וואלה, הבנתי: מי מהמועמדים בבריטניה עדיף לישראל?

בריטניה הולכת היום (חמישי) לבחירות, מהצמודות שהיו בה. מצד אחד, המפלגה השמרנית בראשות ראש הממשלה דיוויד קמרון, ומנגד מפלגת הלייבור בראשות אד מיליבנד היהודי. אם לאורך השנים הייתה הכרעה ברורה בתום יום ההצבעה, הרי שהפעם הבחירות מותחות כל כך, שרק חבירה של מפלגה קטנה לאחת הגדולות תכריע אם קמרון יישאר בבית ברחוב דאונינג 10 או שיתחיל לארוז בקרוב. הסקרים האחרונים, שהתפרסמו אמש, הצביעו על שוויון מוחלט בין שתי המפלגות בקרב נשאלים ברחבי המדינה, ואותתו על התאוששות קלה ללייבור.

מדוע הבחירות הפעם צמודות? מי מהמנהיגים עדיף לישראל? וכיצד משפיעה לידת הנסיכה על כל הסיפור? כדי להשיב על שאלות אלו צריך להבין את שיטת השלטון הבריטי ואת הנושאים שעומדים הפעם על סדר היום הציבורי.

תיאורטית, על פי שיטת השלטון הבריטי, המלכה אליזבת השנייה היא בעלת הסמכות הביצועית, השיפוטית והחוקתית. אלא שבפועל התפקיד שלה סמלי. בריטניה, כלומר הממלכה המאוחדת של סקוטלנד, אנגליה, ויילס וצפון אירלנד, מחולקת ל-650 מחוזות בחירה. בבחירות אלה בוחרים הבריטים את הנציג המחוזי שלהם, ובתום ספירת הקולות יתברר כמה נציגים מטעם המפלגה השמרנית נבחרו במחוזות וכמה נציגים תקבל הלייבור. כדי לרשום רוב זקוקה מפלגה ל-326 מושבים בפרלמנט. על פי כל ההערכות, אף אחת מהמפלגות הגדולות לא תזכה לרוב מוחלט, ותיאלץ לבנות קואליציה עם אחת מהמפלגות הקטנות. זהו מצב די נדיר בהיסטוריה הפוליטית הבריטית, אשר נקרא "פרלמנט תלוי".

אחד הנושאים המרכזיים בבחירות הללו הוא המשבר הכלכלי. הבחירות תופסות את הממלכה עם חוב לאומי מטורף של 1.3 טריליון פאונד. בחמש שנות שלטונה פעלה ממשלת קמרון לצמצום ההוצאות הממשלתיות שירשה מקודמתה, ממשלת הלייבור. בין היתר היא פיטרה כחצי מיליון עובדי מדינה ובשנה שעברה הכריזה על סבב נוסף של קיצוצים.

נושא משמעותי נוסף על סדר היום הציבורי הוא השאלה אם להמשיך ולהשתייך לאיחוד האירופי. בסקר שנערך בשנה שעברה התברר שהדעות חצויות - 41% מהאוכלוסיה חושבים שעדיף להתנתק, ו-41% מבקשים להישאר חלק מהאיחוד. ראש הממשלה קמרון הבטיח שהסוגיה תיבחן במשאל עם. הלייבור מתנגדים להיפרד מהאיחוד.

ומה בנוגע ללידת הנסיכה? השמרנים וחברות ההימורים מעריכים שבתם של הדוכסית מקיימברידג' והנסיך וויליאם מייצרת אופטימיות, ובכך מסייעת למפלגת השלטון השמרנית. בלייבור, לעומת זאת, מקווים לשחזר את העלייה בסקרים שנרשמה אחרי לידת הנסיך ג'ורג'. אלא שהסקרים מגלים שההתרגשות סביב הלידה גורמת לכך שהבריטים כלל לא מתעניינים בפוליטיקה, כך שהמצב הקיים נשמר.

למרות היחסים הקרובים, בריטניה היא לא מידידותיה הגדולות של ישראל בשנים האחרונות. בשנה שעברה אפילו הצביע בית הנבחרים בעד הכרה במדינה פלסטינית. ברמה הפוליטית, כשבישראל מכוננת ממשלת ימין, נוח לה יותר שהשמרנים שולטים בבריטניה, כלומר מפלגתו של ראש הממשלה המכהן קמרון. סקרים בממלכה מצביעים על כך שכ-70% מהיהודים בבריטניה מתכוונים לתמוך בו. למרות מוצאו היהודי של מנהיג הלייבור מיליבנד, הקהילה היהודית מתייחסת אליו בחשדנות בגלל התבטאויותיו נגד מדיניות ישראל בזמן מבצע "צוק איתן". בקהילה היהודית חוששים גם מהאפשרות שאם יזכה ברוב חלקי, הוא יבנה קואליציה עם המפלגה הסקוטית שתומכת בחרמות נגד ישראל.

ד"ר דרור זייגרמן, לשעבר שגריר ישראל בבריטניה, מעריך שלא משנה איזה ראש ממשלה ייבחר, הוא בכל מקרה יהיה עסוק מאוד בבעיות פנים. לדבריו, למרות העניין בסכסוך הישראלי-פלסטיני וההגירה - הפערים החברתיים והכלכליים בין לונדון והפריפריה, כמו גם נושא האבטלה, מעסיקים יותר את הבריטי הממוצע. מבחינת שיתוף הפעולה באו"ם, הוא אומר, אם מיליבנד ייבחר ישראל עלולה למצוא את עצמה במצוקה, אך גם אם קמרון ייבחר המצב יהיה לא פשוט.
.