דווקא רוני לוי, ייתפס כאיש שיוציא אותם מהבור. אמנם מדובר במאמן שהביא לקבוצה שלוש אליפויות, אבל גם האיש שעליו המציאו את המונח המשפיל "אליפות בלי מאמן". לזכות בשלוש אליפויות ברציפות זה הישג קשה ומורכב, אבל בחיפה של אותם ימים אליפות נתפסה כדבר מובן מאליו. הקרדיט ניתן לשחקנים, לניהול של יעקב שחר, לאוהדים, ליתרון הפיננסי, למכונה המשומנת שנבנתה בקרית אליעזר. לכולם, מלבד לרוני לוי.

      אבל המציאות השתנתה. מכבי חיפה גילתה שכל דבר טוב יכול להיגמר. השליטה בליגה עברה מקריית אליעזר לקריית שלום. מכבי חיפה מדשדשת הרחק מאחורי מכבי תל אביב. דברים שבחיפה קיבלו כמובנים מאליהם, נראים פתאום בלתי אפשריים.

      המהפך הוא סמלי כי פתאום מכבי חיפה זקוקה לרוני לוי. כל התכונות שלו שנתפסו כשליליות – הקפדנות, המשמעת, הסדר, הסגנון המבוקר – פתאום אלה הדברים שמכבי חיפה מחפשת בצורה נואשת. ליעקב שחר כבר נמאס לזרוק כסף על שחקנים שלא מצליחים למצות את הפוטנציאל שלהם או על מאמנים צעירים, וגם האוהדים מוכנים לשכוח את הכול ולהניף על כתפיהם את המאמן שעליו זרקו מקלות מהיציע. בשביל אליפות, הם מוכנים גם שהכדורגל יהיה משעמם. וכך, מי שהיה הצרה הכי גדולה שלהם הפך למושיע שאליו הם נושאים עיניים בתקווה.

      ירון ברלד: מוכרחים להמשיך להצחיק

      ירון ברלד (ניר פקין)
      ירון ברלד (צילום: ניר פקין)

      במקרה של ירון ברלד, ההלבנה הגיעה מאוד מהר. כמו מערכון ב"ארץ נהדרת", כל הרעש והבלאגן הסתיימו להם חיש קל. בפברואר 2014 נחקר ברלד במשטרה בחשד שביצע מעשה מגונה בנערה בת 17. בתגובה החליטה הנהלת "קשת" על השעייתו מ"ארץ", חברת האשראי "קרדיט יוניון" הקפיאה את שידור הפרסומת בהשתתפותו ואלפי מטקבקים הזדעזעו וטקבקו את עצמם לדעת. כי זה מה שמטקבקים יודעים לעשות.

      ואז הפרשה קפאה. כחודש וחצי לאחר שהתפוצצה ברעש גדול, חזר ברלד לתכניות השונות שבהן השתתף. פה הופעה ב"בובה של לילה", שם גיחה מחודשת ל"ארץ נהדרת". ביוני 2014 הפרשה מתה סופית אחרי שהפרקליטות החליטה לסגור את התיק נוכח היעדר ראיות מספיקות. למזלו של ברלד, מעבר לסגירת התיק נגדו, הוא לא ממש זקוק לתהליך ההלבנה.

      כי ברלד תמיד מטונף. וולגרי, מביך ושובר כל כלל נימוס בסיסי - זהו ירון ברלד. כל התכונות האלה הן שרוממו את ברלד לצמרת הקומיקאים בישראל. זה לא אומר שהתכונות האלה מכשירות מעשים בעייתיים, אבל לבקש מברלד להתנהג בנימוס ולבקש חרטה (על משהו שלא הפך להעמדה לדין) זה מעט מביך, בלשון המעטה. ברלד אינו זקוק להלבנה ולמחילת הקהל. הוא פשוט ינענע את הכרס ויצחיק את כולם. יש אנשים שלא נדרשים לחלוקה המסורתית של שחור ולבן. הם פשוט צבעוניים - וטוב שכך.

      אביעד קדרון

      ריהאנה: כוחו של הטופלס

      ריהאנה (יח"צ , אייבי)
      (צילום: אייבי)

      יש אנשים שלא צריכים להשקיע יותר מדי כדי להלבין את הכתם שדבק בהם, מספיק להם פשוט להתפשט. ריהאנה למשל. כשנודע שרי-רי מגיעה להופעה בישראל נראה היה שלא נרשמה התרגשות כזו בקרב חובבי המוזיקה הפרובינציאליים מאז שמייקל ג'קסון ומדונה הגיעו לאדמת ארץ הקודש אי שם בתחילת הניינטיז. בכל זאת, מתי הכוכבת הגדולה בעולם מסכימה לעלות בשיא הצלחתה על הבמה בפארק הירקון מול כ-50 אלף מעריצים נרגשים, שרק מחכים לשואו של "נה, נה, נה" בשילוב "הלו, יזראל" במבטא מרטיט? ואז, זה התפוצץ לקהל המקומי בפרצוף.

      רי-רי, לא רק שהגיעה לכמה שעות בלבד של ביזנס בגבולות הארץ המובטחת, לדפוק קופה ולהמשיך ליעד הבא - אלא החליטה להקדיש את רובן דווקא לפלז'ר, זה קרה בלי הסלפי בכותל, אבל עם טיסה פרטית לים המלח, שם נשארה עד שהשמש שקעה עבור עוד תמונה פרובוקטיבית בבגד ים (בכל זאת במקום הכי נמוך בעולם, אתם יודעים), בשעה שרבבות שהשקיעו מאות שקלים כדי לבחון אותה מקרוב כבר התאספו מול הבמה. בחום, במתח, בלי הרבה הנאה, מקשיבים לעוד טראק חופר של הדי-ג'יי המסכן שכבר חרש את הפלייליסט שלו לאורכו ולרוחבו.

      וכך, כמה דקות של איחור אופנתי הפכו לחצי שעה. ואז לשעה נסבלת בקושי. אבל שעתיים וחצי של עיכוב? טוב, הקהל המיואש קיווה שלפחות יתנחם בפיצוי בצורת הדרן כפול. לא ממש, כי ההופעה קוצרה בהתאמה, ריהאנה התנשפה במיקרופון (ברגעים שהעמידה פנים שהיא באמת שרה) ולא התנצלה גם כשנשמעו קריאות בוז - כך שהיום שאחרי כבר הפך לחגיגת השמצות מתוקשרת פלוס תביעה ייצוגית נגד סקנדל מופע הילדה הרעה של עולם הפופ, שפשוט שלפה אצבע משולשת בפני העם היושב בציון.

      שנה וחצי אחר כך, ממש כמו פרשת המכות שחטפה מהאקס האלים, גם תקרית ריהאנה VS ישראל פשוט נסלחה ונשכחה. בהינף יד, או במקרה שלה תמונת טופלס – ישראל הפכה לאישה המוכה שנותנת לפרטנר עוד הזדמנות. כי אין כמו עוד סט צילומי עירום מלא או פפראצי שלה במהלך חופשה בביקיני כדי להלהיב את הקהל הישראלי. בזמן שאנשי בידור סוררים, מזילים דמעה מול המצלמה ומתחננים לסליחה, רי-רי פשוט שולפת עוד תמונה שצולמה מבעוד מועד וזוכה שוב באהדת הקהל. הבנת אורנה בנאי?

      ג'ון גליאנו: גאון, שטני וסטרילי

      ג'ון גליאנו בתצוגת האופנה של דיור בפריז, אוקטובר 2010 (GettyImages , Tony Barson)
      (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      פרויקט ההלבנה של מעצב העל ג'ון גליאנו הוא לא פחות מנס. בכל זאת, האיש אחראי לאחת הפרשות המסעירות ביותר שידע עולם האופנה בשנים האחרונות, אחרי שתועד בפברואר 2011 בבית קפה בפריז כשהוא שיכור, אומר: "אני אוהב את היטלר". האקט הוביל להדחתו מתפקידו בראש בית האופנה "דיור", ובמהרה מצא את עצמו מודר מכל ספרה אופנתית, ציבורית וחברתית.

      הקאמבק החל להיות מתוקשר עוד לפני שהוא בכלל הספיק להתרחש. שאלות אודות גורלו של מעצב האופנה המוכשר והסורר, שניתץ את הקריירה שלו במחי הערה אנטישמית אחת, לא הפסיקו לרחף במעלה האטמוספירה הזוהרת של עולם האופנה. התשובה נמצאה ארבע שנים בדיוק לאחר אותה תקרית מטלטלת, ערב פתיחתו של שבוע הקוטור בפריז. עיני כל העולם היו נשואות אל גליאנו, מתוקף תפקידו החדש כמנהל האמנותי של בית האופנה האוונגרדי "מרג'יאלה". שלא כדרכו, בחר גליאנו לקיים את תצוגת הביכורים שלו דווקא בבניין משרדים אפרורי בלונדון, שבועות ספורים לפני שבוע הקוטור, שבו נהג להשתתף באופן קבע כמנהל האמנותי של "דיור".

      אל מסלול התצוגה הגיח המעצב רק לשבריר שנייה, כשהוא עטוי בחלוק לבן ובמימיקה מכונסת, שונה כל כך מזו שהייתה מזוהה עם מי שנחשב בעבר לאחת האושיות המוחצנות והגאוותניות ביותר בתעשייה. אך בעוד שכל הופעתו החיצונית של גליאנו זעקה זיכוך וסטריליות, יצירותיו עצמן דיברו בשפה אחרת לגמרי. הדעות בקרב מבקרי האופנה היו אמנם חלוקות, אך איש לא הצליח להיוותר אדיש לנוכח מחול השדים האופנתי שהתחולל על המסלול. גליאנו יצק את כל רוחות הסערה הפרטיות שלו אל הקולקציה, אלו באו לידי ביטוי בשילוב מוטיבים של דמויות שטניות, טלאים ושכבות בד שיצרו מראה חבול ושמלת כלה רוח-רפאית אחת. ככה נראה הקאמבק של אחד המעצבים המוערכים והמושמצים כאחד בתעשייה - שטני וסטרילי. באיזה שביל הוא יחליט לפסוע מכאן ואילך? לתשובה הזו ייאלץ עולם האופנה לגייס סבלנות מחדש.

      רוני ודנאי