"אתיופית מסריחה, זבל מהאשפתות": גזענות בשוק העבודה

עינה אבבה פוטרה לאחר שעמיתתה לעבודה בחנות בגדים ברחובות האשימה אותה האשמות שווא קשות. בית המשפט אמנם פסק לזכותה פיצויים, אך מדובר רק בדוגמה ליחס המשפיל שלו זוכים העובדים האתיופים - שגם מרוויחים הכי פחות במשק

06/05/2015
מפגן תמיכה במחאת יוצאי אתיופיה באוניברסיטת תל אביב, היום(צילום: ניב אהרונסון)

עובדים יוצאי אתיופיה משתכרים שכר נמוך יותר ביחס לעמיתיהם - יהודים ילידי הארץ, עולים ותיקים מברית המועצות וערבים. אם לא די בפערי שכר המעידים על אפליה, נאלצים יוצאי אתיופיה להתמודד גם עם גזענות קשה במקומות העבודה.

עינב אבבה, עובדת בחנות "קדס" בצומת בילו ברחובות, מכירה היטב את היחס ליוצאי אתיופיה בשוק התעסוקה. ביולי 2014 פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי היא זכאית לפיצוי של יותר מ-20 אלף שקלים בגין לשון הרע ופיטורים שנערכו ללא שימוע, יום לאחר שספגה יחס קשה מצד עמיתתה לעבודה.

מחאת יוצאי אתיופיה - סיקור מיוחד:
אישומים נגד המפגינים יוצאי אתיופיה: "חוששים מאינתיפאדה"
"ציירו אותנו כאלימים": מאות סטודנטים מוחים למען יוצאי אתיופיה
אפילו הח"כ האתיופי הראשון לא השתלב כאן - והוא לא חוסך בביקורת

טוב לדעת (מקודם)

מדרסים בהתאמה אישית בחצי שעה - ואתם יוצאים לחיים חדשים

מוגש מטעם New Feet

"רק זבל כמוך יכול לעשות דבר כזה"

אבבה החלה לעבוד בחנות באוגוסט 2010, ונשארה בה למעלה משנה. בנובמבר 2011 פנתה אליה מיכל הדסי, אחת העובדות בחנות, לאחר שחשדה שהיא חוררה תמונות של בנה שנתלו במחסן. השיחה בין השתיים, שהוקלטה על ידי אבבה, הדגימה היטב את היחס שלו זוכים רבים מבני העדה.

עינב: "יש לך הוכחה שאני עשיתי את זה?"

מיכל: "הוכחה אני לא צריכה, ואת יודעת מה? עשית את זה מהקנאה, מהסירחון שלך, שאת אתיופית מסריחה, זבל מקריית משה, מאשפתות כי רק זבל כמוך יכול לעשות דבר כזה. ואת יודעת מה? אני אגיד לך עוד משהו. אין לך טיפת כבוד, כי בשביל 2,500 שקל פיצויים, אם את חושבת שהפיצויים זה גם הבונוסים... זין על הפרצוף שלך, כי על מה שאת עשית אתמול, תקשיבי, לעולם לעולם. תקשיבי, את לא נכנסת היום לחנות. קודם כל היום את עפה הביתה. גם את לא עובדת במוצאי שבת. יש לך משהו להגיד? תגידי לאמא שלך, תגידי למי שאת רוצה. את תשלמי ביוקר על מה שעשית לתמונות. אני אקח טביעות אצבעות, אני אקח למשטרה, את לא מבינה מה אני אעשה לך על זה. אף אחד לא עושה דבר כזה. רק עבריינים פושטקים מקריית משה עושים דברים כאלה. תקשיבי, את העצבים הבאת לי. אפילו לערבי לא מתנהגים ככה".

יהודים ילידי ישראל משתכרים שכר גבוה יותר בממוצע כמעט בכל המקצועות(צילום: ניב אהרונסון)
משכורתם של יהודים ותיקים ועולים מברית המועצות לשעבר, גבוהה בממוצע ב-41% יותר מזו של ערבים ואתיופים בשנת העבודה הראשונה. לאחר עשר שנים גדל הפער ל-64%

בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, נכתב כי מהאזנה לקלטת ניכר שהדברים נאמרו "מתוך כוונה ברורה להשפיל ולבזות את התובעת". עוד צוין כי מדובר "בדברים קשים ופוגעים ביותר, משפילים ומבזים שנאמרו בטון בוטה ומזלזל". בית הדין קבע כי "אין מקום לאמירות מסוג זה בחברה בכלל, ובוודאי לא במקום עבודה, ויש לשלול ולגנות בכל תוקף ביטויים גזעניים אלו".

הדסי חויבה לשלם לאבבה פיצויים בסך 10,000 שקלים, זאת בנוסף ל-3,000 שקלים הוצאות משפט. מנהלת החנות, נטליה מכלין, נדרשה לשלם לאבבה 10,400 שקלים בגין פיטורים שלא כדין, כשלא נערך לאבבה שימוע כנדרש על פי חוק לפני שפוטרה.

אם לא די בפיטורים, מחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שיהודים ילידי ישראל משתכרים שכר גבוה יותר בממוצע כמעט בכל המקצועות ורמות השכר מאשר יוצאי אתיופיה. עולים מברית המועצות ניצבים מיד אחריהם, אך הרחק מאחור נמצאים יוצאי אתיופיה וערבים.

מחקר שערכו ד"ר ארז סיניבר, סגן דיקאן בית הספר לכלכלה במסלול האקדמי במכללה למנהל, ושותפיו, ד"ר דלית גפני מהמכללה למנהל והכלכלן פרופ' גיל אפשטיין מאוניברסיטת בר?אילן, בחן את השכר הממוצע של 500 אלף אקדמאים, החל מסיום התואר הראשון במשך 12 שנים. ממצאי המחקר, שפורסם ב-2012, העלו כי במקצועות בשכר גבוה כגון משפטים, הנדסה, כלכלה, מנהל עסקים ומחשבים, משכורתם של יהודים ותיקים ועולים מברית המועצות לשעבר, גבוהה בממוצע ב-41% יותר מזו של ערבים ואתיופים בשנת העבודה הראשונה. לאחר עשר שנים גדל הפער ל-64%.

דיפולט(צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

ייתכן שהפער ההתחלתי נובע גם מאופי התפקידים שמאיישים בני הקבוצות השונות ומהאופן שבו הם מנהלים משא ומתן על תנאי ההעסקה שלהם. הגידול בפער עם השנים נובע, ככל הנראה, מקידום של יהודים ויוצאי ברית המועצות לשעבר לתפקידים בכירים יותר, על פני קידום של ערבים ויוצאי אתיופיה לאותם תפקידים.

במקצועות בשכר נמוך יותר, כגון עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, חינוך, סוציולוגיה, תקשורת ומדעי הרוח, הפער ההתחלתי עומד על 20%, ככל הנראה מאותה הסיבה, ומצטמצם לאחר עשור ל-15%. יש להניח שהצמצום בפער לא נובע מיכולתם של ערבים ויוצאי אתיופיה לשפר את רמת ההשתכרות שלהם עם השנים, אלא מכך שבמקצועות אלו תקרת ההשתכרות נמוכה יחסית ולכן ההתקדמות בשכר של היהודים הוותיקים והעולים מברית המועצות לשעבר מוגבלת.

היבט נוסף שעולה מן המחקר הוא הפער בין שתי קבוצות של מהגרים - העולים מברית המועצות לשעבר והעולים מאתיופיה. בעוד שמצבם של הראשונים דומה למצבם של היהודים הוותיקים ואפילו מעט טוב יותר במקצועות בשכר נמוך, הרי שמצבם של יוצאי אתיופיה גרוע יותר מכל הקבוצות, בייחוד במקצועות בשכר גבוה. בממוצע, הפער במשכורת במקצועות בשכר גבוה בין עולי ברית המועצות לשעבר לעולים מאתיופיה, עומד על 35% בשנת ההשתכרות הראשונה, ומזנק ל-66% בשנה העשירית. במקצועות בשכר נמוך עומד הפער בין שתי הקבוצות על 21% בשנה הראשונה, ומצטמצם ל-13% בשנה העשירית.

"שילוב אוכלוסיות שונות מועיל לנו בעסק ובעבודה"

מחקר שבוצע על ידי מכון "ברוקדייל" בשנת 2012, ובחן את מצבם של יוצאי אתיופיה הוותיקים (המהווים כחמישית מאוכלוסיית העדה – דו"פ) 20 שנה לאחר הגעתם לארץ, העלה נתונים מדאיגים לא פחות. במחקר נמצא כי בעוד ששיעור התעסוקה בקרב בני 65-23 באוכלוסייה זו הוא גבוה, הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים, שכרם, בכל רמות ההשכלה, נמוך משמעותית משכר היהודים הוותיקים. יתרה מכך, פחות ממחצית מהאקדמאים יוצאי אתיופיה עובדים במקצוע אקדמי או ניהולי.

שכרם הממוצע של יוצאי אתיופיה עומד על 59% בלבד משכרם הממוצע של היהודים הוותיקים - 31 שקלים לעומת 52 שקל בממוצע עבור שעת עבודה. פערים אלה נשמרים גם בפילוח לפי מגדר, וגם בבדיקה של שכר האקדמאים, שלפיה שכרם של האקדמאים האתיופים עומד על 61% משכרם של האקדמאים היהודים הוותיקים.

"הנתונים המעידים על אפליית יוצאי אתיופיה בשוק העבודה צריכים להוביל אותנו לבחון מקרוב את האתגרים ולא לחפש את האשמים", אומרת עו"ד ציונה קניג-יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה. "האתגרים שעומדים בפני אתיופים בשוק העבודה קשורים לרמת החינוך של האוכלוסייה אבל גם לדעות הקדומות שיש לנו בשוק העבודה. באופן טבעי אנשים מרגישים יותר בנוח עם המוכר ופחות נוטים לקבל את השונה, כשאתיופים מרגישים להם שונה". לדבריה, "תהליך זה דורש בראש ובראשונה מנהיגות מצד ההנהלה שתחרוט את זה על דגלה ולאחר מכן הירתמות של המעסיקים והעובדים".

"כחברה, ייקח לנו עוד זמן להשלים את התהליך ולגבש את ההבנה ששילוב אוכלוסיות שונות מועיל לנו בעסק ובעבודה כשמאפשר מגוון דעות, מגוון פתרונות והתמודדויות שונות. השילוב מייצג את שלל האוכלוסיות שיש בשוק העבודה - הלקוחות, הצרכנים, ולכן שילוב ה'קול השונה' כבר בשלב זה מוביל ל-win win situation", היא הוסיפה.

מחאת יוצאי אתיופיה בתל אביב, השבוע(צילום: דרור עינב)
"להתקבל לעבודה, שלא דרך אדם שמכירים, זה אתגר קשה, וקשה פי כמה ליוצאי אתיופיה מאשר לישראלים שנולדו כאן"

"להתקבל לעבודה, שלא דרך אדם שמכירים, זה אתגר קשה, וקשה פי כמה ליוצאי אתיופיה מאשר לישראלים שנולדו כאן", מעידה רוני שאטה, שהוריה עלו לישראל במסגרת מבצע משה. "השם שלי ישראלי ואין לי מבטא בכלל, אז בטלפון קשה לקבוע בוודאות שאני אתיופית, אבל אני כבר מכירה את המבטים ברגע שאני נכנסת לראיון".

לשאטה אין ספק כי היו משרות שלא קיבלה בשל צבע עורה. "אני בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית, כך שהלכתי לראיונות במקומות שהייתי מגדירה מכובדים, אך כשנכנסתי שאלו אותי שאלות סטריאוטיפיות כמו כמה אחים יש לי? האם אני תומכת כלכלית בהורים שלי? או איך יש לי עברית טובה כל כך? בראיון אחד אפילו נשאלתי איך התקבלתי ללימודים באוניברסיטה העברית? הרי אני אתיופית, אז זה בטח היה במסגרת הפלייה מתקנת או משהו כזה. לכי תסבירי שעשיתי פעמיים פסיכומטרי כמו כולם רק כדי לעמוד ברף. עם השנים לומדים לסנן את זה ופשוט לחיות עם זה, גזענות היא לא משהו שעובר תוך חמש, עשר או 20 שנה, היא כאן לנצח".

לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully