פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חושפי העוולות מגלים: כך הופכת ישראל למדינה מושחתת

      ישראל מדרדרת במדד השחיתות העולמי ולא ברור היכן זה ייעצר. תקרת זכוכית היא מציאות עבור מי שאינו מקושר וחושפי שחיתויות נפגעים: "אני מפחד על אשתי והילדים". "הציבור ישלם", סדרת כתבות חדשה על פני השחיתות בישראל. ריאיון באולפן וואלה!NEWS

      חושפי העוולות מגלים: כך הופכת ישראל למדינה מושחתת
      עריכה: ניר חן

      (צפו בריאיון עם עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה למען איכות השלטון)

      בסוף השבוע האריך בית המשפט המחוזי בירושלים את מעצרו של עורך הדין רונאל פישר, שמואשם בשורה של עבירות שוחד, הלבנת הון ומרמה. במהלך הדיון קרא פישר לשופט: "מה שהמדינה עושה לי זה רצח. כמה צריך להרוג בן אדם? כמה ליטר דם אני צריך לירוק? לא חשוב מה עשיתי ובוודאי שלא רצחתי או אנסתי. מה עשיתי? עשיתי עבירות כלכליות, לא כאלו שיש קורבן".

      פישר צודק, באופן חלקי. בניגוד למקרי אונס או רצח קורבנות השחיתות הם אכן במידה רבה נטולי שם או פנים. הבעיה היא שהנשדד הוא הציבור, שלא זוכה לשירותים נאותים, שנפגע ממכרז תפור, שנאלץ לשלם שוחד או שמאבד אמון במערכת. פרשת פישר הלכה ותפחה, והיא נוגעת כיום לגורמי אכיפה, משפט ועסקים. כמו הולילנד ופרשות שחיתות רבות לפניה, היא מעלה את השאלה אם ישראל הפכה למדינה מושחתת. כיצד החברה הישראלית מתמודדת עם שחיתות ושוחד? מה גורם לתופעה? מי נפגע ממנה והאם האפשר לעשות יותר כדי להיאבק בה? "הציבור ישלם", סדרת כתבות חדשה תתחקה אחר פני השחיתות בישראל.

      הארכת מעצר לרונאל פישר בבית משפט השלום בירושלים (נועם מושקוביץ)
      "עשיתי עבירות כלכליות, לא כאלו שיש קורבן". פישר (צילום: נועם מושקוביץ)

      יש אנשים שפגשו את השחיתות פנים אל פנים. מורן גנוסר, בן 35, מנתח מערכות מידע, התחיל לעבוד בחברת חשמל בשנת 2003. גינוסר לקח חלק בחשיפת פרשת סימנס, במסגרתה חשודים בכירים בחברת החשמל שקיבלו כספי שוחד בסך 16 מיליון דולר תמורת הטיית מכרזים ביניהם רכש מערכות DMS, המנטרות בעיות בהפסקות חשמל ארציות.

      גינוסר, שהתקבל לעבודה בחברה, לא תכנן להפוך לחושף שחיתויות. מה שהחל כתלונות על כשל בתפקוד של מערכת ה-DMS הפך לכדור שלג מתגלגל, במסגרתו זומן גינוסר על ידי הרשות לניירות ערך לתת עדות בה מסר מספר מסמכים והקלטות. גינוסר מעריך כי עדות זו תרמה במידה רבה למספר מעצרים של בכירים בחברה. גינוסר חשב בתחילה שהתקלות אליהן הוא נחשף אינן תוצאה של מעשה מכוון. "הכלים שהיו אמורים לקצר את זמן הפסקות החשמל לא עבדו. התלוננתי על בעיות בטיחותיות, תפעוליות. אנשים שקודמו פשוט אמרו שהמערכת והכלים עובדים. בחוץ בוקר והמנהלים אמרו שעכשיו לילה. שלחתי התראות בעקבות מקרים של עובדים בשטח שכמעט נפגעו מציוד שהתפוצץ להם בפנים. בחלק מהמקרים היו עובדים של חברת החשמל שיכלו לתקן ולא צריך היה את סימנס, שלוקחים על כל תיקון כזה בין 20-50 אלף דולר. כשאני או עמיתים תיקנו חטפנו על הראש. אמרו לי 'למה אתה מתקן'".

      גינוסר החל לאסוף חומרים על הכשלים והעיוותים. "חיכיתי קודם כל שמנהל המחוז שלי יפרוש לפנסיה, התחלתי לגבש חוברת מסודרת עם כל התלונות, כתבתי אותה כמה שבועות, חיכיתי שהוא יעזוב וקיוותי שמנהל המחוז החדש שנכנס בשנת 2013 יקבל את התלונות בצורה טובה וירצה לתקן, כי מדובר בסכנות בטיחותיות. מה שקרה היה הפוך. בתוך המחלקה התחילו לאיים עליי, איימו שיפגעו בי, באשתי ובילד. שינו את קבצי הלוג ואמרו שאני פגעתי במערכות הקריטיות של חברת החשמל, כדי להוציא אותי מהמחלקה והמערכת כדי שלא אוכל לראות, להתלונן ולאסוף לידי עוד חומר. ב-2013 פיטרו אותי אחרי שהפיצו שמועה שאני מלכלכך על אנשים ומדבר על אנשים. הטענות לפיטורים היו סיום חוזה של עשר שנים, וטענו גם לבעיות משמעת ופגיעה במערכות קריטיות של החברה".

      מורן גינוסר (ראובן קסטרו)
      "כולם מדברים על זה שחשוב להילחם בשחיתות אבל אף אחד לא רץ להעסיק אותי". גינוסר (צילום: ראובן קסטרו)

      גינוסר החל לעבוד בחברת נתיבי הגז, העוסקת בהולכת הגז כאשר הלקוח המרכזי שלה הוא חברת החשמל. "רציתי להמשיך בחיים שלי. כשפוטרתי אשתי הייתה בהיריון ומה שהיה חשוב לי זה לפרנס את המשפחה שלי. עברתי בנתיבי הגז תהליך ארוך כולל בדיקת פוליגרף ובדיקה אצל פסיכולוג ובסוף התהליך קיבלתי סיווג בטחוני יותר גדול ממה שיהיה לי בעבר בחברת החשמל. בזמן ההכשרה הייתי בכל תחנות הכוח של חברת חשמל, זה מקום הרבה יותר רגיש ביטחונית מכל המקומות שעבדתי עד אז. חברת החשמל מחויבת לתת לעובדי נתיבי הגז לתת לעובדים שלהם להיכנס למתקנים שלהם, כי חלק מהעבודה השוטפת זה להיכנס למתקנים. אבל אחרי שקיבלתי את הסיווג, אמרה חברת החשמל למזכירות הביטחון בחברה כי מר גינוסר לא יוכל להיכנס לאתרי חברת חשמל. אחרי חודשיים פוטרתי בטענה של צמצום בעלויות התפעול".

      גינוסר סובל מהשלכות הפרשה גם היום. "השם שלי מופיע בגוגל לא מעט כי לא שתקתי. למרות מכתבי המלצה רבים, חברת החשמל תדאג לומר שאני עובד בעייתי ושפגעתי במערכות הקריטיות, מה שלא נכון, לאור העובדה שקיבלתי מהרשות לאבטחת מידע העובדת עם משרד ראש הממשלה סיווג בטחוני גבוהה מזה שקיבלתי שעבדתי בחברת חשמל. כשאני הולך לראיון עבודה, יש המון אנשים שרוצים לעזור אבל בסוף אני לבד. אני צריך לדאוג ללחם לילדים שלי. במשך חצי שנה אני עובד בחברה פרטית ולא במקצוע שלי כי אני די שרוף כי יצאתי החוצה, כי אמרתי את מה שיש לי לומר. אני כנראה אצטרך להתחיל מאפס בתחום אחר ולהתקדם לאט. את 12 השנים שצברתי בתחום הזה אני לא יודע אם יזרקו לפח אבל הן לא יהיו רלוונטיות בחיפוש העבודה החדש. כולם מדברים על זה שחשוב להילחם בשחיתות אבל אף אחד לא רץ להעסיק אותי. הייתי ביותר מריאיון עבודה אחד בחברות פרטיות בתחום האנרגיה וכבר עברתי את כל המיונים ואת ימי הערכה ואת הראיונות ומשום מה זה לא קרה".

      "יש שלוש עמותות עקריות שעוזרות לאנשים במצבי. עמותת עוגן שעוזרת לחושפי שחיתויות, התנועה לאיכות השלטון ואומץ, שעזרה לי רבות במאבקי נגד חברת החשמל וגם סייעה לעובדת החברה שהתלוננה על הטרדה מינית. כל עמותה עוזרת בדרך שלה. מלבדן יש את החוק לסיוע משפטי לחושפי שחיתות אבל אני לא מכיר אדם שזה עזר לו. חוץ מח"כ מיקי רוזנטל שעזר לי באופן אישי כולם ברחו מהנושא הזה כמו מאש בגלל שלחברת החשמל יש כוח אלקטורלי. זאת עבודה מאוד קשה להיות חושף שחיתות. אני מפחד על אשתי והילדים שיפגעו בהם. מבחינה כלכלית אני משתכר היום פחות מחצי ממה שהרווחתי. אני לא עובד כבר במקצוע שלי. אני צריך לשים סטופ לעניין של המאבק הזה וצריך לקדם את החיים האישיים שלי, לא כל החיים אוכל להתעסק בזה. יש לי שני ילדים קטנים מאוד שהם נולדו לכל העניין הזה של חשיפת שחיתות, הבן הגדול שלי נולד למערבולת של חברת חשמל והפיטורין, והבת שלי נולדה בזמן הפיטורים מנתיבי הגז".

      גינוסר נתון כיום בהליך של תביעה נגד החברה. "יש לי מזל שעורכי הדין שלי ערן לאופמן וניר בן חמו עובדים בסכום מצחיק, עד עכשיו הם הפסידו כסף אבל הם מאמינים שנזכה בתביעה", הוא אומר. במקביל, בהארכות מעצר שהוציאה הרשות לניירות ערך לבכירים בחברת חשמל הודיעה כי תשיג כתבי אישום נגד המשנה למנכל חברת החשמל, יאשה חאין ונגד חיים ברנר, אחראי על פיתוח עסקי בחברת חשמל. בנוסף, במסגרת הפרשה הורשע גם השופט לשעבר דן כהן אשר מרצה היום עונש של שש שנים על עבירות שוחד ומרמה.

      תקרת זכוכית בנמל

      גם עובד בנמל אשדוד הרגיש שנתקע בתקרת זכוכית כיוון שלא היה לו את הייחוס הנכון. כשהגיע לנמל נאמר לו: "תתחיל מלמטה, ההווה יהיה קשה והעתיד ורוד". "לצערי, סדר הדברים השתנה", אמר. הוא החל את דרכו בנמל מלמטה, קודם לתפקיד ביניים ושם נתקע, למרות ניסיונותיו להתקדם לתפקיד בכיר בכלי שיט. "מהתחלה לא הבינו בנמל איך נפלתי עליהם; אני לא בן שלי, לא מקורב או חבר של מישהו בנמל. כשעשיתי קצת רעש בנמל זה כבר היה מוגזם והחלו להילחם בי. ההנהלה היתה צריכה לקבל החלטה: להגן עלי ובכך להביא להשבתת הנמל, או להיכנע לוועד. הפכתי למשהו שהוא יותר מסדין אדום עבורם, למען יראו ויראו".

      לטענתו, הוא הפך מטרה להתנכלויות. למרות ניסיון עשיר לתפקיד שביקש ובעל תעודות נדרשות, הוא הפסיד שוב ושוב לאנשים שלדבריו פחות ראויים ממנו. קורסים מקצועיים נמנעו ממנו ונערכו לו בירורים משמעתיים חוזרים ונשנים.

      "צריך להילחם על דמותה של המדינה", הוא אומר היום. "יש לי ילדים ואני רוצה להיות שלם עם עצמי כשאני מסתכל להם בעיניים. מדינות התפרקו והפסידו מלחמות בגלל שחיתות, לנו אין אפשרות להפסיד במלחמה הזאת ולכן אני נלחם".

      שוחד יצירתי

      לפי המדד העולמי לתפישת השחיתות לשנת 2014 מצבה של ישראל אינו מעודד במיוחד. המדד מציג הדרדרות ישראלית עקבית למדי מאז השיק אותו ארגון international transparency בשנת 1995 וכיום ישראל מדורגת בו במקום ה-37 מתוך 175 מדינות. בהשוואה לארגון המדינות המפותחות OECD המצב מדאיג עוד יותר, ישראל ניצבת במקום ה-24 מתוך 34 המדינות החברות.

      אנשי מקצוע שמכירים מקרוב את הצד האפל של החיים בישראל ונלחמים בשחיתות הציבורית לא מציירים תמונה מורכבת. "אני לא סבורה שמדינת ישראל מושחתת יותר ממדינות אחרות", אמרה עורכת דין צרויה מידד-לוזון, היועצת המשפטית בתנועה למען איכות השלטון בישראל. "אך את מקומנו הנמוך ביחס למדינות ה-OECD הרווחנו בדין". מידד-לוזון מאפיינת את השחיתות היום כ"מתוחכמת יותר בהשוואה לעבר. הכסף כבר לא עובר במעטפות, אלא בדרכים מתוחכמות יותר, שקשה יותר להתמודד עמן. יש תהליך של השתכללות, יצירתיות וחוצפה גדולה מבעבר".

      הידרדרות ישראל במדד השחיתות העולמי (עיבוד תמונה)

      "שחיתות ציבורית תמיד הייתה בישראל, היא רק משנה את פניה", סבור גם ד"ר דורון נבות, המלמד בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. נבות חוקר רבות את נושא השחיתות בישראל וכתב ספר בשם "שחיתות פוליטית בישראל". הוא מאבחן כי הפנים החדשות של השחיתות בישראל "יוצרות במובנים מסוימים שחיתות חמורה יותר שיכולה להיות פרועה מאד. אכן הדרדרנו".

      "פרשת ישראל ביתנו", לדבריו, "לא הייתה מתרחשת כאן בעבר. כאן יש ממש מקרה של מפלגה שישבה על משאבים ציבוריים ואנשים חשודים כי לקחו כסף לכיסם. זו הייתה ממש שיטה. דבר כזה לא היה כאן מעולם. זו הדרדרות". הוא מצביע גם על מקרי שחיתות במנגנון השלטון המקומי שתורמים לנסיגה של ישראל. "יש המשכיות של תופעות שראינו בעבר, אך יש גם וולגריות והקצנה. בעבר לא הייתה פראות כזו".

      פאינה קירשנבאום יוצאת מחקירה בלה"ב 433, אפריל 2015 (צילום מסך , דוד קורן)
      "מפלגה ישבה על משאבים ציבוריים ואנשים חשודים כי לקחו כסף לכיסם. זו הייתה ממש שיטה. דבר כזה לא היה כאן מעולם". פאינה קירשנבאום יוצאת מחקירה, אפיל 2015 (צילום: דוד קורן)

      אחת הטענות נגד מדד השחיתות היא שהוא נשען על תחושות הציבור, שכן אין דרך אחידה ואובייקטיבית לכמת את מידת השחיתות. ככזה המדד חשוף להטיות. כך למשל, מערכות אכיפה ותקשורת יעילות שחושפות שחיתויות מעלות את הנושא לסדר היום. ניקוי אורוות שכזה יקטין אולי את ממדי השחיתות, אבל יניב תחושה נתפשת בציבור של שחיתות גוברת שכן פרשיות שחיתות יגיעו לכותרות חדשות לבקרים. נבות לא שותף לביקורת הזו. "יש פרשות, כמו פרשת אולמרט, שהחלו לפני מספר שנים וכעת מגיעות לסופן. כלומר, אנחנו עוסקים בספיחי העבר. אני לא חושב שבימים אלו יש מודעות גבוהה יותר לשחיתות, או מאבק משמעותי יותר בה. היום המערכת חלשה מזו שפעלה לפני מספר שנים. היום היועץ המשפטי לממשלה פחות אקטיבי מהקודם וגם מאבקו בשחיתות של מבקר המדינה פחות משמעותית ממבקר המדינה הקודם. כך גם לגבי מפכ"ל המשטרה הנוכחי בהשוואה לזה שקדם לו", הוא טוען.

      עם זאת, נבות מזהה שינוי במאבק בשחיתות של הון-שלטון. "זו תופעה חדשה יחסית שלא הכרנו בעבר ושהתפתחה כתוצאה מתהליכים שונים ורפורמות כלכליות, דוגמת רפורמת בכר וכן כתוצאה מליברליזם כלכלי. פעם הכוח היה בידי השלטון. בשנים האחרונות צמחו טייקונים שהשחיתו את השלטון. בחמש שנים האחרונות יש ניסיון להילחם בזה".

      מדד השחיתות בישראל (עיבוד תמונה)

      מידד-לוזון מסבירה כי "במדינות צעירות יחסית שנשלטו בעבר על ידי מדינות אחרות נוצר יסוד של ניכור והתפתחה תרבות שזה בסדר לתחמן את השלטון. בישראל", לדבריה, "יש ציבורים שחשים מנוכרים לשלטון". גם יציבות, הן פנימית והן מול מדינות שכנות, יוצרת מערכת שקשה יותר לטלטל. "בישראל התפתחה תרבות שמעודדת מקרי שחיתות וגם המנהיגות משקפת את זה. חושפי שחיתויות עדיין לא נחשבים בישראל כגיבורים, בעוד שרבים בוחרים בעבריין מורשע בשוחד לכהן כשר הכלכלה ומצביעים עבור ראשי ערים, בשעה שתלויים נגדם חשדות וכתבי אישום. עדיין מפרגנים אצלנו למושחתים".

      נבות מזהה מספר מרכיבים שמעודדים שחיתות. "תחרות פרועה, ולא רק במישור הכלכלי, מרחיבה את הפערים ויוצרת מתח. במקביל, בארץ התחדד מאד בשנים האחרונות חוסר כבוד לשמירה על מוסדות שמחויבים לאינטרס הציבורי. זה ניכר במינויים שונים וברצון לבצע שינויים תכופים במשרת היועץ המשפטי לממשלה, המשטרה ובית המשפט העליון. השינויים והרצון להתערב מקרינים ומעודדים שחיתות. כל הזמן יש מי שרוצה לפעול בצורה מושחתת ויש מה שבולם אותו. התרופפות המנגנונים שבולמים מעודדת שחיתות. בשנים האחרונות מערכת אכיפת החוק נחלשה; יש פגיעה בפרקליטות, ניסיון של מספר שרי משפטים לרסן את בג"ץ, משטרה שמתנהלת בצורה מוזרה, תופעות של חוסר אתיקה".

      מפרגנים למושחתים

      מנגד, נבות חושב ש"צריך להילחם. כרגע אנחנו בנקודה לא כל כך טובה, אבל יכול להיות שינוי. ניכר כי כחלון מעוניין להילחם בשחיתות, ואם נתניהו ישתף איתו פעולה, ינקוט עמדה, ובין השאר יתמוך בבית המשפט העליון, הוא יתגלה כמגן אכיפת החוק. זה לא תרחיש הזוי. אין מקום להרים ידיים ולהגיד שהכל אבוד".

      מחברת החשמל נמסר בתגובה: מורן גינוסר סיים העסקתו בחברה בשנת 2013 בתום התקופה המרבית על פי הסכמי העבודה בחברה. טענותיו באשר לחוקיות פיטוריו נבחנות בבית הדין לעבודה. באשר למערכת ה-DMS הטענות נבחנות על ידי הביקורת הפנימית בחברה , כמו גם גורמי חקירה וביקורת במדינה. התייחסותה של החברה לטענות מועברת, כמתחייב, במסגרת הליכים אלו.

      מנמל אשדוד נמסר בתגובה: בתקופת ההנהלה החדשה כל מינוי ענייני ובהתאם לכישורי המתמודדים ולצרכי החברה, וזאת מבלי לדעת מה היה בתקופות קודמות. ההתנהלות בנמל אשדוד מסודרת ויש שקיפות בתהליכים.