נושאים חמים

חשיפה: הכשלים בפיקוח על האתר המסוכן בישראל

עשרות אלפים מתושבי הצפון ייהרגו אם מכל האמוניה בחיפה יינזק מרעידת אדמה או מרקטה. האסון בנפאל והמתיחות הגוברת בגבול הצפון מהווים תזכורת כואבת לכך שלא מדובר בתרחישים מופרכים. אז למה לא נערכה במתקן ביקורת פתע מאז שנת 2001?

צילום: ערן גילווארג, עריכה: שניר דבוש

מדי חודש מגיעה אונייה הפורקת 12 אלף טונות של אמוניה, חומר רעיל ומסוכן, אל תוך מכל ענק השוכן בלב מפרץ חיפה. זהו מכל האמוניה היחיד במדינה, וממנו יוצאות משאיות המניידות את החומר המסוכן למפעלים ברחבי ישראל. המכל יושב בלב אזור צפוף אוכלוסין, על שבר יגור הנחשב לרגיש מבחינה ססמולוגית. למרות רגישותו הרבה, המכל פועל ללא רישיון עסק. אם יינזק כתוצאה מרעידת אדמה חזקה כמו זו שאירעה השבוע בנפאל או מפגיעת טיל של חיזבאללה, ייגרם אסון בממדים שישראל לא ידעה כמותו. מנתונים של עמותת "צלול", המתבססים על עבודתו של ד"ר אפרים לאור מאוניברסיטת חיפה, עולה כי 17,000 בני אדם ייהרגו אם תדלוף רק חמישית מכמות האמוניה במכל. עשרות אלפים נוספים ייפגעו.

הניסיונות להעתיק את המכל מהמפרץ נמשכים כבר שנים, והעלו עד כה חרס. לפני שלוש שנים הכריזו בחגיגיות השר להגנת הסביבה דאז גלעד ארדן ושר הכלכלה (התמ"ת) לשעבר שלום שמחון על כוונתם לסלק את המכל ולקדם הקמה של מפעל אמוניה בנגב, הרחק מריכוזי האוכלוסיה. המועד המיוחל נדחה ל-2017 וגם הוא מוטל בספק. תושבי חיפה ממתינים בעיניים כלות לסיומה של הסחבת וכעת מתברר כי יש להם סיבה משמעותית נוספת לדאגה.

לידי וואלה! חדשות הגיעו מסמכים רשמיים של המשרד להגנת הסביבה בהם הוא מודה כי מתחילת שנת 2001 ועד לסוף שנת 2013 המשרד לא ביצע ולו ביקורת פתע אחת במכל האמוניה, אותו מתחזק מפעל "חיפה כימיקלים". גם ב-16 החודשים שחלפו מאז, אין בנמצא כל תיעוד לביקורות פתע שהמשרד ביצע במקום. הנתון המדאיג הגיע לידי עמותת אל"ס (אזרחים למען סביבה) והקואליציה לבריאות הציבור בעקבות פניות חוזרות ונשנות למשרד להגנת הסביבה. "חיפה כימיקלים בע"מ מקיימים את הבדיקות בעצמם לפי הצו האישי ולא בוצעו בדיקות פתע בין השנים 2001-2013", כתבה איילת אברהם, מרכזת חוק חופש המידע במשרד להגנת הסביבה. הדברים נכתבו במסמך רשמי מטעם המשרד, שאמון על הגנת בריאות הציבור מפני מפגעים סביבתיים.

מפעלי האמוניה בחיפה, אפריל 2015 (ערן גילווארג)
17 אלף הרוגים במקרה של דליפה. מכל האמוניה (צילום: ערן גילווארג)

"בדיקות הפתע הן הדבר היחידי שאנחנו כציבור יכולים להאמין בו. כל יתר הנתונים מוטלים בספק בגלל שהמפעלים עושים את הבדיקות והם מדווחים על הבדיקות למשרד להגנת הסביבה. באופן היפותטי מפעל יכול לעשות בדיקה ואם יוצא שהוא עבר על התקן, אז הם יכולים גם לא למסור את הבדיקה הזאת ולבחור לסגור אותה במגירה. מצד אחד אני לא יכולה להוכיח שזה מה שהם עושים, אבל מצד שני אין שום מנגנון שמוכר לנו אשר מפקח ובודק שהם לא עושים את זה", מסבירה ליאורה אמיתי, מנכ"לית הקואליציה לבריאות הציבור ואל"ס. "אנחנו, שנאבקים לקבל את המידע הזה, לא יכולים לבצע את הבדיקות הללו כי זה ייחשב להסגת גבול. אין לי שום סמכות לבוא למפעל ולעשות לו בדיקה. הגוף היחיד שיש לו סמכות ואחריות לבצע את זה, מתוקף החוק, זה המשרד להגנת הסביבה. המשמעות היא שבעצם המשרד מועל בתפקידו ומועל באמון הציבור".

"את כל הבדיקות עושים המפעלים בעצמם, הם מתאמים את מועד הבדיקה, הם מחליטים באיזה יום היא תתבצע, באיזו שעה ובאיזה קצב", מוסיפה ג'מילה הרדאל, מנכ"לית שותפה של עמותת אל"ס היהודית-ערבית. "זה מה שמקובל במדינה. אבל מנגד צריך שמישהו יבוא ויעשה בדיקת הפתע. זה לא מספיק להגיד שהמפעלים עושים את כל מה שנדרש מהם. צריך לעשות משהו כדי לאמת את הדיווחים שהמפעלים מעבירים. בדיקות הפתע הן הכלי היחיד בידי המדינה שיכול לאמת את הדיווחים הללו".

המסמך הרשמי של המשרד להגנת הסביבה בו הם מודים שהם לא עשו ביקורת פתע בחיפה כימיקלים, אפריל 2015 (צילום מסך , המשרד להגנת הסביבה)
המסמך הרשמי של המשרד להגנת הסביבה מוכיח: לא נערכו בדיקות פתע במכל האמוניה

דוח ועדת המשנה לבדיקת סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה שהוגש בחודש יולי האחרון הוא אחד המסמכים שמנסים להתוות מדיניות אחראית להתנהלות המדינה בנושא. הוועדה ברשות ח"כ דב חנין ריכזה חומרים רבים, סיירה באזור המפרץ וקיימה ישיבות בחיפה ובכנסת. בתום שלושה חודשים הוציאה תחת ידה דוח שכמעט לא זכה להתייחסות.

בעבודתה דנה הוועדה בסוגיית החומרים המסוכנים והאיומים הנשקפים מהם בשגרה או במצבים מיוחדים כגון: תקלות, מלחמות או רעידות אדמה. בין מסקנות הוועדה נקבע כי "ברמה הלאומית, נדרשת בחינה כוללת של המצב בו מרוכזים מפעלים וחומרים מסוכנים באזור כה מאוכלס. זו שאלה של מדיניות החייבת להיבחן במלוא הרצינות נוכח הסיכונים הקיימים באזור זה, הן ברמה הביטחונית והן ברמה הבטיחותית. יש לשקול בכובד ראש לאילו תעשיות וחומרים מסוכנים ישראל באמת זקוקה, ואילו תעשיות וחומרים מסוכנים אינם נדרשים אצלנו בהיקפים גדולים וגדלים. לאחר שהסוגיה הזו תיבחן לעומקה ברמה הלאומית צריך יהיה לבחון את מיקומן של התעשיות והחומרים המסוכנים שהם אכן חיוניים למשק הישראלי, בתחומי מדינת ישראל, לפי רמת הקרבה לריכוזי אוכלוסייה ואזורי סיכון".

בדוח מודגש כי "באזור מפרץ חיפה שורה ארוכה של מפעלי תעשיה המרכזים בתוכם כמות ניכרת של חומרים מסוכנים במגוון רחב. ריכוז גבוה זה של מפעלים וחומרים מסוכנים יוצר רמת סיכון גבוהה להתרחשות אירועי חומרים מסוכנים ואפילו אירועי אסון המוני. יש מקום, אפוא, לבחון באופן מידי את ההיערכות הראויה, הן למניעתם של אירועים כאלה, הן להתמודדות עמם והן למניעת הגדלת הסיכון בעתיד".
בדומה לארגונים הסביבתיים, גם הוועדה מתריעה כי הניטור והפיקוח במפרץ אינם מספקים. הועדה מצאה כי בשנת 2013 לא בוצעו כלל דגימות פתע במפעלים שבמפרץ חיפה בשל היעדר תקציב. "בדיקות הפתע הן הכלי המרכזי של המשרד לפיקוח על פליטות המפעלים באופן בלתי תלוי, למטרות הרתעה ואכיפה. אנו סבורים שעל המשרד להקצות משאבים נוספים על מנת להגביר את תדירות בדיקות הפתע", נכתב בדוח.

מכל אמוניה בחיפה

דליה טל, בכירה בעמותת "צלול" המובילה את המאבק נגד מכל האמוניה במפרץ חיפה, טוענת כי אף שבדיקות פתע הן צעד הכרחי – אפילו הן לא יפתרו את כל בעיות הבטיחות במתקן. "גם אם בודקים את המכל, בודקים אותו רק מבחוץ. בגלל שאי אפשרות לרוקן את המכל אי אפשר לבדוק אותו מבפנים. כך שהמכל הזה מעולם לא עבר בדיקה יסודית וזאת בעיה מאוד רצינית" אומרת טל. "הוא הוקם ב-1989 והוא כבר בן 26. מדובר במתקן מאוד ישן שהיה צריך לבדוק כבר מזמן לפי כל המומחים. מי יודע איזו קורוזיה יש בפנים? גם הצנרת שעוברת מהמכל למפעל חיפה כימיקלים מאוד ישנה. בדקו אותה? לפי אילו נהלים? למשרד להגנת הסביבה אין אנשים שיבואו לבדוק, אז בדרך כלל המפעלים בודקים את עצמם בעצמם. אז הם לוקחים חברה חיצונית, שהם משלמים לה. במצב כזה אפשר לסמוך על החברה החיצונית שלא תוציא נתונים שיהיו נוחים למפעל שמשלם לה על שירותיה?".

ראש עיריית חיפה יונה יהב נלחם זמן רב נגד המפגע הבטיחותי בלב המפרץ. בעבר ניהלה עיריית חיפה הליך פלילי בבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה נגד חברת "חיפה כימיקלים" בשל טענתה כי מיכל האמוניה פועל ללא רישיון. בכתב האישום ביקשה העירייה מבית המשפט להורות על הפסקת פעילות המכל לאלתר. יהב אמר אז כי "הסיכונים ממכל האמוניה מתעצמים לאור העבודה כי הובלת האמוניה למכל מתבצעת באמצעות מכליות שפוקדות את נמל חיפה חדשות לבקרים. האבסורד גדל אף יותר שכן חלק ניכר מהאמוניה מובל ממפרץ חיפה למישור רותם בדרום הארץ ובדרך זו "מתגלגלת" הסכנה בכבישי חיפה והארץ כולה. כיום קיימת אלטרנטיבה לייצור אמוניה מגז טבעי, המהווה חלופה ראויה לתהליך הנוכחי עתיר הסיכונים של יבוא האמוניה, אחסונה ושנועה. לאור עובדה זו אין כל הגיון כי כל תצרוכת האמוניה של מדינת ישראל תימצא במקום אחד, בסמוך לאזורים צפופי אוכלוסין". למרות הדברים, בהיעדר פתרון אחר לאחסון האמוניה הרעילה, הוציא בית המשפט צו מניעה נגד סגירת המתקן.

אופטימיות מוגזמת

במרץ 2012, כשנה לאחר מכן, יצאו השרים ארדן ושמחון בהצהרה שעוררה אופטימיות זהירה בקרב תושבי חיפה. מפעל אמוניה שיוקם בדרום הארץ מהר ככל הניתן יביא לסילוק המכל בחיפה. בתחילה אמרו כי כבר בשנת 2015 יעמוד המפעל על תלו, אולם אחרי זמן קצר נדחה המועד לשנת 2017. המשרד להגנת הסביבה האריך אז בהתאם את היתר הרעלים של המתקן עד לשנת 2017 וקבע התניה נוספת: "או עד שיוקם מפעל האמוניה", בתקווה שהחזון יוגשם לפני שתוקפו של ההיתר יפוג. נראה שהייתה זו אופטימיות מוגזמת.

מבקר המדינה בדק בשנת 2013 את התנהלות הרשויות הממונות על הפחתת סכנת המכל וקיבל מהשרים הבטחה כי עד סוף השנה תיבחר ההצעה המתאימה ביותר להקמת המפעל המיוחל במישור רותם שבנגב. באוקטובר 2013 הוביל השר להגנת הסביבה דאז עמיר פרץ את החלטת הממשלה שאישרה את הקמת המפעל. מאז הספיק ח"כ פרץ להתפטר מתפקידו ומועדי פרסום המכרז נדחו פעם אחר פעם. נכון להיום, המכרז המיוחל עדיין לא ראה אור.

"מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דויד לפלר עמד על במה ואמר קבל עם ועולם, שעד סוף ינואר 2015 הוא מפרסם מכרז למציאת חברה שתקים את המפעל במישור רותם", מזכירה דליה טל מעמותת "צלול". "אנחנו כבר בסוף אפריל והמכרז טרם פורסם. היום כבר מדברים על 2018".

היזמים התייאשו

מאז הצהרות השרים היזמים ממתינים. חלקם כבר התייאשו ו-ויתרו על התמודדות במכרז להקמת הפרויקט. "אפשר למלא תיק שלם למבקר המדינה כדי שיחקור את הכישלון המהדהד הזה" אמר לוואלה! NEWS גורם המעורה בפרטים. "משרד הכלכלה מגלגל את האחריות למשרד להגנת הסביבה וחוזר חלילה. באמצע השנה שעברה היה הליך של מיון מוקדם והוגשו כמה הצעות של יזמים שהיו מעוניינים לגשת לפרויקט. מאז שוב לא קרה כלום. אבל גם אם הם יתעשתו ויפרסמו את המכרז מחר בבוקר, מפעל אמוניה לא יקום עד 2020. הם יודעים את זה. ברגע שזוכים במכרז צריך לפעול להשגת מימון. התהליך הזה לוקח כשנה וחצי. תוסיפי לזה עוד 3.5 שנים שלוקח להקים מפעל כזה ותגיעי למסקנה שבמקרה הטוב, בעוד חמש שנים יוקם מפעל אמוניה בישראל ויביא לסילוקו של מכל האמוניה מהמפרץ. כרגע גם זה לא קורה. חוץ מברברת אין כלום".

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "באשר למכרז, הנושא הנו בהובלה של המשרד להגנת הסביבה. משרד הכלכלה הנו שותף לתהליך והחל מחודש אוקטובר 2013, עת התקבלה החלטת הממשלה על הקמת מפעל אמוניה בנגב וסגירת מיכל האמוניה במפרץ חיפה, חבר המשרד בוועדת ההיגוי ומסייע בחשיבה, בנתונים ובמידע, ככל שהוא נדרש לכך. לפני כשנה החל הליך מיון מוקדם לחכירת קרקע לצורך הקמת המפעל, בהובלת רשות מקרקעי ישראל, אליו נבחרו 7 גופים. מאז, כאמור, עוסקת ועדת ההיגוי בראשות המשרד להגנת הסביבה, בה שותף משרד הכלכלה, בהמשך ההליך, תוך הסרת חסמים המעכבים אותו".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי היתר הרעלים של המפעל מתחדש מידי שנה, לאחר פיקוח קפדני, הכולל סיורים של אנשי המשרד כמה פעמים לאורך השנה, נוסף על הסיורים של איגוד ערים לאיכות סביבה, פיקוד העורף, רשות הכבאות והמשטרה. "בדיקות תקינות מקיפות ובדיקות תחזוקה שוטפת מבוצעות על ידי חברות בינלאומיות המתמחות בכך, וכל הדוחות מוגשים למשרדנו אחת לשנה ונבחנים ביסודיות", טענו במשרד. בנוגע לנושא בדיקות הפתע נמסר: "עם הסדרת התקציב בשנת 2014, בוצעו בחיפה 157 בדיקות פתע, מתוך 257 בכל הארץ, ב-17 מתקנים וב-16 מפעלים".

בנוגע להקמת מפעל חלופי באזור מישור רותם שבנגב, נמסר כי במסגרת תכנית של המשרד להגנת הסביבה הוחלט לקדם מכרז להחכרה של קרקע בדרום לצורך הקמת מתקן לייצור אמוניה מגז טבעי, וזה יפורסם כמכרז קרקע דו-שלבי. "בתום השלב הראשון אושרו שבעה מתוך שמונה מתמודדים, ובימים אלה מגבשת ועדת המכרזים את תנאי השלב השני של המכרז בהתאם לתנאי השוק המקומי והעולמי ועל פי לוחות הזמנים שנקבעו", נמסר מהמשרד.

שלמה כץ, מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, הוסיף כי "ביקורות פתע מבוצעות רק במקומות שבהם יש פליטות לסביבה,לאוויר, לשפכים ולים. במיכלים מבוצעות הבדיקות על ידי חברות חיצוניות בינלאומיות המתמחות בכך". לדבריו, "לפני כחודש בוצעה בדיקה כזו על ידי חברה חיצונית בלתי תלויה שהעריכה את תוקף חיי המיכל בחיפה למינימום 50 שנה נוספות. הבדיקות כללו עובי דופן ולא נמצאו בעיות במיכל האמוניה. ההיבטים הביטחוניים ודרישות המיגון נקבעות ומפוקחות גם על ידי פיקוד העורף".

מ"חיפה כימיקלים" לא נמסרה תגובה.