האם אשת הברזל תמשיך לתמוך בישראל?

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ידועה ביחסה החם כלפי ישראל. בירושלים היא זוכה לאהדה, אך גישתה נתקלת בהתנגדות הולכת וגוברת מבית. "50 שנה", סדרת כתבות לרגל יובל ליחסי ישראל-גרמניה, חלק ראשון. ריאיון לאולפן וואלה! NEWS

09/05/2015
קרדיט: עריכה: ניר חן

(צפו בריאיון עם שמעון שטיין לשעבר שגריר ישראל בגרמניה)

טוב לדעת (מקודם)

התקף לב: איך מונעים ומה עושים במקרה והוא מופיע

מוגש מטעם שחל

בעוד חמישה ימים יצוינו באופן רשמי חמישים שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה. מערכת היחסים הזו, שנולדה בלית ברירה ועם תחושה מובנת של חשדנות עמוקה, הגיעה בעשור האחרון לגבהים חדשים, בעיקר בגלל אישה אחת: קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שהעצימה והעמיקה את המחויבות של ארצה לישראל – כל זאת, למרות המחלוקות העמוקות בינה לבין ראש הממשלה נתניהו.

אישים בכירים בישראל שעבדו מול מרקל מתארים מנהיגה שמידת המחויבות שלה לישראל היא חסרת תקדים בזירה האירופאית, ומתבטאת בהחלטות מדיניות וביטחוניות גדולות, אבל גם בהתנהלות יום-יומית של נגישות ופתיחות מוחלטת כלפי נציגי ישראל - החל מהשגריר בברלין ועד לשרי הממשלה הבכירים שמעוניינים לשוחח איתה. על רקע ציון היובל הראשון ליחסים בין המדינות, ניסינו להבין מה סוד הקשר העמוק של מרקל לישראל, עד כמה הקשר הזה באמת קריטי עבורנו, והאם על רקע ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות, הוא נמצא בסכנה?

"המחויבות שלה לישראל מזכירה מאוד את זו של מנהיגים אמריקנים. היא נמצאת הרבה מעל הסטנדרט האירופאי בנושא הזה – גם בהתבטאויות שלה וגם במעשים", אומר יורם בן-זאב, שכיהן כשגריר ישראל בגרמניה בשנים 2012-2007. הוא הגיע לברלין שנתיים לאחר ניצחונה הראשון של מרקל בבחירות, ועמד בקשר צמוד עם לשכתה במשך חמש שנות שהותו בבירה הגרמנית. לדבריו, "ההבדל בינה לבין נשיאים אמריקנים הוא שעבורם, להיות מחויב לישראל זה דבר קל, כמעט מובן מאליו. יש לובי יהודי חזק, יש תורמים גדולים שישראל חשובה להם, ויש דעת קהל אוהדת לישראל. מרקל, לעומת זאת, משלמת מחירים פוליטיים על התמיכה החד-משמעית שלה בישראל – בגרמניה, בתוך המפלגה שלה וגם באיחוד האירופי".

מחויבות חסרת תקדים בישראל. ביקור מרקל בישראל, בשנה שעברה(צילום: יואב דודקביץ')

בן-זאב נזכר במהלך השיחה בדוגמא מעניינת במיוחד למחויבות של מרקל כלפי ישראל: "היה מקרה במהלך תקופת כהונתי, שהתברר לנו שבלגיה הולכת למכור ללבנון טנקים מתוצרת גרמניה. שר הביטחון אז היה אהוד ברק, והוא ביקש ממני להעביר מסר ברור לגרמנים שהעסקה הזו מדאיגה אותנו, כי טנקים כאלה יכולים להגיע לידיים הלא נכונות ולפעול נגד ישראל. נפגשתי עם בכירים בלשכה שלה, ותוך פחות מחצי שעה קיבלתי טלפון, בזמן שעוד הייתי בנסיעה חזרה, שהנושא הגיע אל שולחנה ושאם זה מדאיג את ישראל, אז גרמניה תתערב. ובאמת, בסופו של דבר העסקה לא יצאה אל הפועל".

לדברי בן-זאב, אין הרבה מנהיגים באירופה שהיו נוהגים באופן דומה. "הייתה עסקה אחרת, של מכירת טנקים לסעודיה, שאז הגיעה דווקא פנייה מהצד שלה, עם שאלה ברורה – האם העסקה הזו מטרידה את ישראל? מכיוון שאם כן, היא לא תצא לפועל. בצד שלנו הייתה הרבה הערכה לכך שהיא אמרה את הדברים בצורה כל כך ברורה, אבל התשובה הייתה שזה לא משהו שמדאיג אותנו". לבסוף, בן-זאב מציין את עסקת הצוללות הגדולה בין ישראל לגרמניה כעדות להשפעתה החיובית של מרקל: "בלי להיכנס לפרטים, אומר רק שהיו גורמים רבי משקל בגרמניה שהיו להם ספקות והתנגדויות לעסקה הזו, שהיא אחת העסקאות הסבוכות והמורכבות ביותר שיצא לי ללוות. תהליך העבודה בנושא נמשך שלוש וחצי שנים, ולאורך כל הדרך, היא הייתה בעד ודחפה לכך שזה באמת ייצא לפועל".

"יש אנשים היום שאומרים בשקט - שילמנו, צריך לעבור הלאה.בשבילה - זה לא בא בחשבון"

גורם ישראלי בכיר מאוד, שביקש לא להתראיין בשמו, סיפר בשיחה עם וואלה! NEWS כי מרקל הייתה דמות מוכרת לבכירים ישראלים כבר בסוף שנות התשעים. הקנצלר באותה תקופה, הלמוט קול, נהג לדבר עליה כ"ילדת פלא" שעוד תגיע רחוק בפוליטיקה הגרמנית, והמליץ לישראלים להכיר אותה וליצור מערכות יחסים איתה, כי יום אחד היא עוד תהיה דמות בולטת במדינה. "הוא היה מדבר עליה בהערכה גדולה, ואומר לאנשים שהם חייבים להכיר אותה".

את חשיבותה העתידית של מרקל אפשר היה לראות כבר לפני יותר מ-15 שנה, אבל הגישה האוהדת שלה כלפי ישראל התגלתה רק בהמשך. מקורותיה של הגישה הזו מצויים בשנות התבגרותה של מרקל ברפובליקה הסוציאליסטית של מזרח גרמניה, שהייתה חלק מהגוש הקומוניסטי ושותפה לחרם הדיפלומטי של ברית המועצות על ישראל. "הרקע שלה במזרח-גרמניה משפיעה על היבטים רבים במדיניות החוץ שלה, וישראל היא דוגמא מצוינת לכך", אומר ריצ'ארד שניידר, כתב רשת הטלוויזיה הגרמנית ARD בישראל.

לדבריו, "למזרח גרמניה לקח הרבה יותר שנים להודות באחריות שלה לשואה ולהכיר בישראל. מזרח גרמניה גם מעולם לא העבירה שילומים לישראל, בניגוד למערב גרמניה. מרקל, שהייתה מעורבת מאוד בתהליך הדמוקרטיזציה של מזרח גרמניה, מודעת היטב לצביעות ההיסטורית הזו. הנקודה הזו הפריעה לה במשך הרבה זמן. במערב גרמניה יש כבר אנשים היום שאומרים בשקט – שילמנו, עברו הרבה שנים, צריך לעבור הלאה. אבל בשבילה, כמי שמגיעה מהמזרח, זה לא בא בחשבון".

אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

שניידר מוסיף כי "מזרח גרמנים רבים גדלו בלי כל זיקה דתית בגלל החינוך הסוציאליסטי, אבל מרקל היא בתו של כומר רפורמי, וכתוצאה מכך היא גדלה בבית עם התנ"ך, הברית החדשה וזיקה לארץ הקודש. בשבילה, ההיסטוריה התנ"כית והגיאוגרפיה של ישראל מוכרות היטב. היא מודעת מגיל צעיר לקשר ההיסטורי בין היהודים לארץ, והביקורים כאן תמיד מרגשים אותה".

המרואיין הישראלי הבכיר, שנפגש עם מרקל בעבר, מסכים עם האבחנה של שניידר, ומבקש להוסיף עליה: "העמדה שלה כלפי ישראל לא מגיעה ממקום פטרוני. זה לא שהיא אומרת לעצמה – בגלל השואה אנחנו חייבים לעזור לישראלים המסכנים והחלשים. זה מורכב יותר. היא מאמינה שהתמיכה בישראל צריכה להיות חלק מהותי מהזהות הגרמנית, ממקום של כבוד לישראל. לתפיסתה, אי אפשר להגיד 'שילמנו פיצויים ונגמר', אבל לא בגלל שזה לא יהיה הוגן כלפי ישראל, אלא בגלל שזה לא יהיה הוגן כלפי גרמניה. לטענתה, גרמניה לא תהיה המדינה שהיא צריכה להיות אם היא לא תתמוך בישראל. זו אמונה עמוקה מאוד אצלה, שמסבירה את העובדה שלמרות המחלוקות הקשות מאוד שיש לה איתנו בנושא ההתנחלויות ובנושאים נוספים, התמיכה שלה בישראל איתנה".

שמעון שטיין, שכיהן כשגריר ישראל בגרמניה בשנים 2007-2001 והפך לידיד אישי של מרקל, אומר כי "לפני כניסתה לפוליטיקה, בשנותיה כמדענית, היא הייתה יכולה לעקוף את התעמולה והצנזורה המזרח-גרמנית בנושא ישראל, במסגרת העבודה שלה באקדמיה. היא קראה פירסומים של חוקרים ישראלים בתחום שלה, ושמעה מחוקרים שונים רשמים על ישראל. זה סייע לה לגבש עמדה שונה מהתעמולה הרשמית של המדינה".

"אנחנו היחידים שתומכים בהכרה במדינה יהודית"

"היא אומרת שאם לא ניישם את פיתרון שתי המדינות, ישראל לא תתקיים עוד כמדינה יהודית ודמוקרטית"

אלא שלצד הצדדים החיובים, כל המרואיינים לכתבה הזכירו כי למרקל יש גם ויכוח נוקב עם ההנהגה הנוכחית בישראל בנושא ההתנחלויות. המרואיין הישראלי הבכיר אמר כי "מאחורי דלתות סגורות, היא לא מהססת להביע את הביקורת שלה בצורה הכי ברורה שיש. דווקא בגלל שהיא כל כך תומכת בישראל, וזה מגובה גם במעשים בתחום הביטחוני, אין לה חשש להשמיע בחדר סגור בדיוק מה היא חושבת. היא אומרת את האמת שלה ולא מסתירה שום דבר".

השגריר לשעבר יורם בן-זאב אומר כי "בנושא ההתנחלויות היה ויכוח מתמיד איתה. היא גילתה מורת רוח מהמדיניות של נתניהו, וחמור מכך, היא משוכנעת שנאמרו לה דברים מסוימים על ידי נתניהו, שהוא לא עמד בהם. בתפיסת העולם שלה, להבטיח משהו ולא לקיים זה דבר בעייתי, וזה יצר אצלה אכזבה גדולה. אני נכחתי בכל הפגישות בינה לבין ראש הממשלה בתקופתי כשגריר, ולמיטב זכרוני היא לא טועה – אכן, היא קיבלה ממנו תחושה של מחויבות מסוימת, שלא התקיימה במציאות".

בהקשר הזה, בן-זאב מציין כי "מרקל טוענת כל הזמן, ובצדק, שגרמניה היא המדינה הבכירה היחידה באירופה שדורשת בצורה מפורשת מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית. אבל באותה נשימה היא אומרת שאם לא ניישם את פיתרון שתי המדינות, ישראל לא תתקיים עוד כמדינה יהודית ודמוקרטית. היא פועלת לכך שישראל תישאר יהודית ודמוקרטית, והיא עושה זאת מול שני הצדדים".

העיתונאי ריצ'ארד שניידר מזהיר כי למרות הקו הכללי הפרו-ישראלי של מרקל, בנושא ההתנחלויות, מרחב התימרון שלה הולך ומצטמצם. "עד כה, בעשור שהיא בשלטון, גרמניה כל הזמן הגנה על ישראל מפני יוזמות שונות לחרם ופגיעה במעמדה בגלל ההתנחלויות. אבל האווירה הפוליטית הכללית בגרמניה כיום לא שונה מאשר ברוב אירופה, והביקורת על ישראל רק התחזקה בעקבות ההערות של נתניהו לפני הבחירות. עכשיו, עם ממשלת ימין בישראל שלא מחויבת לפיתרון שתי המדינות, הלחץ לשנות את המדיניות הגרמנית צפוי להתחזק".

הביקורת על ישראל רק התחזקה בעקבות ההערות של נתניהו לפני הבחירות. ביקור מרקל בישראל בשנה שעברה(צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, חיים צח)

רק השבוע פורסמה בשבועון המשפיע "דר שפיגל" כתבה גדולה שהטילה ספק במדיניות של מרקל כלפי ישראל. שניידר אומר כי "מרקל לא מתכוונת לשנות את הקו שלה כל כך מהר, אבל אני יודע שהיועצים סביבה כועסים על נתניהו, כי הם יודעים שהוא הבטיח לה לעשות דברים מסוימים ולא עמד במילה שלו. האווירה משתנה, גם ברחוב וגם בחוגי השלטון, ובסופו של דבר זה יגיע גם לשולחנה של מרקל. במסיבת העיתונאים האחרונה שהיא ערכה עם נתניהו בישראל לפני כשנה, אפשר היה לראות בבירור את חוסר ההסכמה ביניהם, זה בא לידי ביטוי אפילו בשפת הגוף תוך כדי השיחה".

אלא שבינתיים, השינוי הזה עדיין לא נראה. כאשר 16 שרי חוץ אירופאיים חתמו לאחרונה על מכתב הקורא לאיחוד האירופי להתחיל לסמן מוצרים מההתנחלויות שמגיעים לשווקים באירופה, גרמניה נמנעה מלהצטרף לקריאה. גם גל ההכרה החד-צדדית במדינה פלסטינית ששטף את הפרלמנטים באירופה בחודשי הקיץ, טרם הגיע למדינה. שניידר מבהיר כי גם אם גרמניה תיאלץ בסופו של דבר להקשיח את הקו שלה בנושא ההתנחלויות, כל עוד מרקל בשלטון, שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל לא ייפגע.

"אפשר לומר שהקו שלה דומה לזה של אובמה, שלמרות המריבות הקבועות שלו עם נתניהו, בתקופתו הסיוע הביטחוני לישראל הגיע לשיא של כל הזמנים", מנתח שניידר. "מבחינתה, יש הבדל בין הנושאים הביטחוניים, שבהם היא מגויסת לחלוטין לטובת ישראל ותעשה הכל כדי לסייע, לבין ההתנחלויות. בניגוד להרבה אנשים משפיעים באירופה, היא לא חושבת שצריך לחבר בין הנושאים – כלומר, לפגוע בישראל בגלל ההתנחלויות, אלא להיפך, שההפרדה ביניהם היא המפתח לפתרון".

הבהירה לו שהתנהלותו תגבה מחיר. מרקל ופוטין(צילום: AP)

היחידה שמשיגה את פוטין בטלפון

התמיכה של מרקל בישראל משמעותית ביותר בתקופה הזו, דווקא בגלל מעמדה החזק בתוך האיחוד האירופי. על רקע שורת המשברים הכלכליים, הביטחוניים והפוליטיים שהאיחוד חווה בשנים האחרונות, מרקל הפכה לאישה החזקה ביותר באירופה, שהצליחה למנוע (לפחות בינתיים) פרישה של מדינות שונות מהאיחוד, ולהבהיר לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שאירופה יכולה לגבות ממנו מחיר כלכלי על התנהלותו התוקפנית באוקראינה.

ההתנהלות של מרקל בזירה הפנים-אירופאית יצרה לה תדמית של "אשת ברזל" קשוחה, אבל השגריר לשעבר שמעון שטיין אומר כי בפועל, היא רחוקה מאוד מהתדמית הזו. "היא אדם נעים מאוד ברמה הבין-אישית. היא מקרינה חום ואכפתיות. היא לא אחת שדופקת על השולחן או צועקת. הדרך שלה להשיג את מה שהיא רוצה לא עוברת בכוחנות. אין ספק שאירופה סובלת בשנים האחרונות ממשבר מנהיגות קשה, בדומה לישראל ומדינות אחרות, ועל הרקע הזה היא בולטת מאוד לטובה כמנהיגה רצינית".

התחייבה לעמוד לימינה של ישראל. הקנצלרית בביקור ביד ושם(צילום: AP)

שטיין אומר כי "בפוליטיקה הגרמנית, הגברת הזו היא חריגה מכל בחינה. היא באה ממזרח גרמניה אבל היא לא מאפיינת את המזרח, ומצד שני היא אף פעם לא לגמרי התקבלה במערב. היא פרוטסטנטית ובת של כומר אבל היא התקבלה למפלגה קתולית, היא גרושה בלי ילדים, בקיצור, אפשר לומר עליה שהיא הצליחה כנגד כל הסיכויים. היו לה כמה מבחנים חשובים בשנים האחרונות, במיוחד משבר האירו לאחר הקריסה הכלכלית של 2008, ובמשברים הללו היא הוכיחה כושר מנהיגות, וקנתה את מעמדה בגרמניה ובאיחוד האירופי".

המשבר שפרץ בשנה שעברה באוקראינה, הפך את מרקל לחשובה עוד יותר. כפי שהרקע המזרח-גרמני שלה השפיע על יחסה לישראל, כך גם לגבי היחסים עם רוסיה. מרקל, שגדלה תחת משטר דיקטטורי-קומוניסטי וביקרה פעמים רבות ברוסיה, עוד בתקופה הסובייטית, הפכה למנהיגה היחידה באירופה שמבינה את השפה, הקודים וההתנהלות של ולדימיר פוטין. שטיין מתאר את משבר אוקראינה כ"שעתה הגדולה" של מרקל, ומוסיף כי "מכיוון שארצות הברית תחת אובמה מתייחסת למשבר אוקראינה כמשבר אירופאי, שהאירופאים צריכים לטפל בו, אז זה בעצם נפל תחת אחריותה של מרקל. היא בעצם צינור הקשר הקבוע היחיד של המערב כיום לפוטין, וגם הפרשנית הכי טובה שלו. זה תפקיד לא פשוט".

אדם המקורב למרקל אמר לוואלה! NEWS כי היא מחשיבה את נאומה בכנסת בשנת 2008, שאותו פתחה עם משפט תודה בשפה העברית והמשיכה בגרמנית, כאחד הנאומים החשובים ביותר בקריירה שלה. מרקל הדגישה באותו נאום כי "גרמניה וישראל יהיו קשורות לתמיד בדרך מיוחדת בעקבות זיכרון השואה", והתחייבה לעמוד לימינה של ישראל. בשבע השנים שחלפו מאז, היא הצליחה לעמוד בהתחייבות הזו. קשה לדעת אם תצליח לשמור עליה גם בשנים הבאות.

לפניות לכתב: amir.tibon@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully