בערב אחד ב-1997 צלצל הטלפון במשרדו של חתן פרס ישראל האדריכל יעקב רכטר. מעברו השני של הקו היה אורי לוברני, ששימש באותם הימים מתאם פעולות ישראל בלבנון. השניים תיאמו ביניהם פגישה. לוברני הגיע למשרד, ובו המתינו לו רכטר ובנו אמנון, שניהל עמו את משרד האדריכלים הידוע. בפגישה סיפר לוברני לשניים על הכוונה להקים אנדרטה לזכר חללי צבא דרום לבנון (צד"ל) בלבנון. אחרי שקיבל את הסכמתם המידית לתכנן את האנדרטה בהתנדבות, הודיע להם לוברני על פגישה סודית שתתקיים עם מפקד צד"ל, הגנרל אנטואן לאחד, אחרי שיוטס מלבנון לישראל במסוק.
באותם ימים החריף חיזבאללה את המתקפות שלו כלפי צה"ל וכלפי צד"ל בלבנון. אסון המסוקים, אסון השייטת ואסון השריפה בוואדי סלוקי היו רק חלק מהאירועים הקשים שליוו את התקופה הזה. בהתאם לקורות לוחמי צד"ל, שאותם סיפר הגנרל לאחד לרכטר ולבנו בפגישה שקיימו במסעדת דגים בתל אביב, החלו השניים לתכנן את האנדרטה. המקום שנבחר להקמת האנדרטה היה הכפר הלבנוני מרג' עיון.
"הגענו ליק"ל (יחידת הקישור ללבנון ע"ח), ושם הלבישו אותנו בשכפ"צים ובקסדות. צד"ל פתחו לנו ציר ועלינו לשם עם חמישה, שישה מרצדסים ממוגנים. הרכב שבו אנחנו היינו היה באמצע השיירה", שחזר רכטר את היום שבו נבחר המקום להקמת האנדרטה. "נסענו לשם במהירות מטורפת כדי להימנע כמה שיותר מסכנה של פיגוע ממטעני צד. ברקע שמענו יריות. זה היה ממש אזור מלחמה". רכטר סיפר כי כשהגיעו למקום שהוצע להקמת האנדרטה, הם הוקסמו. "היה נוף משגע המשקיף לבופור. ראש ההר היה שטוח, וזה אפשר לבצע בנייה יחסית מהירה, ללא עבודות קרקע ותשתית מסובכות מדי".
לקריאה נוספת:
נזכרים "בבוץ הלבנוני": 30 שנה להקמת רצועת הביטחון בלבנון
30 שנה לנסיגה לרצועת הביטחון: זהו את עצמכם בתמונות
אחרי שלוש שנים של עבודה משותפת של הקבלנים הלבנונים שנבחרו, האדריכלים לבית רכטר, לוברני, צד"ל, משרד הביטחון וצה"ל הושלמה המלאכה. ב-22 במאי 2000 נערך טקס מרשים ומרגש לחנוכת האנדרטה, בהשתתפות מאות המשפחות השכולות של צד"ל וקצינים בכירים בצד"ל ובצה"ל. למחרת בלילה כבר החלה הנסיגה מלבנון, וב-24 במאי, כאשר חייל צה"ל האחרון יצא מלבנון ואלפי צד"לניקים צבאו על גדר הגבול, חיזבאללה פוצץ את האנדרטה.
היום, בחלוף 15 שנים מהיום ההיסטורי והכואב ביותר בתולדות יחסיו של צד"ל עם ישראל, רכטר מעדיף לנצור בזיכרונו את טקס החנוכה המרגש. "הכי מרגש היה לראות את הנשים ואת האימהות לבושות בבגדי אבלות ומחפשות על קיר ההנצחה את השם של הבן או הבעל שלהן", שחזר רכטר. "לבנונים רבים מאוד ניגשו אלינו והודו לנו, לחצו את ידינו ונתנו לנו חיבוק חם כהוקרה על המעשה הזה שנעשה למענם". רכטר סיפר כי חש גאווה גדולה משותפותו במעשה למען אנשים שרבים נתנו את החיים גם למען ישראל. "הם שיתפו אתנו פעולה, היו חלק מהאינטרס הישראלי במלחמה בטרור ובאיסלם הקיצוני בלבנון".
"אנשים שהיו בשר תותחים למעננו נזנחו בצורה קיצונית"
עם זאת, תחושת הגאווה וההתרגשות לא נמשכה זמן רב. "פחות מ-48 שעות אחרי הטקס, נאלצו אנשי צד"ל לברוח לארץ וחשפו את אזלת היד השערורייתית והקשה ביותר בטיפול בהם", המשיך רכטר. "אנשים שהיו ממש בשר תותחים למעננו נזנחו בצורה קיצונית". לדבריו, מאז שהאנדרטה פוצצה, לא הוקמה אנדרטה אחרת בתחומי ישראל. "עשיתי ניסיונות רבים לכבד אותם ולקדם הקמת אנדרטה בשטח ישראל, גם כן בהתנדבות, אבל ללא הצלחה. זאת שערורייה שמהווה חלק מאותה אוזלת יד ביחס של המדינה כלפי הצד"לניקים", הוא טען. "דיברתי עם לוברני, עם אנשים שאני מכיר במשרד הביטחון ובצה"ל. הם ניסו לעזור, אבל ללא הצלחה. משום שאני תכננתי את הדבר הזה, זה הפך לנושא אישי מבחינתי, לא רק ייצוגי. כי הכרתי את האנשים שעבדו על הפרויקט הזה ושסבלו מאוד מהמלחמה הזאת. לכן התחושה שלי על העוול שנעשה כאן הוא כפול. כי גם כישראלי אני מרגיש שזאת בגידה. זה משהו שיש בו מבחינתי המון גאווה מצד אחד, ומצד שני הרבה מאוד טעם חמוץ ומר מחוסר התמיכה של המערכות בארץ".
נסיגת צה"ל מלבנון התרחשה בן לילה. 7,000 לוחמי צד"ל ובני משפחותיהם המופתעים והזועמים מהפקרתם, צבאו עם מטלטליהם על גדר הגבול בין ישראל ללבנון. באותו יום הם התחילו דרך חדשה בארץ זרה, בשפה שונה, בתרבות אחרת וכגולים מאונס ממולדתם. שני שלישים מהמשפחות כבר עזבו מאז את הארץ. חלקם העדיפו לספוג עונשי מאסר וחזרו ללבנון. אחרים, שגזר הדין היחיד שחיכה להם במולדתם היה מוות, היגרו לארצות הברית, לקנדה או לאירופה. כ-3,500 יוצאי צד"ל ובני משפחותיהם נותרו היום בישראל.
הפעם הראשונה שבה התחדד הצורך של הצד"לניקים במקום אחד שבו יוכלו להתייחד עם יקיריהם הייתה ביום הזיכרון הראשון שלהם בארץ. המשפחות השכולות של צד"ל, שבחלקן הכיר משרד הביטחון כמשפחות שכולות של צה"ל, מציינות את זכר יקיריהן ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. בעוד משפחות חללי צה"ל עלו באותו יום לקברי יקיריהם להתייחד עם זכרם, למשפחות השכול של צד"ל לא היה קבר לעלות אליו, מאחר שחללי צד"ל קבורים בלבנון. חודשים ספורים אחרי אותו יום זיכרון הצהירה סגנית שר הביטחון דאז, דליה רבין-פילוסוף, כי היא רואה חשיבות רבה בהקמת אנדרטה לזכר חללי צד"ל וכי משרד הביטחון צפוי להקים אנדרטה כזו בגליל. שנה לאחר מכן, ב-2002, פורסם כי האנדרטה תוקם בהר צפייה שבמטולה ותהיה למעשה דגם מוקטן של האנדרטה שעמדה באזור מרג' עיון והופצצה.
התכנית הזאת מעולם לא יצאה לפועל. ב-2010, אז ציינו יוצאי צד"ל עשר שנים לעקירתם ממולדתם, שבה והתעוררה הפעילות בקהילה למען הקמת האנדרטה, ועלה רעיון להקים אנדרטה משותפת לזכר חללי צד"ל וצה"ל במטולה. ואולם, הרעיון נגנז מאחר שאנשי צד"ל טענו כי רוב האנדרטאות בארץ מוקדשות לחללי צה"ל והדגישו את הצורך שלהם באנדרטה אחת שתוקדש ללוחמי צד"ל למורשת הייחודית שלהם במלחמה על שחרור מולדתם מארגוני הטרור.
"בסביבות 2012-2011 סייעו לנו סגן השר לפיתוח הנגב והגליל לשעבר איוב קרא וראש הלשכה שלו מנדי ספדי לחפש שטח להקים עליו אנדרטה לזכר חללי צד"ל", סיפרה ג'ולי אבו עראג', יתומת צד"ל הנמנית עם מקימי העמותה למען אנשי צד"ל בישראל. "קק"ל סייעה לנו, נתנה לנו כמה דונמים ואישרה לנו לבנות אותה בסמוך ליישוב אדמית שבגליל המערבי". לדבריה, יועצו של השר לשעבר יוסי פלד, שהיה ממונה על יוצאי צד"ל, אמר להם כי ב-2001 אישר משרד הביטחון תקציב להקמת אנדרטה. "בשנים האחרונות שלחנו מכתבים למשרד הביטחון, למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה בבקשה לקבל את התקציב להקמתה, אבל עד היום אפילו לא קיבלנו תשובה. החלטנו שנקדם את ההקמה בעצמנו, וזו הסיבה שלפני כמה חודשים הקמנו עמותה, לצורך גיוס תרומות להקמת האנדרטה".
אביה של ג'ולי, קצין צד"ל ג'וזף אבו עראג', הקדיש לברית הדמים שכרת עם ישראל קרוב למחצית מחייו, עד לרגע שבו הוצא להורג בידי אנשי חיזבאללה בלבנון ב-1998. בשלהי שנות ה-70 הוקם צבא לבנון החופשית, שהפך לימים לצד"ל, ואבו עראג' התמנה לעוזרו האישי של מפקד הכוח, רב-סרן סעד חדאד. ג'ולי סיפרה כיצד עם הקמת הכוח ב-1976 הגיעו נציגי צבא לבנון החופשית ממרג' עיון לגדר הגבול במטולה והטמינו שם פתק המציע לישראל שיתוף פעולה במלחמה נגד אש"ף, שעם גירושו מירדן החל להשתלט על דרום לבנון על מנת לבצע פיגועים בישראל ולירות משם קטיושות לשטחה.
כפרי דרום לבנון, שהיו מאוכלסים ברובם בנוצרים מארונים, סבלו מההשתלטות אש"ף על האזור. על מנת לקדם את השתלטותם הטילו אנשי הארגון סגר על הכפרים הללו, הרגו את תושביהם, אנסו את נשותיהם ובזזו ושרפו בתיהם. לא נותרה להם ברירה אלא לפנות לישראל ולהציע לה לכרות ברית נגד אש"ף. כך החלו צה"ל וצבא לבנון החופשית להילחם כתף אל כתף נגד אש"ף ובהמשך גם נגד חיזבאללה. אבו עראג' היה מבוקש בידי אש"ף בשל מעמדו הבכיר במיליציה החדשה שקמה להילחם בו.
"אנשי אש"ף חטפו אותו, אבל הוא הצליח לברוח מהם ולהיעלם לכמה חודשים", סיפרה ג'ולי. "לשם נקמה וכדי להגביר את הסיכוי ללכידתו הם החליטו לחטוף את אחי הבכור איסקנדר, שמעולם לא הכרתי, ודרשו כופר על ראשו. ב-1978, כשהיה רק בן עשר, מת איסקנדר מהתקף לב. אימא שלי אומרת שפשוטו משמעו, הוא מת מפחד. הוא היה כל הזמן בחרדות מזה שהם יחזרו ויחטפו אותו". אבו עראג' פיקד על גזרת צור וצידון מטעם צד"ל, ועם נסיגת צה"ל לרצועת הביטחון הוא פיקד על מרג' עיון והסביבה. ב-1998 הוא נרצח לנגד עיניו של בנו שאדי, שהיה אז בן 16, דווקא בבסיס צד"ל שעליו פיקד. אחד החיילים שהתגייסו לצד"ל התגלה כסוכן של חיזבאללה, הפתיע את אבו עראג' וארבעה מחייליו וירה בהם למוות.
האנדרטה תוקם ללא שמות החללים
במשרד הביטחון אומרים היום כי הליך תכנון אנדרטה לזכר חללי צד"ל במטולה כבר הושלם וכי בניית האנדרטה נמצאת כעת בתהליך קבלת אישורים. להערכת גורמים במשרד, כבר בעוד שנה תוקם האנדרטה. אף שבמשרד טוענים כי ההליך מתבצע בשיתוף עם אנשי צד"ל, אנשי העמותה ופעילים חברתיים בקהילת יוצאי צד"ל הופתעו מהבשורה.
במשרד הביטחון ציינו עוד כי האנדרטה תיוחד לחללי צד"ל, אולם לא יחקקו את שמותיהם במקום. בעמותה למען יוצאי צד"ל התרעמו על כך והדגישו כי גם אם הפעם, בניגוד להבטחות העבר, אכן תוקם האנדרטה במימון משרד הביטחון, לקהילה יש צורך מוסרי ממשי בחקיקת שמות 650 החללים שנפלו מ-1982 ועד לנסיגה מלבנון. "בזמן הנסיגה מלבנון נאלצנו להשאיר מאחורינו את כל רכושנו בגלל החיפזון שבעזיבה, אבל השארנו שם בבית הקברות של מרג' עיון גם את אבא ואת איסקנדר", אמרה ג'ולי. "ביום הזיכרון לחללי צה"ל אני לוקחת חופשה מהעבודה כדי להשתתף בטקסים. אמרתי פעם באחד מטקסי יום הזיכרון לחללי צה"ל שהחשיבות של האנדרטה היא לא רק לזכור את אנשי צד"ל ואת ההיסטוריה שלנו, צריך להבין שאנחנו לא יכולים לעלות לקבר שלהם ולהתייחד עם זכרם. הם קבורים בלבנון ואנחנו לא יכולים להגיע אליהם. אנחנו רוצים שיהיה לנו משהו סמלי, שעליו יהיו חקוקים רק שמות החללים. שנוכל להגיד לכל אחד ואחד מהם תודה על מה שהם עשו למעננו, ושאם יום אחד יהיה פה שלום, זה יהיה בזכותם. אנשי צד"ל הם גשר השלום עם ישראל".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מערכת הביטחון נמצאת בעיצומם של ההליכים להקמת אנדרטה לזכרם של חללי צבא דרום לבנון, ואנו מקווים שבתוך שנה נזכה לחנוך את האנדרטה במקומה החדש. במסגרת זו אותר שטח להקמת האנדרטה, במתחם סמוך ל'גדר הטובה', נערכו מדידות של השטח, הוצע תכנון ראשוני על ידי אדריכל והוגדר תקציב ייעודי. בימים אלה מקדם משרד הביטחון הליך סטטוטורי של גריעת השטח מבסיס צבאי סמוך, והפיכתו לשטח שייעודו יאפשר הקמת האנדרטה".
לפניות לכתבת: adihashmonai@walla.com