פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בן גוריון על לבון: "באיזו רשות שלח 13 איש מהמסורים לטבח?"

      61 שנים לאחר פרשת "עסק הביש", כתביו של מקורבו של בן גוריון, נחמיה ארגוב, שופכים אור על המתיחות החריפה בין ראש הממשלה לשר הביטחון לבון. "שיקול מחריד והחלטה פזיזה ופושעת"

      משה דיין, פנחס לבון ושמעון פרס בקורס סיום קצינים (לשכת העיתונות הממשלתית , באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      משה דיין ופנחס לבון בטקס סיום קורס קצינים (צילום: לע"מ, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      מסמכי פרשת "עסק הביש": 61 שנים אחרי - נחשפו אתמול (שני) פרוטוקולים ומסמכים מהפרשה שהסעירה את המדינה בשנותיה הראשונות, ושבסיסה חשיפת כוחות ריגול ישראליים במצרים. הפרשה המשיכה להדהד עוד שנים רבות אחרי שהתרחשה בשנת 1954, והפכה לעימות פוליטי טעון בין ראש הממשלה לשעבר דוד בן גוריון לבין שר הביטחון דאז פנחס לבון, שהתפטר מתפקידו בעקבות מסקנות ועדת החקירה שהוקמה.

      את שורשי הסכסוך בין האישים ניתן לראות אולי במסמך שכתב נחמיה ארגוב, שלישו הצבאי של בן גוריון ומהאנשים הקרובים אליו ב-18 באוקטובר 1954. גם מסמך זה פורסם היום על ידי ארכיון צה"ל. יומיים קודם לכתיבת המכתב, ב-16 באוקטובר, יום הולדתו ה-68 של בן גוריון, נפגשו השניים. "הוא נראה טוב ובריא, שופע, מלא מרץ ויוזמה. אם נותר לי בחיים משהו – הרי זאת העובדה שזכיתי, ורשאי אני להימצא במקצת בחברתו של איש גדול זה", כתב ארגוב. "הוא ממלא את כל חווייתי. אני מודה לו על כך".

      קטעים מיומנו של נחמיה ארגוב- מזכירו הצבאי של רה"מ דוד בן גוריון (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
      קטע מיומנו של ארגוב (צילום: ארכיון צה”ל ומערכת הבטחון, צלמי "במחנה")

      אחרי הרעפת המחמאות, פונה ארגוב לחשיפת רשת הריגול, והוא לא מסתיר את האיבה שהוא רוחש בעקבות כך ללבון. "באיזו רשות שלח 13 איש מהטובים והמסורים לטבח? על מה ולמה? ללא שום הצדקה ביטחונית, מוסרית ופוליטית", ציטט ארגוב את דבריו של בן גוריון ביחס ללבון. ארגוב ממשיך ומטיל את האחריות לכישלון על לבון, על אף שזה טען בפני ועדת החקירה כי לא היה זה הוא שנתן את ההוראה להפעיל את החוליה במצרים.

      "המעשה המסעיר והמזעזע ביותר, שרבים ממנו אינם יכולים להשתחרר מהמועקה הזאת – הוא האסון של היחידה במצרים", כתב ארגוב ביומנו. "הקימונו שם יחידה שתפקידה היה לפעול בימי מלחמה. הייתה יכולה לשמש יחידת חבלה וקומנדו מאחורי קווי האויב, ומי יודע איזה תפקידים מכריעים וקובעים יכולים היו למלא בשעת חירום בחורים אלה".

      ארגוב משוכנע כי לבון נתן את ההוראה, ומוסיף: "פנחס לבון מכחיש היום כי נתן פקודה כזאת. יותר מדי כואב הלב. כיצד הופקד היקר ביותר והחשוב ביותר בידיים נפשעות כאלה?". לדבריו, "שקל לו שר הביטחון מר פנחס לבון, כי טוב היה אילו היו עושים מעשים שימנעו החתימה הבריטית והמצרית. הורה לבון, שיחידה זו אשר במצרים תחבל בכמה אובייקטים בריטיים, וייווצר הרושם, כי האחים המוסלמים בכך. שיקול נפשע ומוטעה זה נעשה על ידי שר הביטחון, ולא על ידי ראש הממשלה".

      "שר הביטחון הורה, וחיילי צה"ל ניגשו לביצוע המשימה"

      "שיקול מחריד זה והחלטה פזיזה ופושעת זו - בוצעו שעה שראש המטה הכללי רב-אלוף משה דיין לא היה כאן, בארץ", טען ארגוב. "שר הביטחון הורה, וחיילי צה"ל ניגשו לביצוע המשימה". ארגוב מצטט את עמדתו של בן גוריון, ששהה אז בשדה בוקר: "זה לא היה מעניינו של שר הביטחון להחליט על כך. זאת הייתה שאלה פוליטית ולא ביטחונית. באיזו רשות נטל לעצמו הזכות להחליט ולפעול עצמאית בשטח הפוליטי המובהק?".

      "משה דיין סיפר לי לאחר שהגיע מארצות הברית על ההוראה שניתנה על ידי לבון. נתחלחלתי", מוסיף ארגוב לצטט את דבריו של בן גוריון. "לראשונה שוחחתי עם הזקן על הנושא המחריד ששמו לבון", שחזר ארגוב. "עד השבת לא שימש לבון נושא כלשהו לשיחה עם הזקן. כנראה שאם אדבר – ידבר רק הלב. ומשום כך יותר טוב לשתוק. אולם בשבת פתח הזקן על הנושא המצרי. הוא ניתח אותו. הוא הוציא פסק דינו החמור על עושה הפשע".

      דוד בן גוריון (מערכת וואלה! NEWS , פ.גולדמן)
      ""הציבור רואה בלבון את יורשו וחושב שכל אשר לבון עושה – בן גוריון הוא המכתיב לו". בן גוריון (צילום: פ. גולדמן)

      לטענת ארגוב, הוא הבהיר לבן גוריון כי "הציבור רואה בלבון את יורשו וחושב שכל אשר לבון עושה – בן גוריון הוא המכתיב לו המעשה. 'ב.ג. הושיב אותו על כס שר הביטחון, וב.ג. ממשיך לכוון דרכיו ומעשיו, וכל אשר יעשה בבטחון – כאילו ב.ג. הוא העושה'".

      בפברואר 1955 התפטר לבון מתפקידו ובן גוריון שב לפוליטיקה והחליף אותו כשר הביטחון. בחודש נובמבר של אותה השנה החליף את משה שרת בתפקיד ראש הממשלה. שאלת חפותו של לבון יצרה קרע בינו לבין בן גוריון וקרע נוסף בשורות מפלגת השלטון, מפא"י. על רקע הפרשה התפטר בן גוריון ב-1963 מראשות הממשלה ושנתיים לאחר מכן הקים את מפלגת רפ"י.

      (עדכון ראשון: 21:45)

      קטעים מיומנו של נחמיה ארגוב- מזכירו הצבאי של רה"מ דוד בן גוריון (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
      (צילום: ארכיון צה”ל ומערכת הבטחון, צלמי "במחנה")
      קטעים מיומנו של נחמיה ארגוב- מזכירו הצבאי של רה"מ דוד בן גוריון (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
      (צילום: ארכיון צה”ל ומערכת הבטחון, צלמי "במחנה")