דוח מבקר המדינה של השופט בדימוס יוסף שפירא שמתפרסם היום (שלישי) חושף כי המשרד להגנת הסביבה טיפל באופן כושל במקורות זיהום האוויר ממפעלים ובקידום תקנות ומערכות מידע שישדרגו את מערך הפיקוח והבקרה של המשרד. בין הליקויים שנמצאו: אי הקפדה על איסוף נתוני הפליטות מהמפעלים, ליקויים בבדיקות הפתע המהוות מדד מרכזי לאימות הנתונים המועברים מהמפעלים, מספר מועט של חקירות נגד מפעלים מזהמים ובעיות שקיפות ואמינות בכל הקשור לנתונים המועברים לציבור.
כחלק מתנאי רישיון העסק או היתר פליטה נדרשים המפעלים לבצע דיגומים תקופתיים לאיתור פליטות בכל אחת מהארובות שלהם. הנתונים הנאספים מהמפעלים ומהדיגומים התקופתיים מוזנים למערכת המידע "פליטות מתעשייה" המשמשת את אנשי המקצוע במשרד, ולאחר מכן מתפרסמים באתר האינטרנט של המשרד לטובת הציבור. אלא שלפי הדוח, הנתונים המובאים לידיעת התושבים הם חלקיים בלבד. "הביקורת העלתה כי בדוחות סיכום הנתונים, מובאים הנתונים של מספרי הדיגומים התקופתיים במפעלים ובארובות, אך אינם מובאים בהם הנתונים בדבר תוצאות הדיגומים בכלל ובדבר חריגות שנמצאו בהם", כותב המבקר.
מהנתונים שהועברו לאנשי משרד מבקר המדינה עולה כי מפעלים רבים לא עמדו בדרישות ולא ביצעו את כל הדיגומים שהיו אמורים לבצע. כך, למשל, מתוך 575 מפעלים הפולטים מזהמי אוויר דרך ארובות, 86 מהם לא נדגמו מסיבות שונות, ובהן היעדר רישיון. עם זאת, מפעלים אלו נרשמו בדוח שפורסם בינואר 2014 ככאלו "שנדגמו תקופתית על פי הנדרש". בפועל, כותב המבקר, "שיעור המפעלים שלא נדגמו כנדרש צריך להיות כ-21% ולא 17%, כפי שצוין בדוח".
לפי הדוח, 1,229 ארובות, המהוות לא פחות מ-46% מסך כל הארובות של המפעלים בישראל, לא נדגמו כנדרש. "זאת בין היתר כיוון שעל פי הדוח, מפעל שבו כמה ארובות שהיו צריכות להידגם תקופתית, ורק חלק נדגמו, נרשם כמפעל שנדגם כנדרש", נכתב. "מכאן ששיעור המפעלים שלא ביצעו את כל הדיגומים המוטלים עליהם גבוה אף יותר".
בתגובה לממצאים החמורים השיבו במשרד להגנת הסביבה כי קיימת "עלייה הדרגתית באחוז המפעלים והארובות שנדגמו לאורך השנים, בהתאם לדרישות שניתנו למפעלים". ואולם, ספק אם מבקר המדינה ראה בעין יפה את הגישה הפייסנית כלפי המפעלים, על אחת כמה וכמה לאחר שגילה את היקף צעדי האכיפה שננקטו כלפי המפעלים. "משרד מבקר המדינה מעיר כי מהנתונים שהובאו לעיל עולה כי בכל זאת מדובר בשיעור גדול של מפעלים שלא קיימו את הנדרש מהם. מהתרשים עולה כי בכל מחוזות המשרד, כמעט שלא ננקטו בתקופה הנסקרת צעדי אכיפה נגד מפעלים שלא הגישו נתונים על דיגום תקופתי של הפליטות מארובותיהם על הנדרש", כותב המבקר.
בהקשר זה חושף המבקר כי צעדי האכיפה שננקטו נגד המפעלים שלא עמדו בדרישות המבקשות לשמור על בריאות הציבור עומד על מספרים זעומים, הנעים בין אפס צעדי אכיפה לשניים בלבד בכל מחוז (למשרד להגנת הסביבה שבעה מחוזות ע"ח). עוד מוסיף המבקר כי "המשרד להגנת הסביבה אינו מקיים בנושא פיקוח הדוק, שכן לדבריו הוא סובל מ'מחסור בכוח אדם ומבעיות באיוש תקנים', שאמורים למצוא את פתרונם עם חקיקתו של חוק הרישוי הסביבתי המשולב ש'יאפשר את העברת כובד המשקל מהליכי ההסדרה המרובים לטובת חיזוק הליכי הפיקוח'". על כך העיר המבקר למשרד באופן שאינו משתמע לשתי פנים: "מאחר שמדובר בנושא מהותי וחשוב, עליו לעשות את כל הנדרש כדי שיוכל להשתמש באופן מיטבי באמצעי הפיקוח שברשותו, גם בטרם חקיקת החוק האמור".
אבל זה לא הכול. בתחום ביקורות הפתע, המהוות כלי בקרה מרכזי של המשרד להגנת הסביבה לאימות הנתונים שמעבירים המפעלים על פליטות המזהמים שלהם, נמצאו ליקויים חמורים אף יותר. "למרות הנחייתו ממאי 2013 של השר להגנת הסביבה, שכיהן במועד הביקורת, לא מיקד המשרד בשנה זו את פעילות האכיפה שלו בתחום זיהום האוויר, ושיעור תיקי החקירה שפתח המשרד בתחום זה בשנת 2013 אף היה נמוך יותר משיעורם בשנת 2012", כתב המבקר.
למרות שחיפה מוכרת היטב כעיר עם רמת זיהום האוויר הגבוה ביותר בארץ, הרשה לעצמו דווקא כלב השמירה, שאמור להגן על בריאות התושבים, שלא לבצע כלל בדיקות פתע במפעלי העיר בשנת 2013. "בשנים 2013-2011 לא עמדו המחוזות השונים ביעדי תכניות העבודה שקבעו לעצמם, וברוב התקופה היה שיעור דיגומי הפתע של ארובות נמוך יותר ממחצית מן המתוכנן", נכתב. "בולטת לרעה שנת 2013, שבה ירד שיעור דיגומי הפתע הכולל ל-15% בלבד. במחוז חיפה, שבו נמצאים מפעלים רבים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם מרבי, לא נעשו דיגומים כלל בשנה זו". המבקר מחדד את חומרת אזלת היד של המשרד להגנת הסביבה ומוסיף: "לפיכך נפגמה מאוד יכולתו של המשרד להגנת הסביבה לקיים בקרה ראויה על הדיגומים התקופתיים של פליטות מוקדיות של מזהמים שעשו המפעלים עצמם, ולוודא כי הם עומדים בתנאים שהוטלו עליהם ברישיון העסק או בהיתר הפליטה שניתן להם לפי חוק אוויר נקי לעניין פליטות מוקדיות של מזהמים".
עוד מצא המבקר כי על פי הדוחות מהשנים 2013-2012 שהוצגו בפני אנשיו, עולה כי ברבים מהמפעלים נמצאו חריגות מ"הדרישות המהותיות" הן בסיור הפיקוח והן בדיגומי הפתע. גם כאן הופתע המבקר מאדישות בכירי המשרד. "באוגוסט 2014, במסגרת סדנה בנושא ניהול סיכונים, הוצגה בפני הנהלת המשרד מצגת ובה עיקרי הנתונים, אך עד אוקטובר 2014 לא ייחדה ההנהלה דיון לנושא - אף שלדברי המשרד להגנת הסביבה מדיניות הפיקוח היא אחד הנושאים המרכזיים שאותו הוא מקדם וכן לא ניתחה נתונים אלה, לא הסיקה מהם מסקנות וממילא לא קיבלה החלטות הנובעות מהן. השיעור הגבוה של מפעלים שבהם נמצאו חריגות מהדרישות המהותיות במחצית השנייה של שנת 2012 ובשנת 2013 מצביע על בעיה", מאשים המבקר.
חשיפה: הכשלים בפיקוח על האתר המסוכן בישראל
זאת ועוד, למרות שנמצאו חריגות "מהדרישות המהותיות", חושף המבקר כי מספר ההליכים הפליליים הננקטים נגד המזהמים נמוך. בשנת 2013 חלה עלייה בשיעור תלונות הציבור על מפגעי זיהום אוויר והוא עמד על 20% מסך כל התלונות שהגיעו לטיפול במשרד. מדובר בעלייה לעומת שנים קודמות, שבהן שיעור התלונות על מפגעי זיהום אוויר על פחות מ-12%. "שיעור תיקי החקירה שנפתחו בתחום זיהום אוויר מכלל תיקי החקירה שנפתחו בשנים אלה היה נמוך אף יותר פחות מ-8%", כותב המבקר. "למרות הנחייתו של השר להגנת הסביבה, לא מיקד המשרד בשנת 2013 את פעילות האכיפה שלו בתחום זיהום האוויר, ושיעור התיקים שפתח בתחום זה בשנה זו אף היה נמוך יותר משיעורם בשנת 2012".
שש שנים אחרי שנחקק: חוק אוויר נקי עדיין לא מיושם
גם השקיפות של המשרד להגנת הסביבה לוקה בחסר. המידע על פליטות המפעלים מונגש לציבור באתר האינטרנט של המשרד, בהתאם לחוק אוויר נקי, אולם המבקר טוען כי המתפרסם "לא תמיד אמין". הביקורת העלתה כי הנתונים שרואים אור באתר אינם מעודכנים בשל "מחסור בכוח אדם מקצועי שיעשה בקרת נתונים רוחבית כנדרש לא הוזנו עדיין לאתר הנתונים מסוף 2013". עוד כותב המבקר כי המידע המוצג באתר "אינו ברור למשתמש, לא מקצועי, וגם ההסברים וההערות שמצורפים אינם מבהירים אותו. למרות המתחייב ממנו בחוק אוויר נקי, המשרד לא פרסם דוחות הכוללים ריכוז נתונים ערוכים של הדיגומים התקופתיים בכל המפעלים, באופן שתינתן לציבור תמונה ברורה אשר למצב הפליטות, לרמת החריגות ולחומרתן".
המבקר מוסיף כי חוק אוויר נקי, שנכנס לתוקף בשנת 2011, אינו מיושם כנדרש. "עד מועד סיום הביקורת, אוקטובר 2014, שש שנים וחצי מאז נחקק חוק אוויר נקי ושלוש שנים וחצי מאז נכנס החוק לתוקף, לא קבעו השרים להגנת הסביבה, השר לשעבר חבר הכנסת גלעד ארדן והשר שכיהן במועד הביקורת חבר הכנסת עמיר פרץ, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, הוראות חדשות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים (בעיקר מפעלים ותחנות כוח) כנדרש", נכתב. "גם קובצי התקנות שהותקנו לפי החוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 (להלן - החוק למניעת מפגעים), לא עודכנו, אף שאלה הותקנו לפני עשרות שנים. אחד מקובצי התקנות אף בוטל בשנת 2012, ולא הותקן אחר במקומו".
המשרד להגנת הסביבה: הליקויים - תוצאה של קיצוץ בתקציב
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "דוח מבקר המדינה מראה לאן הובילה מדיניות הקיצוץ במאבק בזיהום האוויר המסכן את חייהם של אלפי בני אדם בישראל. המשרד להגנת הסביבה הכין תכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר בתקציב של 680 מיליון שקלים, אך לאחר קיצוצי הממשלה הוקצבו לתוכנית רק 100 מיליון. למרות הקיצוצים וכתוצאה מפיקוח ואכיפה נמרצת, הצליח המשרד להגנת הסביבה להביא להפחתה של עשרות אחוזים בזיהום האוויר מפליטות תעשייה, והמפעלים נדרשים לעמוד בתקנים מהמחמירים באירופה.
"במפרץ חיפה ירד זיהום האוויר ב-70% בתוך שש שנים, והמגמה צפויה להימשך. הליך סיווג המפעלים על פי השפעותיהם על הסביבה הושלם והמשרד מבצע בדיקות פתע בארובות מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר גבוה, בכפוף למגבלות התקציב והמשאבים. בשנת 2013, בהיעדר תקציב, ירד שיעור הדיגומים בתעשייה, ובשנת 2014 עם קבלת תקציב בוצעו 257 דיגומי פתע. המשרד פועל באופן שוטף לשיפור הרגולציה הסביבתית בתעשייה, ולפני שנה אף אושרה בממשלה, ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, החלטה לקידום חוק רישוי סביבתי משולב בהתאם לסטנדרטים האירופאים המתקדמים ביותר בתחום".
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il