אחרי כמה חודשים של שקט, בשבועיים האחרונים התחדשו קרבות מלחמת האזרחים בסוריה בסמוך לגבול עם ישראל. אזעקות הופעלו שוב בגולן, פצמ"רים זלגו לשטח ישראל, חקלאי עמק קונייטרה הונחו לעזוב את מטעיהם בסמוך לגבול וצה"ל שב והכריז על אזורים רגישים ביטחונית שטח צבאי סגור. בעוד שמבחינת תושבי הגולן מדובר בשגרה שחוזרת על עצמה וכמעט שאינה משפיעה על חיי היום יום, בסוריה הימים הללו נחשבים לדרמטיים במיוחד ויש פרשנים שאומרים שהדבר אפילו מסמל את תחילת הסוף של עידן בשאר אסד במדינה.
אבל כמו בשנתיים שחלפו מאז שהמלחמה התקרבה לגבול, גם השבוע נשמרה הדממה היחסית בגבעת הצעקות. מראות טקסי הסולידריות עם סוריה בין תושבי מג'דל שמס לבין אחיהם מהכפר הדרוזי הסורי התאום חאד'ר, החולקים עמו את הגבעה המפורסמת, הפכו לנדירים בעקבות המלחמה. אותו כפר סמוך מצליח לעורר שאלות רבות בשל עמידתו האיתנה והמפתיעה מול המורדים והפלגים האיסלאמיים הקיצוניים שכבר כבשו את מרבית הכפרים לאורך הגבול עם ישראל.
עוד בוואלה! NEWS:
"שיטת פישר": הכירו את החשודים המרכזיים בפרשת השוחד
חודשו החיפושים אחר הצעיר שנעדר לאחר שנכנס למאגר מים בנגב
צאו לים: מזג אוויר שרבי בכל הארץ, ייתכן טפטוף בצהריים
"אחרי ארבעה-חמישה חודשים של שקט, בשבועיים האחרונים הלחימה בין המורדים לבין צבא אסד התחדשה בכל הגזרות בצורה חסרת תקדים, לרבות הגזרות הסמוכות לגבולות טורקיה, לבנון, ישראל וירדן", סיפר חמד עווידאת, כתב של ערוץ הטלוויזיה האיראנית ברמת הגולן ותושב מג'דל שמס. "הפעם יש שימוש מסיבי ביותר במטוסים, טנקים, ארטילריה כבדה וחיילים בשטח. ההתערבות האיראנית היא יותר מאסיבית וגם חיזבאללה נמצא בשבועיים האחרונים בשיא הלחימה שלו".
עווידאת הסביר כי משטר אסד, האיראנים, וחיזבאללה החליטו להילחם על הגולן הסורי "עד החייל האחרון" כדי להחזיר לאסד את השליטה במקום, לנוכח התחזקות כוחות ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) באזור. "התוצאות הן לכאן ולכאן", ציין עווידאת. "זה כל שעה משתנה. יש כמה נקודות בגולן הסורי שבהן דאעש הגיע למרחק של כמה מאות מטרים מהגבול עם ישראל. אחת הראיות לכך הגיעה לכאן בדמות הפצמ"רים שזלגו בפעם האחרונה לעמק קונייטרה והפעילו את האזעקות ביישובי רמת הגולן. בדיעבד הסתבר כי הם נורו על ידי דאעש".
עווידאת הוסיף: "על הגבול אסד עדיין לא כבש כלום, אבל הם הצליחו להחזיר כמה נקודות מהידיים של דעאש לידיים של ג'בהת א-נוסרה. זה עדיין גרוע אבל יותר טוב ממה שהיה, כי מדובר כאן ברמת הקיצוניות של הארגונים".
אלפי דרוזים נהרגו מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה ויותר מ-25 אלף מהם, המתגוררים באזור אידליב שבצפון המדינה, הפכו לאנוסי דת והצהירו כי הם מסכימים להתאסלם, לאחר שארגון ג'בהת א-נוסרה השתלט על כל 14 כפריהם שבאזור. כמו יתר הדרוזים בסוריה, גם תושבי חאד'ר מזוהים עם אסד. עם זאת, חידוש הלחימה, הגברת עוצמתה, והתוספת של השחקנים החדשים שהופכים את המפה לקיצונית ומורכבת יותר, מחדדים את תעלומת הישרדותו של הכפר.
"תושבי חאד'ר היו מאוימים כל הזמן וכולם שם היום חמושים", טוען תושב מג'דל שמס המעורה במתרחש ביישובים הסורים שמעבר לגבול. "אני חושב שהעובדה שהמורדים מבינים שאין שם אנשים שיארחו אותם ויתנו להם גיבוי היא הגורם לכך שהם לא מצליחים להשתלט על הכפר". לדבריו, "הקרבות מתרחשים פעם בפרק זמן מסוים: פעם בחודש, פעם בארבעה חודשים וכדומה. בגלל שהמורדים הם לא צבא מאורגן וסדיר, הם צריכים שמישהו יאכיל אותם, ידאג להם ויסייע להם בקיום היומיומי. הם יודעים שהם לא ימצאו סביבה תומכת כזאת בחאד'ר".
"ייתכן שיש הסכם בין ישראל למורדים ששומר על הדרוזים בחאד'ר"
"הג'יהאדיסטים והאיסלאמיסטים הקיצוניים בחרו להשתלט על הגבול כי הם הבינו שצבא אסד לא יכול להיכנס לשם עם כלי לחימה כבדים", הוסיף תושב מג'דל שמס. "בגלל שזה שטח מפורז, הצבא לא יכול להיכנס לשם עם מטוסים וטנקים. כשהצבא עשה את זה לפני כמה חודשים באזור קונייטרה, אז צה"ל הפיל את המטוס".
גם פרופ' קייס פירו מאוניברסיטת חיפה, דרוזי בעצמו וחוקר ההיסטוריה של העדה הדרוזית, מנסה לפצח את התעלומה. "זה נכון שתושבי הכפר חאד'ר מצליחים לשמור על עצמם יותר מאשר אזורים דרוזים אחרים בסוריה", אמר. "היו קרבות באזור הזה והדרוזים הצליחו להדוף אותם. צריך אבל גם לזכור שלמרגלות החרמון יש שרשרת של כפרים דרוזים שמגיעה כמעט עד דמשק והצליחה להגן על עצמה. יכול להיות שהם גם מגנים אחד על השני.
"מצד שני חאד'ר נמצאת בסמוך לגבול, באזור המפורז שאליו אסור לצבא הסורי להיכנס, מדוע המורדים כן יכולים להיכנס לתוך האזור הזה?", תהה פרופ' פירו. "האם יש הסכם חשאי בין ישראל לבין המורדים ששומר על הדרוזים בחאד'ר? אני לא יודע, אך זה ייתכן".
לכפר חאד'ר היסטוריה ארוכה עם מדינת ישראל. במלחמת יום הכיפורים הוא נכבש על ידי צה"ל, אולם הוחזר לריבונות סורית בעקבות הסכם שביתת האש בין שתי המדינות עם סיום הלחימה ב-1974. מרכז הכפר, הנושק למג'דל שמס וחולק עמו את גבעת הצעקות, נמצא במרחק של כשני קילומטרים מצפון לגבול. הפרידה שנכפתה על תושבי הכפרים הדרוזים התאומים, בפעם השנייה בתוך שבע שנים (הפעם הראשונה הייתה אחרי מלחמת ששת הימים, כשצה"ל כבש את רמת הגולן - ע"ח) הותירה משפחות רבות חצויות משני צדי הגבול. עד למלחמת האזרחים בסוריה, כאמור, עוד נהגו המשפחות להיפגש משני עברי הגבעה ולתקשר ביניהם באמצעות צעקות. עובדה זו העניקה לה את הכינוי "גבעת הצעקות".
באופן סמלי, לפני קצת יותר משנתיים גרמו תושביה הדרוזים של חד'אר לתהליך חברתי היסטורי בעדה הדרוזית בתחומי ישראל. במרץ 2013, דרוזים מהגולן המזוהים ברובם עם סוריה התאחדו לראשונה עם דרוזים מהגליל והכרמל, המזוהים ברובם עם ישראל. מאות רבות של צעירים דרוזים מכל הארץ יצאו להפגנת מחאה מול הגבול עם סוריה. הסיבה: לראשונה מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, הותקפה מטרה דרוזית מובהקת. בין התאריכים 20 עד ה-22 במרץ הותקף הכפר חאד'ר על ידי לוחמי ארגון ג'בהת א-נוסרה. בהתקפה נהרגו שבעה מתושבי הכפר, שכלל לא נטלו חלק בקרבות.
"הקרבה לישראל מסייעת להגנתה של חאד'ר"
בשנים האחרונות הגיעו אל לשכתו של השייח מועפק טריף, מנהיג העדה הדרוזית בג'וליס שבגליל המערבי, מאות רבות של פניות מצד צעירים דרוזים בוגרי יחידות קרביות על נכונותם לחצות את הגבול בשעת הצורך, להגן ולהילחם לצד אחיהם בסוריה. בצה"ל היו קשובים לדאגה ולמצוקת הדרוזים וכפי שפורסם לראשונה בוואלה! NEWS לפני כשנה הצהיר מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, בפני נכבדי העדה בביתו של המנהיג הרוחני של העדה בישראל: "הברית שלנו עם הדרוזים לא נגמרת בגבולות".
"אין ספק שההתנהלות ההומניטרית של ישראל עם גורמים באזור הגבול מסייעת לשמור על הדרוזים הגרים בסמוך לגבול", אמר דאולן אבו סאלח, ראש המועצה המקומית מג'דל שמס. "אני יודע שמעבירים מכאן מסרים למורדים שלא להתקרב לכפרים הדרוזים". לדבריו, "מערכת הביטחון יודעת להגיע למנהיגים בכפרים המוסלמים שלא יסייעו לפגיעה בישובים הדרוזים".
"הסיבה האמיתית לדעתי שחאד'ר מוגנת לא נעוצה בהתעקשות של אסד לשמור על מי שנאמן לו, אלא בגלל שיש ליישוב הזה קרבה פיזית לישראל", הוסיף אבו סאלח. "יש תיאום בין המועצה שלנו למועצה המקומית של חאד'ר. אנחנו מעבירים להם מסרים שישמרו על השקט ושבאופן חד משמעי לא יתחברו לסמיר קונטאר (שריצה עונש מאסר של 29 שנים על רצח משפחת הרן בנהריה אחרי שהיה חלק מחוליית מחבלים שחדרה מלבנון, והיום משמש אחד ממפקדי חיזבאללה הבכירים ברמת הגולן הסורית - ע"ח) או לגורמים טרוריסטיים אחרים כדי לשמור על יציבות ביטחונית".
לטענת אבו סאלח, לצה"ל יש אינטרס לשמור על הדרוזים גם מעבר לגבול, מתוך הכרת תודה לדרוזים בישראל. "מערכת הביטחון אומרת את זה בצורה מאוד ברורה - מפקד חיל האוויר בכבודו ובעצמו אמר שהברית עם הדרוזים אינה מסתיימת בגבול".
אלא שלמרות המסרים הברורים שעוברים לצדו השני של הגבול עליהם מספר אבו סאלח, לפני עשרה ימים ניכרו סדקים במערכת היחסים העדינה בקשר שבין שני עברי הגבול. ארבעה מחבלים המשתייכים לוועדות עממיות מקומיות הנתמכות על ידי חיזבאללה ואשר נשלחו ככל הנראה על ידי סמיר קונטאר, ניסו להניח מטען חבלה על הגבול בין ישראל לסוריה במטרה לפגוע בחיילי צה"ל. צה"ל חיסל את כל הארבעה עוד בטרם הספיקו לבצע את זממם. אלא שבדיעבד הסתבר כי שניים מהמחבלים הם תושבי הכפר חד'אר, להם קשרי משפחה מקרבה ראשונה עם הכפר התאום מעברו הישראלי של הגבול.
"זה מקרה חריג ומטריד לראות איך סמיר קונטאר הצליח לפעול שם בחופשיות ולגייס אותם", מסכם אבו סאלח. "זה לא משקף את הנטייה של תושבי חאד'ר. אבל זאת עלולה להיות התוצאה כשמחבלים מתחברים לאנשים חלשים שם ומנסים לגייס אותם לפגוע במדינת ישראל".
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il