(בסרטון: אתר קידוח ברמת הגולן)
חיפושי הנפט ברמת הגולן מתקרבים לסיום שלב הקידוח הראשון. לפני כשבוע הודיעה לבורסה חברת "אפק", שקיבלה את הזיכיון לחיפושים, כי היא הוציאה מהמקום הידרו-קורבונים, חומר אורגני המהווה אינדיקציה ראשונית, ואחת מיני רבות, להימצאות נפט ברמה. במהלך השבוע הנוכחי הוצאו דגימות סלע שנשלחו לבדיקות מעבדה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב ובמעבדות נוספות בארצות הברית, ובעוד כמה שבועות צפויות להתקבל התוצאות שעיני כולם נשואות אליהן.
על רקע ההתפתחויות האחרונות בגולן, שהתרחשו במקביל לרעידות האדמה שפקדו החודש את נפאל, התפרסם מאמר של ד"ר דניאל מדר באתר "זווית", סוכנות ידיעות למדע וסביבה, ששווה לשים אליו לב. המאמר התבסס על מחקרים שבוצעו לאחרונה באוקלהומה שבארצות הברית ומצביע על קשר מובהק בין תדירות ועוצמת רעידות אדמה לבין קידוחים לא קונבנציונליים להפקת נפט.
"מחקרים מראים כי מדינת אוקלהומה, שעד לפני עשר שנים כמעט ולא חוותה פעילות סיסמית, הפכה מאז לנקודה חמה מבחינת פעילות כזו. ב-2004 בקושי היו רעידות אדמה באזור, וכיום יש שם 600 רעידות אדמה בשנה. מספר גבוה יותר מאשר בקליפורניה, שנחשבת לאחד האזורים עם הפעילות הסיסמית העשירה ביותר בארצות הברית", כותב ד"ר מדר, שמתמחה ביישום מדע ומדיניות בממשל בעיקר על אנרגיות מתחדשות, תחליפי דלקים והפקת אנרגיה מפסולת.
מדר, שמשמש גם כיועץ מדעי של אתר "זווית", שמטרתו להנגיש את המדע לציבור הרחב, טוען עוד כי "ב-2014 התרחשו באוקלהומה 15 רעידות אדמה בעוצמה של לפחות ארבע בסולם ריכטר. נוסף על כך, ב-2011 התרחשה שם רעידת אדמה בעוצמה של 5.6 בסולם ריכטר. רעידת אדמה בעוצמה כזו בדרך כלל אינה קטלנית, אבל גורמת לרוב לפצועים, לנזקים לרכוש ולתשתיות, ועלולה לגרום גם להתמוטטות מבנים ישנים שאינם עמידים בפני רעשי אדמה. על פי המומחים, יש סבירות של 30% שרעידת אדמה נוספת בעוצמה זו תתרחש בשנה הקרובה".
המחקרים שאליהם התייחס ד"ר מדר בדקו קידוחים שבוצעו בשיטת "הפראקינג" הלא קונבנציונלית, שנועדה להעביר את הנפט ממצב צבירה מוצק למצב נוזלי. גורמים בחברת "אפק" דחו אתמול בתוקף את השאלה הקשה שהעלה ד"ר מדר - האם ישראל צריכה להסתכן באפשרות שהחברה תבקש לבצע קידוחים לא קונבנציונליים, אשר עלולים לסכן את רמת הגולן, הסמוכה לשבר הסורי-אפריקני שידוע כרגיש מבחינה סיסמית.
המחקרים שאליהם התייחס ד"ר מדר בדקו קידוחים שבוצעו בשיטת "הפראקינג" הלא קונבנציונלית, שנועדה להעביר את הנפט ממצב צבירה מוצק למצב נוזלי. גורמים בחברת "אפק" דחו אתמול בתוקף את השאלה הקשה שהעלה ד"ר מדר - האם ישראל צריכה להסתכן באפשרות שהחברה תבקש לבצע קידוחים לא קונבנציונליים, אשר עלולים לסכן את רמת הגולן, הסמוכה לשבר הסורי אפריקני שידוע כרגיש מבחינה סיסמית. הגורמים טענו כי כל הנתונים שעליהם התבסס ד"ר מדר בשאלתו אינם רלוונטיים מהיסוד לשלב הבא שאותו תבקש החברה לבצע אם תוצאות החיפושים יצביעו על הימצאות נפט ברמת הגולן בכמויות מסחריות. כמו בעבר, גם כעת מדגישים בחברה כי הרישיונות שקיבלו ממשרדי הממשלה יאפשרו להם להפיק נפט נוזלי בלבד וכי רמת הגולן אינה יושבת על השבר הסורי-אפריקני.
בכתבה שפורסמה כאן לפני כחודשיים קבע ד"ר יובל ברטוב, הגיאולוג הראשי של החברה, כי ברמת הגולן אין פצלי שמן שייאלצו את החברה לבקש רישיון להפיק נפט בשיטות לא קונבנציונליות. "הנפט ברמת הגולן הוא איננו פצלי שמן והוא איננו מוצק. אם זה אכן נפט מוצק אז זה הופך להיות בהגדרה לא קונבנציונלי כי אין אפשרות היום להפיק את זה בצורה קונבנציונלית", אמר בשעתו ד"ר ברטוב. "לכן, חד-משמעית ,אם מדובר במאגר שיהיה מוצק, החברה לא תפיק אותו. מעבר לזה, אין לנו רישיון להפיק את זה. מדינת ישראל לא נתנה לנו רישיון להפיק פצלי שמן".
עם זאת, מתנגדי הפרויקט חוששים כי עצם העובדה שהגופים הממשלתיים אישרו לחברת "אפק" לבצע קידוחי חיפושים שיסבו לחברה הוצאות של עשרות מיליוני דולרים, פותחת פתח להפקת נפט בצורה לא קונבנציונלית אם יידרש שימוש בשיטה כזו. החששות הללו מתבססים, בין היתר, על התשובה שנותן ד"ר ברטוב לשאלתם העיקרית - האם הוא מתחייב שלא יהיה שימוש בשיטה "הפארקינג" הלא קונבנציונלית אם תנאי השטח ידרשו זאת.
"אני לא יודע מה יש בתת-הקרקע, אז אני לא יכול להתחייב למה שאני לא יודע", אמר ד"ר ברטוב, "אבל בהנחה שיש שם נפט, הידע שלנו על סוג הסלע ועל המקום שבו הנפט אמור להימצא, מצביע על העובדה שלא יצטרכו לבצע קידוחים בשיטת 'הפארקינג'. אני ממש לא שואף להגיע לעניין הזה. אעשה כל שביכולתי שזה לא יקרה, למרות ש'פארקינג' בעצמו כתהליך איננו מסוכן כלל וכלל".
"קשה להאמין שקידוחים ברמת הגולן ישפיעו על היווצרות רעידות"
בשיחה עם וואלה! NEWS אומר ד"ר מדר כי ישנן רעידות אדמה אשר נגרמות כתוצאה מסדיקה הידראולית, כדוגמת הזרקת מים וחומרים כימיים בלחץ אל תוך הקרקע. זאת, במטרה לסדוק את הסלעים ולשחרר בצורה זו החוצה את הגז או הנפט. "אחרי שמפרידים את המים שהוזרקו בלחץ מהגז או הנפט ששוחררו מהסלעים נוצרים הרבה מאוד מי שפכים", הוא מסביר. "בארצות הברית נהוג להזריק את השפכים האלה לתוך סלעים נקבובי סופג באדמה שיכול לספוח אליו את השפכים. הבעיה היא שמזריקים לשם טריליוני ליטרים של נוזלים והמשקל והלחץ שנוצרים בתת הקרקע עלולים לגרום לרעידות אדמה חזקות. שיא הרעידות החזקות נמדד באוקלהומה ועמד על 5.7 בסולם ריכטר. זאת בניגוד לרעידות האדמה שעלולות להיווצר רק מהסדיקה של הסלעים, שעלולות לגרום לרעידות אדמה חלשות בלבד".
מנכ"ל המכון הגיאופיזי, ד"ר אורי פריזלנדר, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי הוא אמנם לא מכיר את המחקרים שבוצעו בארצות הברית, אבל מכיר את התופעה שבה נוצרות רעידות אדמה חלשות ביותר כתוצאה משינויים בתת הקרקע. "רעידות אדמה חלשות עלולות להיווצר במקרים כאלה במקומות שבהם יש 'מעוות', כלומר, שני גופים שנלחצים אחד מול השני ומתעוותים כתוצאה מכך. אם מתבצעים במקום שבו יש מעוות שינויים בתת-הקרקע, אז המעוות עלול להשתחרר. כשהמעוות משתחרר אז נוצרת רעידת אדמה", מסביר ד"ר פרידלנדר. "למשל, אם סכר שמאחוריו יש אגם נפרץ וכתוצאה מכך כל המים יוצאים, אז פתאום משתחרר לחץ בקרקע מתחת לאגם. במקרה שיש שם מעוות, אז שחרור הלחץ הפתאומי עלול ליצור רעידת אדמה. אבל מקרים כאלה עלולים ליצור רעידות אדמה חלשות מאוד בעוצמה של 2-1 בסולם ריכטר. קשה לי להאמין שקידוחים ברמת הגולן ישפיעו על היווצרות רעידות אדמה במקום".
מחברת "אפק" נמסר: "המחקרים לא רלוונטיים לקידוחים שמבוצעים בגולן".
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il